Andrzej Schinzel, Andrzej Rotkiewicz, Antoni Wakulicz, Zygmunt Zalcwasser, יז'י ניימן, Stanisław Świerczkowski, Andrzej Rotkiewicz, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו
שרפינסקי למד במחלקה למתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ורשה החל משנת 1899. ב-1903 הוצע במחלקה פרס לסטודנט כותב המאמר הטוב ביותר על עבודתו של גאורגי וורונוי בתורת המספרים. שרפינסקי זכה במדליית זהב על מאמרו, אך סירב לפרסמו ברוסית, ולכן פרסומו התעכב עד 1907, אז פורסם בכתב העת Prace Matematyczno-Fizyczne (פולנית: "כתבים במתמטיקה ובפיזיקה") בעריכתו של שמואל דיקשטיין. לאחר שסיים לימודיו ב-1904, החל ללמד מתמטיקה ופיזיקה בתיכון בוורשה. בית הספר נסגר בשל שביתה, ושרפינסקי החליט לעבור לקרקוב ולהשלים לימודי דוקטורט באוניברסיטה היגיילונית. הוא קיבל תואר דוקטור ומשרה באוניברסיטת לבוב ב-1908.
עבודתו המתמטית
ב-1907 החל שרפינסקי להתעניין בתורת הקבוצות, לאחר ששמע השערה כי נקודות במישור ניתנות להגדרה באמצעות פרמטר יחיד. הוא כתב לתדאוש באנכייביץ' (אז באוניברסיטת גטינגן) ושאל אותו כיצד זה ייתכן, בתשובה קיבל מכתב ובו מילה יחידה: "קנטור". שרפינסקי התעמק בתורת הקבוצות וב-1909 כבר נשא הרצאה שהוקדשה לתחום זה. הבעיה הראשונה הולידה בסופו של דבר את עקום שרפינסקי.
שרפינסקי היה בעל הספק רב בתקופה זו, ובעודו מלמד באוניברסיטת לבוב פרסם מאמרים רבים ושלושה ספרים : "התאוריה של מספרים אירציונליים" (1910), "מבוא לתורת הקבוצות" (1912), ו"תורת המספרים" (1912).
בעת מלחמת העולם הראשונה שהה שרפינסקי יחד עם משפחתו ברוסיה. על מנת לחמוק מאפליה, שהייתה מנת חלקם של מהגרים פולנים ברוסיה באותה עת, עבד שרפינסקי בצמוד לניקולאי לוזין באוניברסיטת מוסקבה. יחד הם חקרו את הקבוצות האנליטיות. ב-1916 נתן שרפינסקי את הדוגמה הראשונה של מספר נורמלי (ביחס לכל בסיס). עם תום המלחמה חזר שרפינסקי ללבוב, אך שנה לאחר מכן הוצעה לו משרת פרופסור בוורשה, שאותה קיבל, ומאותה שנה ועד מותו חי בוורשה. שרפינסקי שלט ביד רמה בלימודי המתמטיקה בוורשה והכווין את תחומי המחקר המתמטי בעיר[1].
במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית (1919–1921) סייע בפיצוח הצפנים הרוסיים עבור ביורו שיפרוב. ב-1920 ייסד עם זיגמונט ינישבסקי ותלמידו סטפן מזורקביץ' כתב עת מתמטי חשוב בשם Fundamenta Mathematicae, שהתמקד בתורת הקבוצות, ושרפינסקי היה עורכו הראשון.