אילן פפה

אילן פפה
לידה 7 בנובמבר 1954 (בן 70)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים בריטניה
מקום לימודים
מוסדות
אתר רשמי
תרומות עיקריות
חוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן בנימין פַּפֶּה (באנגלית: Ilan Pappé; נולד ב-7 בנובמבר 1954) הוא היסטוריון ואיש מדע המדינה ישראלי-בריטי, העוסק במחקריו בסכסוך הישראלי-ערבי ונחשב לאחד מהבולטים שב"היסטוריונים החדשים" בישראל. לימד באוניברסיטת חיפה במשך 23 שנה עד עזיבתו לבריטניה ב-2007.

פפה הוא פעיל שמאל רדיקלי, חבר בארגון ה-BDS ותמך בין היתר בחרם אקדמי על מדינת ישראל.

ביוגרפיה

אילן פפה נולד בחיפה ב-1954 להורים יוצאי גרמניה עולי העלייה החמישית, ולמד בבית הספר הריאלי בעיר במגמת מזרחנות. את שירותו הצבאי עשה בחיל המודיעין. הוא השלים לימודי דוקטורט ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוקספורד. את הלימודים לתואר הדוקטור עשה בסנט אנתוני'ס קולג' באוקספורד, בהנחיית ההיסטוריון אלברט חוראני.[1]

לדברי פפה, הוא שימש נציג שלום עכשיו בבריטניה וב-1982 נזרק מהתנועה בעקבות ויכוח שניהל עם נציג של אש"ף בבית הנבחרים.[1]

משנת 1984 לימד באוניברסיטת חיפה, תחילה בחוג ללימודי המזרח התיכון ואחר כך בחוג למדע המדינה. הוא ייסד את המכון לחקר השלום בגבעת חביבה ועמד בראשו בין השנים 1993–2000. שימש כיו"ר מכון אמיל תומא בחיפה לעיונים פלסטיניים.

בסוף שנת 2007 עזב את ישראל ועבר לבריטניה, שם הוא מועסק כמרצה בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת אקסטר. לדבריו, דעותיו הלא-שגרתיות מקשות על חייו בישראל. בריאיון לעיתון בקטר אמר פפה שבישראל הוא נחשב ל"משוגע וסוכן של הערבים".[2] הוא קיבל איומי רצח בדואר ובטלפון עקב דעותיו. הכנסת גינתה אותו, שר החינוך קרא לפיטוריו, ותמונתו הופיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" במרכזה של כוונת. לצד התמונה פורסם טור בו נכתב: "אני לא אומר שצריך להרוג את האיש הזה, אבל אני לא אהיה מופתע אם מישהו יעשה את זה".[3]

עבודתו האקדמית

פפה נמנה עם קבוצת ההיסטוריונים החדשים, אך בשונה מהיסטוריונים חדשים אחרים אימץ גישה מתודולוגית נרטיביסטית, אשר שמה דגש על גיבוש הסיפר (הנרטיב) ההיסטורי ולא רק על מחקר ארכיוני. עבודותיו המרכזיות מתמקדות בגיבוש ובהצגת הסיפר הפלסטיני והישראלי-ציוני. פפה התייחס בעבר להתפלגות "ההיסטוריונים החדשים" לשתי קבוצות, אותן כינה "פוזיטיביסטים" ו"רלטיביסטים". פפה מנה את עצמו בין הרלטיביסטים, המושפעים מרוח הפוסטמודרניזם, כלומר "פוסט-ציונות".[4] אלא שלאחר מספר שנים בהן הציג עצמו כ"רלטיביסט" התובע זכות שווה של "הנרטיב הפלסטיני", נעשה "פוזיטיביסט", המאמין בקיומה של "אמת מוחלטת ואובייקטיבית".[5]

פפה פרסם עשרות מאמרים מקצועיים וכתב וערך אחד-עשר ספרים, לרבות "בריטניה והסכסוך הישראלי-ערבי", "היסטוריה של פלסטין המודרנית" (ראה אור באנגלית ב-2003) ו"אצולת הארץ - ביוגרפיה פוליטית של משפחת חוסייני". ספרו המצליח והמצוטט ביותר עד כה, "הטיהור האתני של פלסטין", ראה אור באנגלית באוקטובר 2006 ובעברית ביולי 2021. בספר טוען פפה כי עזיבת הפליטים הפלסטינים במהלך המלחמה ב-1948 הייתה תוצר של מדיניות גירוש מכוונת של ישראל, שנוסחה ויושמה כחלק מתוכנית ד'. בריאיון שנערך עמו לאחר שהספר יצא לאור, אמר:

