אלי רונן (נולד ב-20 באפריל1953) הוא המנכ"ל והבעלים של החברה היזמית Wise-Soutions בתחום המים והאנרגיה. כיהן כיו"ר מקורות, כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, כמנהל מחלקת הביוב הארצית וכסמנכ"ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה. את שירותו הצבאי עשה בספינות סער בחיל הים, בתפקידו האחרון היה ראש מחלקת תקציבים וכלכלה במפקדת חיל הים. השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה.
שנים ראשונות
נולד בקהיר, בנם השלישי של רג'ינה וג'ק לוי. נקרא אלי על שם דוד מהמשפחה. ב-13 באוקטובר 1957 עלתה משפחתו לישראל, ולאחר כחצי שנה השתקעה בחולון, שם עברה עליו ילדותו. למד בבית ספר יסודי ע״ש ״הס״ ולאחר מכן בבית ספר "תיכון חדש" [א] בשנת 1969 בהיותו בגיל 16 שינה את שם משפחתו ל"רונן".
חיל הים
באוגוסט 1971 התגייס רונן לקורס חובלים, אותו סיים כחניך מצטיין ביוני 1973. בסיום הקורס הוצב לפי בקשתו[ב] בפלגת ספינות סער 4 בפיקודו של סא״ל אלי רהב. סג"ם רונן שובץ בספינה הראשונה אח"י רשף בפיקודו של רס"ן מיכה רם בתפקיד קצין גשר.
בשבת 5 באוקטובר 1973, עוד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, יצאה אח"י רשף עם אח"י מבטח לאבטח בגזרה הצפונית. מאוחר יותר הצטרפה לכוח משימה בפיקודו של אל״מ מיכאל ברקאי, שיצא לתקיפת נמל לטקיה בסוריה. טבילת האש של רונן הייתה בקרב זה, בתפקיד סגן קצין גשר באח"י רשף, כשבאחריותו ניהול הגשר. לאחר מכן אמר רונן כי היה זה האירוע המשמעותי ביותר בשירותו הצבאי. עם החזרה לנמל התבשר רונן ע״י מפקד הספינה מיכה רם על הסמכתו לקצין משמרת גשר. רונן המשיך בתפקידו באח"י רשף את קרבות הטילים וכל אירועי המלחמה.
ביוני 1974 נשלח רונן לבה"ד חיל הים לעבור קורס קציני גנ"ק. ובסיום הקורס בפברואר 1975 הוצב כקצין גנ"ק באח"י תרשיש (סער 4) תחת פיקודו של רס״ן אפי אשד. באוגוסט 1975 נעשה רונן גם סגן המפקד תחת פיקודו של רס"ן שאול חורב שהחליף את אשד.
הדרכה בחובלים - באוגוסט 1976 עם החזרה לישראל הוצב רונן לקורס חובלים כמדריך בשלב סטי"ל למחזור חובלים כ"ט. בסיום השלב, מונה ע״י מפקד ביה״ס לקצינים סא״ל אברהם בן שושן לשמש כמפקד שלב יסודות בקורס חובלים אותו העביר למחזורים ל"ב ול"ג.
גף סיורי ים - בשנת 1977 מונה רונן לתפקיד מפקד גף סיורי ים שהפעיל תצפית מוטסת במטוסישחף מבסיס בח״א 27 בצמוד לנמל התעופה בן-גוריון.
רונן מקבל פיקוד על גף סיורי ים מרס"ן אורן קרני 1978.
באוקיינוס האטלנטי היה בתנאי ים סוער, גלים בגובה של כ־10 מ׳, באוקיינוס האטלנטי. הים הסוער מנע אפשרות התקדמות לכיוון היעד, במשך כ־24 שעות התקדמה כ־40 מייל.
בלילה שמע רונן תנועת מים מתחת לחדר המפקד והתריע על כך. הסתבר שאטם מעבר כבלים מהסיפון, יצא ממקומו והמים נכנסו מהסיפון.
