אלטע זאכן (נקרא: אַלְטֶה זָכְן, ולפעמים אף נכתב במילה אחת: אלטעזאכן) פירושו ביידיש: "דברים ישנים". הכינוי דבק ברוכלים הסוחרים במוצרי חשמל, ריהוט, כלי בית משומשים וכדומה. הכינוי דבק בהם שכן זו הייתה קריאתם המסורתית בעודם עוברים בין בתי קהל לקוחותיהם ומצהירים על מרכולתם בקולי קולות [דרוש מקור]. את החפצים הסוחרים היו קונים מתושבי המקום, אשר היו מציעים את חפציהם הישנים שאין בהם צורך עוד.
מנהג זה רווח באירופה, והיהודים שעלו מארצות אלה לישראל הביאו את הנוהג עמם. מרבית הרוכלים בתחום זה היו יהודים דוברי יידיש, והם טבעו את השימוש במילים אלה.
בתחילה הרוכלים הסתובבו בשכונות העירוניות עם סוס ועגלה ובהמשך רובם עברו להשתמש ברכב משא. אף שמרבית העוסקים בתחום כיום בישראל אינם דוברי יידיש, נטמע השימוש בביטוי "אלטע זאכן" גם אצלם, ואף נשמע בפי רוכלים דוברי ערבית בהגייה ערבית.
כיום ביטוי זה הפך למטבע לשון של דבר מה בעל ערך נמוך או ישן ומיושן, אם כי חפצי אלטע זאכן מסוימים זכו למעמד של כבוד ובערך נוסטלגי.
משלח יד דומה ולעיתים מקביל הוא סמרטוטר, העוסק בקניית ומכירת סחורה משומשת, בין השאר מוצרי טקסטיל.
באנגלית בריטית האיש נקרא Rag-and-bone man מכיוון שבתקופה האדוארדיאנית אספו סמרטוטים לעשיית נייר (בתרבות הפופולרית, זכה שם זה למספר שימושים, למשל הזמר ראג-אנ'-בון מאן שלקח את שמו מכינוי זה).
