PROFILPELAJAR.COM

אימפריה
**Imperia**
סמל	דגל
	העיר אימפריה ונמל פורטו מאוריציו
מדינה / טריטוריה	איטליה
מחוז	ליגוריה
עיר מטרופולינית	ג'נובה
ראש העיר	Claudio Scajola החל מ-14 במאי 2023
שפה רשמית	איטלקית
שטח	45.38 קמ"ר
גובה	10 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	534
‑ הנקודה הנמוכה	0
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	42,375 (2024)
‑ צפיפות	933.8 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	43°53′30″N 8°01′47″E / 43.89156678952946°N 8.029628176831597°E
אזור זמן	UTC +1
	comune.imperia
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אימפריה

אימפריה (באנגלית: Imperia ) היא עיר חוף וקומונה במחוז ליגוריה, איטליה. היא בירת נפת אימפריה, ומבחינה היסטורית היא הייתה בירת נפת אינטליה בליגוריה. בניטו מוסוליני הקים את העיר אימפריה ב-21 באוקטובר 1923 על ידי איחוד של פורטו מאוריציו ואונליה (Oneglia), עם עוד קומונות כפריות שמסביב.

אימפריה ידועה בגידול וטיפוח פרחים וזיתים ומהווה יעד קיץ פופולרי לתיירים. הבריכה המקורה "Piscina Felice Cascione" שבעיר אירחה אירועי ספורט מים לאומיים ובינלאומיים רבים.

היסטוריה

ייתכן שהמקור של שמה של אונליה, בהתיישבות הטרום-רומית Pagus Unelia, על גבעת Castelvecchio, שהייתה ככל הנראה אחד השטחים הכבושים על ידי הליגורים. השם Ripa Uneliae, הוא שמו של כפר הנמצא על חוף הים למרגלות הגבעה. אונגליה המודרנית הוקמה באתר הנוכחי שלה בסביבות שנת 935 לספירה, לאחר שנהרסה על ידי הסרצנים; בשנת 1100 הכפר הפך למחנה של כנסיית אלבנגה. ב-1298 הפכה אונגליה לחלק מהארמון של משפחת דוריה של ג'נואה; האדמירל אנדריאה דוריה (1466–1560) נולד בעיר. בני הזוג דוריה מכרו את העיירה לאמנואלה פיליברט, דוכס סבויה ב-1576, והעיר אונגליה נותרה למעשה מובלעת סבוירית ברפובליקה של ג'נואה עד לאיחוד איטליה, אף על פי שהיא הייתה בקו החזית במלחמות בית סבויה; היא נכבשה ב-1614 וב-1649 על ידי הספרדים וב-1623 וב-1672 על ידי הג'נואים. ב-1692 היה על העיר להדוף מתקפה של כח צבאי צרפתי; בשנים 1744–45 העיר נכבשה שוב על ידי הספרדים, ובשנת 1792 הופצצה ונשרפה על ידי הצרפתים.^[3]

פורטו מאוריציו היה יישוב ונמל רומי, בשם Portus Maurici, שנמצא במסלול הימי האנטוניני. ^[4] שם היישוב כנראה עבר אינטרפולציה בכתבי יד של המאה השלישית, מכיוון שהוא נקרא על שמו של מוריס הקדוש, מנהיג לגיון התבאן (אנ') שלא ניתן היה להנציח אותו עד האימפריה הנוצרית של המאה הרביעית. ^[5] היישוב והנמל הפכו לנמל ביזנטי לאחר המלחמות הגותיות של המאה ה-6, ולאחר מכן עבר למסדר בנדיקטוס הקדוש והיה כפוף לרוזנות טורינו במאה ה-11. בוניפאסי מקלבסנה מכר את העיירה לרפובליקה של ג'נואה ב-1288 ^[6] בתמורה לתשלום שנתי, כחלק מהתרחבותה של ג'נואה למערב ליגוריה. בשנת 1354 היישוב הפך למקום מושבו של הכומר הג'נואי של הריביירה המערבית.^[3] העיירה שגשגה אף על פי שהשליטה בג'נואה עברה בין הצרפתים, דוכסות מילאנו והספרדים. במהלך מלחמות נפוליאון, נפוליאון בונפרטה עצמו עצר ללילה בפורטו מאוריציו ובילה את הלילה בפאראסיו בקומה השלישית של פאלאצו לאוואניה. בקונגרס של וינה בשנת 1815, היישוב הוענק לממלכת סרדיניה, לפני שצורף לבסוף לאיטליה המאוחדת ב-1861.

