אלייז'ה מוחמד נולד כאלייז'ה רוברט פול בסנדרסוויל, ג'ורג'יה, השישי מבין שלושה עשר ילדיהם של ויליאם פול הבן (1868–1942), מטיף בפטיסטיעמאי ואריס, ומריה הול (1873–1958), עקרת בית ואריסה.
פול עזב את בית-הספר אחרי שסיים כיתה ד'. על-מנת לסייע בפרנסת משפחתו הוא עבד עם הוריו כאריס. כשהגיע לגיל שש עשרה, הוא עזב את ביתו והחל לעבוד במפעלים ובעסקים אחרים.
נישואיו ומשפחתו
פול נשא לאישה את קלרה אוונס (1899–1972) ב-7 במרץ 1917. ב-1923 משפחת פול, כמו מאות אלפים אפרו-אמריקאים אחרים באותן שנים, היגרו בגלל חוקי ג'ים קרואו שבדרום ארצות הברית לארצות הצפוניות בגלל ביטחון אישי ואפשרויות תעסוקה בערים תעשייתיות. פול נזכר לימים שבטרם מלאות לו עשרים הוא היה עד ללינץ' של שלושה גברים שחורים בידי אנשים לבנים. הוא אמר, "ראיתי מספיק מאכזריותו של האדם הלבן כדי שייחרת בזכרוני במשך 26,000 השנים הבאות."
[1]
משפחת פול התיישבה בהמטראמק, מישיגן. במהלך שנות העשרים והשלושים, הם נאבקו למצוא עבודה ולשמור עליה בשל המשבר הכלכלי בימי השפל הגדול. במהלך שנותיהם בדטרויט, נולדו לזוג פול שמונה ילדים, שישה בנים ושתי בנות.
[2]
באוגוסט 1931, בעידודה של אשתו, אלייז'ה פול נכח בנאום על האסלאם והעצמה שחורה, שנשא וולאס פארד מוחמד. לאחר-מכן אמר פול שהוא ניגש למוחמד ושאל אותו אם הוא המהדי. מוחמד ענה שהוא המשיח, אבל זמנו לא הגיע עדיין.
[3][4]
פול נהפך במהרה לתומך קנאי של וולאס מוחמד והצטרף לתנועתו, כפי שעשתה אשתו ואחדים מאחיו. מעט אחרי-כן, שינה פול את שם משפחתו, בתחילה לקארים ואחר-כך לפי בקשתו של וולאס מוחמד, למוחמד. הוא התמנה למנהיגו של מסגד מקומי.
[5]
השפעתו של וולאס פארד מוחמד
האדם אותו הכיר אלייז'ה מוחמד כוולאס פארד מוחמד היה דמות חידתית. מעט ידוע על עברו. קיימות גרסאות שונות לגבי מקום וזמן היוולדו (אותם מייחסים הן להוואי והן לניו זילנד) ועל שם לידתו הביוגרפים משערים השערות רבות.
ב-1930 וולאס מוחמד הגיע לדטרויט על מנת להקים את מקדש אללה של האסלאם. הוא משך 25,000 חברים בזכות משנתו האסלאמית-אפרוצנטרית.
[6]
אולם, מוחמד הורה עיקרי אמונה ששונים במידה רבה מהאסלאם האורתודוקסי והוסיף מרכיבים מתנועת האסלאם הלאומני של מרקוס גארבי. מוחמד הנהיג סדרת שיעורים והתכתבויות עם אלייז'ה מוחמד ואחרים, שלבסוף נכללו כעיקרי אמונה של תנועת אומת האסלאם. כשהמקדש גדל ונהיה מאורגן יותר, הוכתר וולאס מוחמד כמנהיג הראשי שלו. מוחמד הקים את Fruit of Islam, ארגון להגנה עצמית לוחמני שמהווה חלק מאומת האסלאם, הוא מינה את קאלוט (Kalot) מוחמד, אחיו הצעיר של אלייז'ה מוחמד, כמנהיגו. הוא גם ייסד את תוכנית Muslim Girls Training והקים את University of Islam (אוניברסיטת האסלאם) מחוץ למערכת בתי הספר הציבוריים שסיפקה חינוך אסלאמי.
