ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בין יתר עיסוקיו, שפיר כתב ספר עם סנדהיל מוליינתן (Sendhil Mullainathan) על קבלת החלטות בתנאי מחסור. הכוונה למחסור במשאבים שונים: כסף, זמן וקלוריות (בדיאטה), בדגש על אנשים הסובלים מעוני. שפיר החל לחקור נושא זה לאחר שקיבל מענק מחקר מקרן ראסל סייג' לבחון "את התפישות, העמדות וההחלטות של אלו החיים בעוני, על מנת לקבוע אם הם מקבלים החלטות פיננסיות על בסיס שונה מזה של אחרים". שפיר טוען כי אין הבדל בשיטות חישוב התוצאות בין עניים לאלו שאינם עניים. עניים עושים את אותן הטעויות בקבלת החלטות כמו כולם, אך בשל העובדה שגודל טעות הדגימה הוא הרבה יותר קטן מבחינת העניים, החלטות גרועות שלהם מובילות לתוצאות גרועות יותר.
מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי הפסיכולוגיה של העניים דומה לזו של אנשים הלחוצים מסיבות אחרות כגון מצב בו הם מוצאים את עצמם עובדים קשה מדי, אנשים בודדים ללא קשרים בין אישיים, או לאנשים הסובלים ממחסור בקלוריות. "הרעיון הוא", אומר שפיר, "שיש פסיכולוגיה הנובעת ממחסור והיא גורמת לך להתמקד בעיקר במה שאין לך. זה גורם לך להזניח דברים שהם מחוץ לתחום המיקוד שלך ואנשים נוטים ללוות יתר על המידה ולתכנן בצורה כושלת".
תאוריה מרכזית של שפיר היא, שסיבה מרכזית לכך שעניים מקבלים החלטות כלכליות גרועות מאנשים אחרים, היא התנאים בהם הם נמצאים. במחקר שערך שפיר עם שותפיו למחקר הוא הציב סטודנטים ממשפחות מיוחסות ובעלי השכלה פיננסית גבוהה מהממוצע, בתנאי לחץ וקוצר זמן עִמם נאלצים להתמודד אנשים עניים. 10 דקות לאחר תחילת הניסוי החלו הסטודנטים ללוות סכומי כסף גדולים מדי על מנת לדאוג להווה, על חשבון חיסכון עתידי. בריאיון עיתונאי[3] אמר שפיר, בין היתר: "כשאתה עני, אתה מתמודד עם בעיה לוגית, קונצפטואלית וחישובית. הבעיות האלה מסיחות את דעתך וגורמות לך לטעות. קח כל בן אדם, שים אותו במצב הזה, והוא יתחיל לפעול בדפוסי התנהגות דומים מאוד... כשאתה עני, אתה מוקף בהחלטות לא מוצלחות של אנשים מסביבך. אתה דואג כל כך להווה שאין לך פנאי להתחיל לחשוב על העתיד, וזאת האירוניה הגדולה: לאנשים שהכי זקוקים לחשוב על העתיד, אין זמן ופנאי נפשי לעשות זאת. עצם היותך עני גורם להחלטות להיות מסובכות, ולצרכים הנוכחיים להיות כל כך לחוצים, שאתה מתחיל לקבל החלטות לא נכונות. אלה לא טעויות שונות ממה שאחרים עושים, אבל התדירות גבוהה יותר בגלל אלמנט הלחץ, והמשמעות שלהן גדולה הרבה יותר... מבחינת היכולת האנושית הטהורה, שים עניים בסביבה נכונה והם יתנהגו כמו כל אדם אחר, אבל לאדם שעסוק מדי בלהאכיל את הילדים - אין זמן לקבל החלטות כמוני. המחיר של כל טעות גבוה יותר, והשכיחות יכולה להיות גבוהה יותר... חשבון העו"ש שלי לא עולה לי גרוש. הבנק הוא לא מוסד פילנתרופי, אז איך הוא עושה את זה? העניים מסבסדים אותי. בכל פעם שחוזר להם צ'ק, הם מסבסדים את החשבון שלי - שמנוהל ללא עמלות".
במחקר שערך שפיר בתחום החיסכון הפנסיוני, נבדקו שני תרחישים: בראשון נאמר לעובד ש-15% מהמשכורת שלו יופרשו לפנסיה וניתן לו מספר טלפון אליו יוכל לצלצל אם ברצונו לשנות את המצב. בתרחיש השני ניתן לעובד מספר טלפון אליו הוא הוזמן לצלצל על מנת ליזום מצב בו יופרשו עד 15% ממשכורתו לטובת חיסכון פנסיוני. התברר שבתרחיש הראשון העובדים חסכו לפנסיה בשיעור של פי ארבעה מאשר בתרחיש השני.[4]
כתב העתForeign Policy כלל את שפיר, לצד סנדהיל מוליינתן, ברשימת האינטלקטואלים המובילים בעולם לשנת 2013, "על שהראו כיצד מחסור משנה את הדרך בה אתה חושב על הכל".[6]
בשנת 2015, עם כינונו של מרכז כהנמן-טריזמן למדעי ההתנהגות ומדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון, מונה שפיר למנהלו הראשון והוא עומד מאז בראש המרכז.[7]
בשנת 2017 שפיר צורף להיות חבר מן המניין באקדמיה האמריקנית לאמנות ומדעים.[8]