אח"י כידון (סער 4) הוכשרה וחומשה ערב פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. עם פרוץ הקרבות הוטלה על אחי כידון משימת סיוע באש לכוחות היבשה. הספינה שהייתה מצוידת בשני תותח אוטו מלרה 76 מ"מ, ירתה במהלך הקרבות כ-500 פגזים לסייע באש לכוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף. אח"י כידון (סער 4) בפיקודו של רונן נתנה הגנה היקפית לכוח הנחתות בנחיתה בשפך נהר האוואלי.
אח"י כידון (סער 4) שהתה בכל מהלך הלחימה בים. צוותה לכוח בפיקודו של אל״מ דוד הרפזי, בהערכות למניעת התערבות כוח סורי.
אש מהים – ב-10 ביוני בשעה 04:00 לפנות בוקר, התקבלה הידיעה על כניסת הפסקת אש מתוכננת להיכנס בשעה 06:00. ניתנה הפקודה להפליג לכוון בירות לסייע לכוח הצנחנים באש מן הים לכיבוש שדה התעופה, בטרם תיכנס הפסקת האש לתוקף.
הכוח בפיקוד דוד הרפזי שמנה חמישה סטי"לים, הפלגה במהירות מרבית לשדה תעופה חלדה, לטווח ירי תותחים. ב 05:55 הגיע הכוח לטווח ירי, שדה תעופה ביירות הופצץ מהים ונכבש ע״י כוח צה״ל. ב-6 בבוקר נכנסה הפסקת אש לתוקף.
בהתקרבות לביירות, נעשה ניסיון של משחתת של הצי הסובייטי לחסום את נתיב ההפלגה של אח"י כידון (סער 4). רונן נאלץ לבצע תמרון חריף כדי למנוע התנגשות.
מצוד על ערפאת - במהלך הלחימה, נתקבלה ידיעת מודיעין שיאסר ערפאת צפוי לברוח מביירות על גבי יאכטה. כל אותו הלילה סייר רונן עם אח"י כידון (סער 4) בפאתי נמל ביירות, בחיפושי יאכטות. [ה] לפנות בוקר אותר אדם בים ע״ג מצוף במרחק 1,000 מטר מנמל בירות. היה חשד שמדובר במחבל ממולכד. כוח שייטת 13 שנמצא בספינה הונחה לבצע עליו חיפוש במים, לאחר שנשלל החשד הועלה לספינה. לאחר תשאול הועבר בספינת דבורה לנמל חיפה להמשך תחקור.
מדור לוחמה אלקטרונית - בשנת 1983 לאחר סיום הלימודים הוצב רונן לתפקיד ראש מדור לוחמה אלקטרונית בענף גנ"ק במחלקת אמל״ח. תקופה מרתקת בה נבחנו מחדש נוהלי הגנה נגד טילים מתקדמים תוך יישום אמצעים חדשים.
בית ספר פיקוד ימי - בקיץ 1985 קיבל רונן את הפיקוד על בי״ס לפיקוד ימי בבה"ד חיל הים והועלה לדרגת סא"ל.
פלגת ספינות טילים
בקיץ 1987 קיבל רונן את הפיקוד על פלגה 33. תחת פיקודו היו שתי ספינות חוחית ושתי ספינות מדגם סער 4.
מיוני 1987 עד נובמבר 1987 שימש כמפקד אח"י עליה בנוסף לתפקידו כמפל"ג. בתקופת פיקודו בוצעו מספר מבצעים מוצלחים ע״י ספינות הפלגה.
מבצע מקצה שיפורים - מבצע חשוב התקיים בין ה-2 ל-8 באוגוסט 1988, לכידת ספינת המחבלים אנג'ל, שיצאה מנמל דוברובניק שבקרואטיה. מדובר במבצע לא מתוכנן, תוך כדי מבצע אחר במערב הים התיכון. הכוח בפיקוד רונן כלל 4 ספינות אח"י גאולה ספינת הפיקוד ועליה מפקד שייטת ספינות הטילים יוסי לוי כמפקד בכיר בים.