ב-1932, חבר מעורער בנפשו של אומת האסלאם, רוברט קארים האריס, רצח בפומבי חבר אחר של אומת האסלאם, ג'יימס סמיט. וולאס מוחמד נעצר, אולם שוחרר בתנאי שיעזוב את דטרויט. הוא עבר לשיקגו, שם ייסד את מקדש מספר 2, הוא הפקיד את מנהיגות קבוצת דטרויט ההולכת וגדלה בידיו של אלייז'ה מוחמד, ומקדש אללה של האסלאם שינה את שמו לאומת האסלאם.
[7]
אלייז'ה מוחמד ווולאס מוחמד היו בקשר עד 1934, כשוולאס מוחמד נעלם. אלייז'ה מוחמד ירש אותו בדטרויט והוכתר ל"מנהיג האסלאם" (Minister of Islam). אחרי היעלמותו, אמר אלייז'ה מוחמד למאמינים, שוולאס מוחמד היה אללה הארצי, פשוטו כמשמעו.
[8][9][10]
ב-1934 פרסמה אומת האסלאם את עיתונה הראשון, Final Call to Islam, במטרה לחנך ולגבש את חבריה. ילדי החברים למדו בכיתות ב-Muhammad University of Islam (אוניברסיטת מוחמד של האסלאם) שזה עתה נוסדה. אולם דבר זה הביא להתנגדותן של מועצות החינוך של דטרויט ושיקגו שסברו שזוהי השתמטות ממערכת החינוך הציבורית. המחלוקת הובילה למאסרם של כמה מחברי ההנהלה של אוניברסיטת האסלאם ושל אלייז'ה מוחמד ב-1934 ולעימותים אלימים עם המשטרה. מוחמד היה בתקופת מבחן, אבל האוניברסיטה נותרה פתוחה.
מנהיגה של אומת האסלאם
אלייז'ה מוחמד תפש את הפיקוד על מקדש מספר אחד, אולם הדבר התרחש רק אחרי מאבק עם מנהיגים פוטנציאליים אחרים, בכללם אחיו. ב-1935, כשקרבות אלה התחוללו במלוא עוזם, עזב מוחמד את דטרויט והתיישב עם משפחתו בשיקגו. עדיין עמד מול איומים על חייו, מוחמד הותיר שם את משפחתו ועבר למילווקי, ויסקונסין, שם ייסד את מקדש מספר שלוש, ולבסוף לוושינגטון די. סי., בה הקים את מקדש מספר ארבע. הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו ללימוד בספרית הקונגרס.
[11][12][13]
ב-8 במאי 1942, אלייז'ה מוחמד נעצר בשל השתמטותו מרישום לגיוס במהלך מלחמת העולם השנייה. אחרי שהוא שוחרר בערבות, נס מוחמד מוושינגטון בעצת עורך-דינו, שחשש ממעשה לינץ', וחזר לשיקגו, אחרי שבע שנות היעדרות. מוחמד נעצר שם, והואשם בשמונה סעיפים של הסתה והוראה למאמיניו לא להתגייס ולא לשרת בצבא. היות שנמצא אשם, ישב אלייז'ה מוחמד ארבע שנים, מ-1942 ועד 1946 ב-Federal Correctional Institution במילאן, מישיגן. במהלך תקופה זו, אשתו, קלרה, ועוזריו הקרובים סייעו לנהל את הארגון. מוחמד העביר את מסריו למאמיניו באמצעות מכתבים.
[14][15][16]
אחרי חזרתו למישיגן, אלייז'ה מוחמד היה מנהיגה הבלתי מעורער של אומת האסלאם. הארגון שמר על מספר חבריו במהלך מאסרו, ומספר חבריו גדל לאחר שחרורו. מארבעה מסגדים ב-1946, לחמישה עשר ב-1955. ב-1959 היו חמישים מסגדים בעשרים ושתיים מדינות.
[17]
בשנות השבעים היו בבעלותה של אומת האסלאם מאפיות, מספרות גברים, בתי קפה חנויות מכולת, מכבסות אוטומטיות, מפעל דפוס, חנויות קמעונאיות, נכסי נדל"ן רבים, וצי של סמי-טריילרים, ובנוסף לכך חוות במישיגן, אלבמה וג'ורג'יה. ב-1972, אומת האסלאם הייתה גם בעלת עניין בבנק, Guaranty Bank and Trust Co.. מערכת בתי הספר של האומה התרחבה, עד שב-1974, הקימה התנועה בתי-ספר ב-47 ערים ברחבי ארצות הברית.
