שנתיים לאחר מכן הגיעו לאסטרחן ידיעות לפיהן האוזבקים הטו את מימי הנהר אמו דריה על ידי סכר משפכו לים הכספי לכיוון ימת אראל ושבשטח היבש ניתן למצוא גרגרי זהב. הידיעות הגיעו לפיוטר הגדול, שנזקק לזהב באופן דחוף על מנת לממן את המלחמה הצפונית הגדולה.
ב-1715 נשלח לוטננט-קפטן בקוביץ'-צ'רקסקי לים הכספי והפיק את המפה המדויקת הראשונה של האגם וסביבתו. כמו כן וידא בקוביץ'-צ'רקסקי שהאמו-דריה איננו זורם עוד לים הכספי.
ב-16 בפברואר1716 נשלח בקוביץ'-צ'רקסקי שנית לאזור, הפעם בראש משלחת צבאית-הנדסית בת כ-7,000 איש. מטרות המשלחת היו להתחקות אחר ערוצו של האמו-דריה ולבחון אפשרות להטות אותו חזרה לים הכספי, להכניע את ח'אנות חיווה ולשגר משלחת לאימפריה המוגולית בהודו, על מנת לפתוח עמה ערוץ מסחרי ודיפלומטי ישיר.
המשלחת הקימה שלושה מבצרים על גדת הים הכספי, מבצר פטר הקדוש במפרץ טיוב-קראגאן, מבצר אלכסנדרובסק (כיום פורט-שבצ'נקו, Форт-Шевченко) ומבצר קרסנובודסק ממנו צמחה 150 שנה מאוחר יותר העיר טורקמנבאשי.
בפברואר 1717 יצאה משלחת צבאית בראשותו לכיוון ח'אנות חיווה. על קורותיה נודע רק זמן רב לאחר מכן וסדר האירועים איננו ודאי. ייתכן שהמשלחת נתקלה בכוח צבאי עדיף, נכנעה והובאה בפני הח'אן, או שהח'אן קיבל את המשלחת בסבר פנים יפות ולאחר מכן שינה את טעמו. בכל מקרה, בסופו של דבר נהרגו כל חברי המשלחת, פרט לעשרה אנשים, שלהם הורשה לחזור לרוסיה ולדווח. פיוטר הגדול, שהיה עסוק במלחמה עם שוודיה, לא הגיב. רק יותר ממאה שנה לאחר מכן חזרה האימפריה הרוסית לאזור.
