אלכסנדר פון לינסינגן (בגרמנית: Alexander von Linsingen; 10 בפברואר 1850 – 5 ביוני 1935) היה גנרל גרמני, שפיקד על קורפוס ואחר כך על ארמיות בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת הקריירה
פון לינסינגן נולד בהילדסהיים שהשתייכה לממלכת הנובר ב-10 בפברואר 1850 במשפחת אצולה, אביו וילהלם פרידריך קלאוס פון לינסינגן היה פקיד בכיר בממשל, אמו מריה קרולינה דורותיאה הייתה מבית פון ברלפש, וסבו היה גנרל פרשים בצבא הנובר. ב-1868 התגייס לצבא הפרוסי ולחם בשורותיו במלחמת פרוסיה צרפת. לאחר מכן מילא בצבא תפקידי פיקוד ומטה, בשנת 1905 מונה למפקד הדיוויזיה ה-27 (דיוויזיית וירטמברג ה-2), ובשנת 1909 מונה למפקד הקורפוס ה-2.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה פון לינסינגן מפקד הקורפוס ה-2 שהיה חלק מהארמייה הראשונה ולחם בחזית המערבית, ונטל חלק בקרבות מונס, לה קאטו ובקרב על המארן. ב-8 בינואר 1915 הועבר פון לינסינגן לחזית המזרחית והקורפוס ה-2 שבפיקודו הפך לארמיית הדרום, עימה השתתף במתקפת גורליצה-טרנוב. על הצלחתו בקרב סטריי שבו לקח בשבי 60,000 שבויים, קיבל פון לינסינגן ב-14 במאי את העיטור פור לה מריט, וב-3 ביולי קיבל על הצלחתו בקרבות תוספת עלי אלון לעיטור הפור לה מריט. ב-8 ביולי 1915 במהלך כיבוש פולין הרוסית הפכה ארמיית הדרום לארמיית הבוג, ובמקביל פיקד פון לינסינגן החל מה-9 בספטמבר גם על קבוצת הארמיות לינסינגן.
ב-24 ביולי 1916 פיקד פון לינסינגן על כוחותיו בקרב קובל, שבו נבלמה מתקפת ברוסילוב. בתחילת 1918 פיקד פון לינסינגן על כיבוש אוקראינה בידי מעצמות המרכז.
לאחר חתימת חוזה ברסט-ליטובסק וסיום המלחמה עם הרוסים, מונה פון לינסינגן למושל ברלין. במהלך מהפכת נובמבר אסר על חייליו להשתמש בנשק כנגד המפגינים, וב-17 בנובמבר 1918 פרש לביתו.
פון לינסינגן נפטר בהנובר ב-5 ביוני 1935 והוא בן 85 שנים.
עיטורים
ראו גם
קישורים חיצוניים
_h_1918.gif){kind=small}