[18]
ב-1972, מוחמד אמר למאמיניו שערכה הכספי של אומת האסלאם הוא 75 מיליון דולר.
[19]
מותו
אלייז'ה מוחמד הלך לעולמו מאי-ספיקת הלב בהיותו בן שבעים ושבע ב-25 בפברואר 1975, יום לפני Saviours' Day, במרסי הוספיטל בשיקגו.
[20]
אומת האסלאם לאחר מותו של אלייז'ה מוחמד
לאחר מותו של אלייז'ה מוחמד, אומת האסלאם התפצלה לשני פלגים נפרדים. הוא לא נקב בשמו של יורשו, אולם בנו, וארת’ דין מוחמד, הוכתר למנהיגו החדש של הארגון בעקבות חגיגות יום Saviours' Day.
[21]
תחת וארת’ מוחמד, נהפכה אומת האסלאם לארגון מתון יותר. הוא הכניס לשורותיו חברים לבנים ופירק את Fruit of Islam, הזרוע הצבאית של התנועה. בסיכומו של דבר, סיעתו של וארת’ מוחמד קראה לעצמה American Society of Muslims. הוא נשא את התפילה המוסלמית הראשונה בסנאט של ארצות הברית וב-1993, ביחד עם הנשיא ביל קלינטון שהיה נוכח, נשא תפילה אסלאמית בשם כל הדתות.
[22][23]
לואיס פרחאן עזב את American Society of Muslims וכעבור שלוש שנים הקים ארגון משלו ששמר על השם אומת האסלאם והיה קרוב יותר לאידאולוגיה של אלייז'ה מוחמד, בכלל זה האמונה שוולאס פארד מוחמד היה אללה הגשמי. הוא רכש מחדש רבים מנכסיה של אומת האסלאם בכלל זה Mosque Maryam ששימש כמטה של אומת האסלאם ופתח מחדש מעל למאה ושלושים מסגדים של אומת האסלאם ברחבי תבל.
[24]
מלקולם אקס
אחד מהכמרים הבכירים של אלייז'ה מוחמד בין 1952 ל-1963 היה מלקולם ליטל. מלקולם היה פושע זעיר בדטרויט, בוסטון, והארלם, והיה ידוע בכינוי "דטרויט רד" (רמז לגוון שערו האדמוני). למרות שהיה בנו של מטיף, ליטל המיר דתו לאסלאם כשהיה כלוא במסצ'וסטס, זאת עשה בדירבונם של שני אחיו, פילברט ורג'ינלד, שהיו שניהם חברים באומת האסלאם.
עם שחרורו ב-1952, הצטרף ליטל לאומת האסלאם ובהתאם לנוהג הרווח בשמות החברים, הוא שינה את שם משפחתו ל-"X", אות המסמלת את דחיית שם העבדים אותו נשא. מלקולם אקס הכריזמטי נהפך במהרה לאחד המנהיגים הבכירים והמפורסמים ביותר של הארגון, הוא נסע ברחבי הארץ, הרצה והקים מקדשים חדשים, ומספר חברי הארגון גדל במידה רבה מאוד במהלך כהונתו.
בראשית שנות השישים, גורמים מסוימים בתוך אומת האסלאם האמינו שמלקולם אקס תמרן את העיתונות לטובתו והניחו שהוא שאף לרשת ואולי אפילו לנשל את אלייז'ה מוחמד מעמדת ההנהגה. המתח גבר ב-1963, כשהסופר אלכס היילי החל לעבוד עם אקס על האוטוביוגרפיה שלו, "האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס".
