PROFILPELAJAR.COM

אלה גומבאסגי
Gombaszögi Ella
	בשורה העליונה מימין לשמאל: אלה גומבאסגי, מיהאי אייזמן, שארי דרי
לידה	27 בדצמבר 1894; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	12 בנובמבר 1951 (בגיל 56); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Grün Erzsébet
מדינה	הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
השכלה	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1913)

אלה גומבאסגי, (במקור ארז'בט גרין, בהונגרית: Gombaszögi Ella; בודפשט, 27 בדצמבר 1894 – בודפשט, 12 באוקטובר 1951)^[1] הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה, אחותה של פרידה גומבאסגי, מרגיט ואירן גומבאסגי.

ביוגרפיה

אלה גרין נולדה במשפחה יהודית בבודפשט כבתם של יוז'ף גרין ושל רוזה וייס. מבין הבנות גומבאסגי (גרין) ארבע הפכו לשחקניות. האגדה ששרדה טענה שמרגיט הייתה הכי יפה, פרידה הכי יוקרתית, אלה הכי משעשעת ואירן הכי האריכה חיים. ינה הלטאי עיצב לפיהן את יצירתו "הבנות מטינדרלק" ( Tündérlaki lányok).

לפני המלחמה

היא הייתה סטודנטית של השנה הראשון באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע כאשר קיבלה פנייה וחוזה בתיאטרון הקומדיה של בודפשט בשנת 1913.^[2] ב-17 באפריל 1924 נישאה בבודפשט לבנקאי פאל נאגל, שהיה מבוגר ממנה בשש שנים.^[3] הם התגרשה ב-1927.^[4]

מ-1924 עד 1929 הייתה חברה בתיאטרון ההונגרי

בין 1929 לבין 1939, חתמה חוזים לפי תפקידים בתיאטראות בודפשט והופיעה ב:.

תיאטרון מרכז העיר של ארתור בארדוש,
תיאטרון האופרטה של בודפשט,
תיאטרון קיראי,
התיאטרון ההונגרי
קברט הקומיקאים (Komikusok Kabaréja)
תיאטרון הקומדיה של בודפשט
תיאטרון שדרת אנדראשי (Andrássy úti Színház)
תיאטרון האמנים (Művész Színház)
תיאטרון פשט (Pesti Színház)
תיאטרון גדת הדנובה (Dunaparti Színház) בשנים 1939 עד 1940
תיאטרון האופרטה של בודפשט שוב, בשנים 1940 עד 1941

בשל מוצאה היהודי, "החוקים ה (אנטי) יהודיים" של ממשלת הונגריה (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) מנעו ממנה לעלות על הבמה בין 1941 לבין 1944. עם כניסת הגרמנים לממלכת הונגריה ב-1944 (מבצע מרגרטה) היא נאלצה להסתתר כדי למנוע את סגירתה בגטו בודפשט וגירושה לאחר מכן.

אחרי המלחמה

אחרי מלחמת העולם השנייה בין השנים 1945 לבין 1947 שיחקה בתיאטרון האופרטה של בודפשט, ב-Royal Revue Variety, בתיאטרון הקומדיה, בתיאטרון מרכז העיר, בתיאטרון מדיאסאי (Medgyaszay Színház), ב"תיאטרון של פשט" וב"תיאטרון האמנים". בשנים 1947 עד 1949 הייתה חברה שוב בלהקת תיאטרון הקומדיה, משנת 1949 ועד מותו בשנת 1951 הייתה חברה בתיאטרון מדאץ' (Madách Színház). היא השאירה לדורות הבאים עיצובי דמויות בלתי נשכחים בסרטים רבים מאוד, לרוב כשותפה של השחקן היהודי הבולט של התקופה דיולה קאבוש. תפקידה הקולנועי הראשון היה בסרט "רכבת הרפאים" (Kísértetek vonata) ב-1933, ותפקידה הקולנועי האחרון היה בסרט "דרינה" כלומר "גברת דרי" משנת 1951. ב-1951, בזמן שלמדה לתפקיד מורזאבצקאיה בדרמה של אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי "זאבים וכבשים" עצמה את עיניה בביתה עם משקפיה עליה.^[5]

תפקידי תיאטרון

מספר ההצגות הבכורה שלה הרשום במאגר התיאטרון מהקמתו בשנת 1946: 17^[6]

בן ג'ונסון : וולפּונֶה. . . . בתפקיד קנינה, הקורטיזנה
לאסלו בוש פקטה : יום הולדת. . . . בתפקיד מדמואזל
דז'ה סומורי : הרמלין. . . . בתפקיד שארי
טמאש אמד - רז'ה טרק : הבעל הנושך. . . . בתפקיד לינה
ארנה ספ : החתן. . . . בתפקיד מרישקה
פרנץ מולנר : השטן. . . . בתפקיד אלזה
ינה הלטאי : The Fairy Girls. . . . בתפקיד שארי
שאנדור הוניאדי : עניין אבירי. . . . בתפקיד גיזיקה
מיהאי אייזמן: חנות כלבו של אגדות. . . . בתפקיד מיצי
אוסטרובסקי : עבודה מכניסה. . . . בתפקיד קוקוסקינה
לופה דה וגה : כלב הגנן. . . . בתפקיד אנארדה
קלמן מיקסאט - אנדראש בנדק - פרנץ קרינתי : המקרה של הנער נוסטי עם מארי טוט. . . . בתפקיד כריסטינה
J. Gow - A. D'Ussea: השורשים עמוקים. . . . בתפקיד בלה, האם השחורה
מלכיאור לנדייל : טיהמר. . . . בתפקיד חתול
קורניצ'וק : בוסתן הסמבוק - בתפקיד אהה שצ'וקה
נואל קוורד : רוח רפאים עליזה. . . . בתפקיד מאדאם ארקדיה, מגדת העתידות
אוסטרובסקי: זאבים וכבשים. . . . בתפקיד מורזאבצקיה
יאנוש ואסארי : גבירות ואדונים. . . . בתפקיד אלווירה