מוסוליני הקים את העיר אימפריה ב-21 באוקטובר 1923 על ידי האיחוד של פורטו מאוריציו, אונגליה וקומונות הכפרים שמסביב .

כלכלה

כלכלת אימפריה מבוססת על תיירות, תעשיית מזון (שמן זית ופסטה), חקלאות מתמחה של מטעי זיתים וטיפוח פרחים בחממות ועל פעילות מסחר ונמל. תיירות חוף הים מהווה נדבך חשוב בכלכלת העיר אימפריה.

גאוגרפיה

אימפריה מורכבת משני הרבעים ההיסטוריים פורטו מאוריציו ואונגליה, השוכנים משני צדי הנהר אימפרו (אנ') שנותן את שמו לעיר.

פורטו מאוריציו ממוקמת על חצי אי ממערב לנהר ומשתרע לאורך קו החוף. זהו הרובע העשיר והססגוני ביותר של העיר, כלכלתו מתרכזת בתעשיית התיירות.

רובע אונגליה ( Inéja בליגורית) שוכן על המישור ממזרח לשפך הנהר אימפרו. באונגליה נמצא הנמל המודרני והמתועש מבין שני חלקי העיר. במרכז אונגליה שוכנת כיכר דנטה, שממנה יוצאים כמה מהכבישים הראשיים של העיר.

אקלים

אימפריה חווה אקלים ים תיכוני ( סיווג האקלים של Köppen Csa ).

אקלים באימפריה Imperia נתוני מזג האוויר הממוצעים בעיר אימפריה בין השנים 1980–2016
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	10.3	11.6	14.2	17.6	20.9	28	27.8	24.7	20.1	22.3	14.7	11.6	19.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	4.6	5.2	7.6	10.5	13.8	17.3	20.1	20	17.6	13.5	8.6	5.8	13
משקעים ממוצעים (מ"מ)	74	79	94	66	71	41	20	48	71	110	97	61	690
מקור: ^[7]

אתרים בולטים

פורטו מאוריציו

מבט על פורטו מאוריציו מהנמל של אונגליה מהצד המערבית ביותר.

הקתדרלה הקלאסית של סן מאוריציו, שנבנתה בין 1781 ל-1832 על ידי Gaetano Cantoni, היא הכנסייה הגדולה ביותר בליגוריה. ^[8]
העיר העתיקה, הנקראת פאראסיו.
מנזר סנטה קיארה. הוקם לראשונה בשנת 1365, המבנה הקיים הוא משנת 1741.
מוזיאון ימי קטן.

אונגליה

Museo dell'Olivo ( מוזיאון הזית )
וילה גרוק, נבנתה עבור הליצן גרוק (אנ') (1880–1959)
כנסיית סן ג'ובאני בטיסטה, נבנתה בשנים 1739–62.
Calata Giovanni Battista Cuneo, רציף היסטורי שלאורכו מסעדות
Palazzo Municipale כיכר ההיסטורית בפיאצה דנטה

מונטרגזי

כנסיית סנטה מריה מג'ורה.
מקדש נוסטרה סיניורה דלה גרציה.

תחבורה

אימפריה נהנית מהכביש המהיר Autostrada A10, הידוע גם בשם L'Autostrada dei Fiori אשר עובר לאורך החוף הליגורי בין ג'נואה לונטימיגליה Ventimiglia הנמצאת על הגבול הצרפתי. הכביש חוצה את העיר על סדרה של ויאדוקטים גבוהים ומנהרות הרים מעל העמק. שני צמתים משרתים את העיר, אחד במערב קרוב לפורטו מאוריציו, ואחר במזרח מעל אונגליה. הכביש המהיר A10 מהווה גם חלק מהכביש האירופי E80 (אנ').