בעקבות רציחתו של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי ב-22 בנובמבר 1963, אסר אלייז'ה מוחמד על כמריו להתייחס לרצח. בריאיון לעיתונות, מלקולם אקס הפר את ההוראה ואמר שהנשיא קנדי היה "תרנגול ששב ללול". כעונש, אלייז'ה מוחמד אסר עליו להתראיין לעיתונות או לנאום בכל אחד ממקדשי אומת האסלאם במשך תשעים יום. מלקולם נאות לכך. מקור מתח אחר היה כשמלקולם אקס גילה שטענתו של העיתון שיקגו טריביון על-כך שאלייז'ה מוחמד הוא אביהם של שמונה ילדים משש נערות בנות עשרה הוא נכון.
במרץ 1964, עזב מלקולם אקס את אומת האסלאם וייסד את הארגון העצמאי Muslim Mosque, Inc. ואחר-כך הקים את הארגון החילוני Organization of Afro-American Unity. בעקבות עלייתו לרגל למכה, שם ראה, נפגש והתפלל עם מוסלמים בני כל הגזעים (בכלל זה לבנים), הוא שינה את דעותיו מן היסוד. הוא המיר את דתו לאסלאם סוני המסורתי. עם חזרתו לארצות הברית, שם שינה את שמו לאל-חאג' מאליק אל-שאבאז, הביע מלקולם אקס דעות מתונות בהרבה ואת שאיפתו לעבוד עם מנהיגים שחורים אחרים. הוא גינה את הגזענות ואת דרך ניהולו של אלייז'ה מוחמד את אומת האסלאם.
מלקולם אקס נרצח ב-21 בפברואר 1965, מעט אחרי התחלת נאומו באולם אודובן במנהטן, ניו יורק.
מורשתו
בנו, וארת’ דין מוחמד, ירש אותו. וארת’ פירק את אומת האסלאם ב-1976 וייסד באותה שנה את הארגון האורתודוקסי האסלאמי המיינסטרימי American Society of Muslims.
לואיס פרחאן, כומר בכיר במסגד הארלם ובנציגות הלאומית, פרש מקבוצתו של וארת’ על מנת להשיב לתחייה את ההוראה והפרקטיקה המקוריים של אומת האסלאם, והחזיר לעצמו הרבה מהנכסים של אומת האסלאם ובכלל זה את Mosque Maryam, המטה הלאומי של אומת האסלאם. הוא פתח מחדש למעלה מ-130 מסגדים של אומת האסלאם באמריקה ובעולם. באוקטובר 1995, הוא קרא והוביל לצעדת מיליון האנשים במרץ לוושינגטון די. סי. וקרא לאנשים שחורים לחדש את מחויבותם למשפחותיהם ולקהילותיהם.
ביקורות
דעותיו של מוחמד בעד הפרדה עלו בקנה אחד עם חלק מהארגונים שדגלו בעליונות לבנה בשנות השישים.
[25]
טוענים שהוא נפגש עם מנהיגי הקו קלוקס קלאן ב-1961 לצורך רכישתה של חווה בדרום הרחוק.
[26]
לבסוף הוא הקים את Temple Farms, כיום Muhammad Farms, שטח אדמה בן 5,000 אקרים במחוז טרל, ג'ורג'יה.
[27]
ג'ורג' לינקולן רוקוול, מייסד המפלגה הנאצית האמריקאית, כינה פעם את מוחמד "ההיטלר של האדם השחור."
[28]
בחגיגות Saviour's Day של שנת 1962 בשיקגו, פנה רוקוול לחברי אומת האסלאם. רבים צעקו קריאות בוז ושיסו אותו ואת אנשיו, ועל כך מוחמד הוקיע אותם בגיליון Muhammad Speaks של אפריל 1962.
[29]
פיצוץ ביתו של מלקולם אקס
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-14 בפברואר 1965, הבית באיסט אלמהרסט, קווינס, שבו מלקולם אקס ואשתו ושלושת ילדיהם התגוררו הועלה באש, הבית היה בבעלותה של אומת האסלאם. איש לא נפצע. מלקולם אקס האשים בפרהסיה את אלייז'ה מוחמד בכך שהורה על כך. אומת האסלאם הורתה למשפחה לפנות את המקום, התקרית אירעה יום לאחר מועד הדיון המשפטי שנקבע כדי לדחות את מועד הפינוי. (הערה 31) ג'יימס אקס, כומר אחר באומת האסלאם, אמר שמלקולם אקס נקט בתעלול פרסומת.