לכוח בים התקבלה ידיעה מהמודיעין הימי על יציאת היאכטה עם מספר מחבלים מנמל דוברובניק. המשימה תפיסת היאכטה בדרכה ללוב. האילוץ חייב תפיסה בלב ים ללא פגיעה בריבונות מדינות האזור.
לפי תכנון של רונן, בוצע קו חסימה סמוך לחופי המגף באיטליה.
היאכטה נתפסה על הנתיב בדרכה ללוב בהתאם לתכנון, [ו]
עם תפיסת היאכטה הועלה צוות השתלטות בפיקוד אבי ארזוני. לאחר תשאול ראשוני העביר רונן את המחבלים לישראל עם אח"י גאולה. שאר הכוח השיט וגרר את היאכטה אנג'ל לנמל חיפה.
תפקידים בחוף
אג"מ בסיס חיפה – ביולי 1989 סיים רונן את תפקידו כמפל״ג 33 וקיבל את תפקיד מפל״ג אג״מ בסיס חיפה. הפעילות העיקרית בתקופה זאת הייתה מבצע אבק דרכים - סריקות למניעת חדירת סירות מהירות של מחבלים מובלות בכלי שיט.
המתקן הטקטי - בשנת 1990 מונה רונן למפקד המת״ט בבה"ד חיל הים. תורגלו תוכניות תקיפה כנגד הצי הסורי.
תקציבים וכלכלה - בשנת 1991 מונה רונן לרמ״ח תקציבים וכלכלה והועלה לדרגת אל"ם. מפקד חיל הים היה אז עמי אילון.
בתחילת תפקידו התמודד רונן עם בעיה תקציבית שנוצרה ברכישת הצוללת השלישית מסדרת דולפין. התנגד למימון הצוללת מתקציב חיל הים. וטען חייב היה להגיע מתקציב התעצמות צה״ל. העמדת תקציב בהיקף משמעותי לרכישת הצוללת, נעשה על חשבון רכישת מערכות לחימה לספינות סער. התקציב שהועמד לטובת הצוללת קוצץ בבסיס מתקציב חיל הים, והחיל נכנס למצוקה תקציבית קשה.
בקיץ 1994 סיים רונן את תפקידו כראש מחלקת תקציבים וכלכלה ויצא לחופשת פרישה. במרץ 1995, השתחרר רונן מצה״ל ויצא לגמלאות.
הרמטכ"ל אהוד ברק וגב' רונן מעניקים לאלי רונן דרגת אל"ם 1991.
אל"ם אלי רונן, 1994.
מפקד חיל הים עמי אילון נפרד מאלי וגב' רונן. [ז] 1994.
משרד התחבורה
עם סיום שירותו הצבאי, מונה רונן בשנת 1994 לתפקיד סמנכ״ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה. תפקיד אותו מילא עד שנת 1997.
בתחילת תפקידו זיהה פער משמעותי בקידום מערכות הסעה המונית. רכבת ישראל, הייתה באותה עת כפופה לרשות הנמלים והרכבות בתקציב שנתי של 10 מיליון ש״ח. היה ברור שאין תוחלת לפיתוח הרכבת במסגרת ארגונית זו, עוד באותה שנה הוגדל תקציב הרכבת ל 90 מיליון ש״ח בשנה.
משרד התשתיות
באפריל 1997 עבר רונן למשרד התשתיות. הייתה זאת תקופת כהונתו של אריק שרון שר התשתיות הלאומיות. רונן מילא מספר תפקידים: סמנכ״ל תכנון ומדיניות, מנהל מנהלת הביוב הארצית, ראש פרויקט הגז הטבעי ומשנה למנכ״ל המשרד.
רונן נעשה ואחראי על רכבת ישראל שהוכפפה למשרד התשתיות הלאומיות, עם הקמתו בשנת 1996. בשנים 1997–1999 בהן הייתה תחת אחריותו של רונן הוגדל תקציבה ל-800 מיליון ש״ח בשנה.