שירותי האוטובוסים ברחבי מחוז אימפריה מופעלים על ידי גוף התחבורה הציבורית Riviera Trasporti (RT). ^[9]

קו הרכבת ג'נואה-ונטימגליה עובר דרך אימפריה: העיר מונגשת על ידי תחנת הרכבת המרכזית של אימפריה, במסלול דו-מסילתי שנפתח ב-11 בדצמבר 2016. ^[10] התוואי הישן נבנה במקור ב-1872 ונסגר עם פתיחת התוואי היבשתי החדש; העיר מקבלת שירות משתי תחנות רכבת המשרתות את שני המרכזים של אימפריה. ^[11]

אוכלוסייה

קצב גידול האוכלוסייה בעיר היה גדול עד פי ארבעה מיתר איטליה בשנים מ-1861 ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, ולאחר מכן קצב גידול האוכלוסייה ירד בלמעלה מ-25% בעשורים האחרונים. ירידה זו נגרמה ממספר גורמים, ביניהם תהליך עצירת התיעוש (המעבר לתיירות) שדחף תושבים רבים להגר מהעיר, וירידה כללית בלידות שאפיינה את ההיסטוריה הדמוגרפית האחרונה של איטליה.

התפלגות האוכלוסייה

התפלגות האוכלוסייה במחוז איפריה, צפיפות האוכלוסייה לשנת 2024 היא 180.9 תושבים לקילומטר מרובע. בין השנים 2022–2024 קצב שינוי האוכלוסייה עומד על 0.04% כמעט ללא שינוי.^[12]

התפלגות האוכלוסייה באימפריה בין השנים 2024-1861^[13]
19626 20049 20300 28155 34995 40670 41609 40706 39458 42322 42375 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 1861 1881 1901 1931 1961 1971 1981 1991 2001 2011 2024

התפלגות אתנית

על פי נתוני המכון הלאומי האיטלקי לסטטיסטיקה, נכון ל-31 בדצמבר 2023, היו באימפריה 7,534 אזרחים זרים, שהם כ-17.78% מכלל האוכלוסייה, ^[14] להלן החלוקה לפי לאום באחוזים מכלל האוכלוסייה בסדר יורד:

15,69% אלבניה אלבניה
11,22% טורקיה טורקיה
10,70% פרו פרו
10,61% תוניסיה תוניסיה
6,41% רומניה רומניה
5,19% מרוקו מרוקו
3,49% צרפת צרפת
2,56% בנגלדש בנגלדש
2,55% גרמניה גרמניה
2,39% פקיסטן פקיסטן
2,12% ניגריה ניגריה
1,79% אוקראינה אוקראינה
1,55% פיליפינים פיליפינים
1,49% ברזיל ברזיל
1,38% רוסיה רוסיה
1,33% מולדובה מולדובה

תושבים מפורסמים

אדמונדו דה אמיציס (1846–1908), סופר ועיתונאי
פלגרינו אמורטי, עוזר מזכירו של קרל החמישי, קיסר הרומאים הקדושה
לוצ'יאנו בריו (1925–2003), מלחין
אנדריאה דוריה (1466–1560), מדינאית ואדמירל
רנאטו דולבקו (1914–2012), וירולוג איטלקי-אמריקאי וחתן פרס נובל
פרנצ'סקו מוראלדו, "Creppo di Triora " (1906–2001), חסיד אומות העולם ב-1999
ג'וליו נאטה (1903–1979), כימאי וחתן פרס נובל לשנת 1963

יחסים בינלאומיים

ערים תאומות - ערים אחיות

אימפריה תאומה עם:

לקריאנ נוספת

F. Biga, The people of Imperia in the Risorgimento (1815-1870), Imperia Oneglia, Dominici, 1994.
Franco Boggero, Imperia, SAGEP, 1989, ISBN 88-7058-284-1 .
Andrea Gandolfo, The Province of Imperia. History, Arts, Traditions, Blu Edizioni, 2005, ISBN 88-7904-011-1 .
G. Amadeo, Imperia. Our city, Centro Stampa Offset, 2009, ISBN 88-89104-50-3 .