רציחתו של מלקולם אקס
שלושה חברים ממסגד מספר 25 של אומת האסלאם בניוארק, ניו ג'רזי, נורמן בטלר, תלמדג' הייר ותומס ג'ונסון, הורשעו בשל מעורבותם ברציחתו של מלקולם אקס. אלמנתו, דוקטור בטי שאבאז (1934–1997), האמינה כל חייה שההוראה לביצוע הרצח הגיעה מדרג גבוה במנהיגותה של אומת האסלאם. לואיס פרחאן, שהצטרף לאומת האסלאם ב-1955, והיה אז מנהיג בכיר במסגד בהארלם, הכחיש בקביעות את מעורבותה של האומה. בנאום שנשא בשנת 1993, אמר פרחאן, "האם מלקולם בגד בכם או בנו? ואם טיפלנו בו כפי שאומה מטפלת בבוגדים, מה לעזאזאל אכפת לכם מכך? אומה צריכה להיות מסוגלת לטפל בבוגדים, רוצחים ועריקים.
[30]
ב-1994, קאבילה שאבאז, השנייה משלושת ילדיהם של מלקולם ובטי שאבאז, הואשמה בקשירת קשר לרציחתו של פרחאן.
[31]
התובעים הפדרליים נסוגו בהם מהאשמה ב-1995. בראיון שנערך בשנת 2000 למייק וולאס מחדשות CBS שבו הייתה נוכחת עטאלה (Atallah) בתה הבכורה של שאבאז, אמר לואיס פרחאן, "ייתכן שהייתי שותף לפשע בדברים שאמרתי והובילו למה שקרה ב-21 בפברואר 1965", ואמר להם שהוא מתחרט, "...על כל מילה שאמרתי והובילה לאובדן חייו של בן אדם."
[32]
רוצחי החנפי
ב-1973, שבעה אנשים, שאחרי-כן זוהו כחברי אומת האסלאם, מהמסגד בפילדלפיה וכינו עצמם המאפיה השחורה, פרצו לבית של מנהיג החנפי כליפה חמאס עבדול חאליס בוושינגטון די. סי.. שבועות קודם לכן, חאליס כתב מכתב גלוי ובו מתח ביקורת ולעג לאלייז'ה מוחמד ולוולאס פארד מוחמד. האנשים רצחו באכזריות חמישה מילדיו של חאליס, את נכדו שמלאו לו חמישה ימים ואורח שהתארח בבית. חאליס עצמו לא היה בבית. חמישה מהאנשים הורשעו לבסוף ברצח ונידונו למאסר עולם. אלייז'ה מוחמד לא הואשם ברצח, למרות שנחשד כמעורב בו ברמה מסוימת. (הערה 19) חאליס נשבע לנקום וכעבור שנים התקיפה תנועתו והחזיקה בני ערובה במשרד של בני ברית בוושינגטון די. סי. ב-1977.
ילדיו מחוץ לנישואים
אלייז'ה מוחמד היה אב לשמונה ילדים מקלרה ורווחו שמועות שהוא היה גם אב לכמה ילדים ממערכות יחסים אחרות.
[33]
מלקולם אקס, כמו גם מאמינים אחרים של אומת האסלאם באותה עת היו ממורמרים מהחשד שמוחמד השתמש בכספי הארגון על מנת לתמוך באימותיהן של ילדיו, כמו גם במשפחתו שלו.
[34][35]
לאחר מותו של אלייז'ה מוחמד, תשעה עשר מילדיו הגישו תביעות נגד אומת האסלאם וביקשו להיות יורשיו. לבסוף בית המשפט פסק כנגדם.
[36][37]
אותות כבוד
בשנת 2002 כלל החוקר מולפי קיט אסנטה את אלייז'ה מוחמד ברשימת מאה האפרו-אמריקאים הגדולים ביותר.
[38]
דמותו על המסך הגדול
הסרטים המפורסמים ביותר בהם נזכר אלייז'ה מוחמד היו סרט הקולנוע מלקולם אקס של ספייק לי, בו אל פרימן הבן גילם את דמותו של מוחמד. אלברט הול, שכיכב לצידו בסרט כ"ביינס", גילם את דמותו של מוחמד בסרט "עלי" של מייקל מאן משנת 2000.[39]