באפריל 2003 מונה רונן לתפקיד מנכ״ל משרד התשתיות, תפקיד אותו מילא עד שנת 2007. במהלך שנותיו במשרד קידם מספר נושאים חשובים.
גז טבעי - בתקופה זו הוכנה תשתית הרגולציה בתחום הגז הטבעי, החלה הקמת מערכת הולכת הגז הטבעי, החלה הזרמת גז טבעי ממאגר מרי - B, תחנות הכוח החלו לעבוד על גז טבעי.
בשנת 2005 נחתם הסכם הגז הטבעי לאספקת גז ממצרים לישראל. במהלך התקדמות להסכם ביקר רונן במצרים מספר פעמים יחד עם שר התשתיות בנימין בן אליעזר, נפגשו פעמיים עם נשיא מצריםחוסני מובארק לקידום ההסכם.
תמ"א 38 - הוקמה ועדת מנכ״לים בראשותו של רונן לקידום תמ"א 38, שהיוותה את הבסיס לבניה של מבנים מחוזקים מותאמים לרעידות אדמה. תוכניות פינוי בינוי ושיפור פני הערים בישראל.
התפלת מי-ים - להערכתו של רונן הייתה התנגדות היסטורית במשרד האוצר להתפלת מי-ים. לאור משבר המים המתמשך, הפעיל רונן לחץ לרדת בהתנגדותם, מדינת ישראל נכנסה לעידן התפלת מי-ים. כיום ישראל מתפילה כ־600 מיליון מ״ק בשנה, ומתכננת לגדול ל-800 מיליון מ״ק בשנה.
שר התשתית אריאל שרון מקבל שרה אורחת מחוץ לישראל משמאל אלי רונן, 1998.
נשיא מצרים חוסני מוברק פוגש את רונן במסגרת הסכם הגז בין ישראל למצרים, מאי 2005.
חברת מקורות
בשנת 2007 מונה רונן ליו״ר חברת המים הלאומית מקורות. באותה תקופה חוותה ישראל משבר קשה בתחום המים. היה חשש אמיתי לקיום אספקת מים רציפה לאזרחי ישראל.
בהיותו יו״ר חברת מקורות וידא רונן ליישם את התוכנית לפתרון משבר המים. נקדחו בארות מים נוספים, הוגדל השימוש במי קולחים לחקלאות, הוקמו מתקני התפלה יבשתיים להתפלת מי-תהום. מדינת ישראל עברה את משבר המים החמור ללא הפסקת מים לבתים.
רונן מקבל את ראש הממשלה אהוד אולמרט בביקור במתקן הסינון של מקורות 2007.
רונן מגיש לנשיא שמעון פרס כרזה על הוצאת הבול לרגל 70 שנה למקורות ינואר 2008.[ח]
חבר בדירקטוריון
במהלך תקופות שונות כיהן רונן כדירקטור בכמה חברות פרטיות.
כיום משמש רונן דירקטור בחברה ציבורית קנדית Else Nutrition העוסקת בפיתוח מזון לתינוקות מהצומח. החברה נמצאת בשלב שלקראת הנפקה בנאסד"ק.
חברה פרטית
בשנת 2010 סיים רונן את כהונתו כיו״ר חברת מקורות והקים חברה פרטית יזמית בתחום המים ואנרגיה - "ווייז יזמות מים ואנרגיה בע"מ" - WISE -Water Is Energy, הפועלת גם בימים אלה.
השכלה ואקדמיה
רונן למד לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן - חוג משולב כלכלה גאוגרפיה ומדעי המדינה. הלימודים נקטעו לתקופת מלחמת שלום הגליל ונמשכו אחריה. רונן סיים את הלימודים בהצטיינות בשנת 1983.
לרונן תואר שני בשנת 1986 במגמת כלכלה ומנהל עסקים בתחום המימון, באוניברסיטת בר-אילן.
כמרצה
בין השנים 2007–2018 שימש רונן כמרצה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בתחום ניהול פיתוח תשתיות לאומיות ותהליכי קבלת החלטות, לתואר שני.