כאשר תנועה כמו הציונות קובעת בצורה מאוד מפורשת שהיא רוצה מדינה רק לקבוצה אתנית אחת במקום שבו יש שתי קבוצות אתניות, ובשלבים מסוימים של ההיסטוריה, ובמיוחד ב-1948, מחליטה להשתמש בכוח כדי לנקות את השטח מהקבוצה האתנית האחרת, המונח המקובל במשפט הבינלאומי לתיאור מדיניות כזו או אידאולוגיה כזו הוא טיהור אתני.[6]

בספרו "הרעיון של ישראל" (The Idea of Israel) מתמקד פפה בתהליך ההיסטורי של בניית הנרטיב הציוני באופן שלטענתו קושר את ההיסטוריה של העם היהודי לארץ ישראל ובו-בזמן מתכחש להיסטוריה של העם הפלסטיני בארץ. הספר מפתח ניתוח תרבותי של ההיסטוריה הציונית, לרבות ספרי היסטוריה פופולרית, מחקרים אקדמיים, מוזיקה, קולנוע וספרות.

בביקורתו על ספרה של ההיסטוריונית אניטה שפירא "הליכה על קו האופק", קרא לה פפה "להשתחרר...מכתונת המשוגעים שכופה על החוקרים האידאולוגיה הציונית".[7]

ביקורות ושבחים על פרסומיו

ההיסטוריון בני מוריס, שטבע את המושג "ההיסטוריונים החדשים", ביקר בחריפות את ספריו של פפה ותקף את מקצועיותו ואף את יושרתו כהיסטוריון. במאמרים שפורסמו בספרו "מדיר יאסין עד קמפ דייוויד" כתב מוריס כי "במקרה הטוב אילן פפה הוא אחד ההיסטוריונים הרשלנים בעולם; במקרה הגרוע הוא אחד הפחות ישרים". לדעתו של מוריס, פפה "משמיט לעיתים ראיות בולטות ומתעלם מהן", "טוען לפעמים שמקור מספר לנו את ההפך הגמור ממה שהוא אומר באמת" ואף "מעוות ראיות" (עמ' 224). ביחס לספר "היסטוריה של פלסטין המודרנית" כתב מוריס כי "רוב הדברים שפפה מנסה למכור לקוראיו הם בדיה מוחלטת" (עמ' 210) וכי ניסיונותיו "להכניס נשים אל תוך ההיסטוריה המתרקמת של פלסטין הם מלאכותיים, לא פעם אבסורדיים ולעיתים נטולי כל תימוכין במקורות" (עמ' 211). בביקורתו על הספר "אצולת הארץ" טען כי פפה "לא נעזר בשום ארכיון עות'מאני" ועשה "שימוש זניח בלבד" בארכיון בתי הדין השרעיים ביפו ובירושלים (עמ' 223), והאשים אותו "בסילוף המכוון של ההיסטוריה" ובהפגנת "בורות עמוקה ביחס לעובדות" (עמ' 226).[8]

על המהדורה העברית של ספרו של פפה "הטיהור האתני של פלסטין" פרסם הסוציולוג תום פסח מאמר בו ביקר את פפה על היבטים מסוימים בספרו, כגון התעלמותו ממספר היסטוריונים פלסטינים או הצגתו את תוכנית ד' באופן שלדעת פסח אינו הולם את המורכבות האמיתית של התמונה. לצד זאת, שיבח פסח את הספר בכך שהוא מספק נרטיב רציף של ההתרחשויות, נטול ניסיונות לאפולוגטיקה או לטשטוש האחריות של המנהיגות הציונית וצה"ל, ובכך שבניגוד לספריהם של מוריס וגלבר הוא מכיל הפניות לעדויות של פליטים פלסטינים, ולכן חשוב לקריאה על ידי ישראלים.[9]

רן אדליסט כתב בביקורתו על הספר כי פפה ניהל "רישום דרמטי, מדויק וטרגי של כל כפר, עיירה או שכונה פלסטיניים בערים מעורבות שנמחקו ותושביהן נהרגו וגורשו" ושמדובר בספר החשוב בתולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני, משום שהוא מכריח את הקורא לדון בשאלות יסוד ומציב בפני החברה הישראלית מראה שחורה במקום להעלים ולהדחיק צדדים לא נעימים.[10]

מאידך, פרסם ההיסטוריון אדם רז מאמר ביקורת חריף על הספר, בו טען כי הוא סובל מרשלנות, מניפולציות וטעויות רבות, ולכן איננו מהווה מחקר רציני. בביקורתו התמקד רז בפרשת נירים כדוגמה, והאשים את פפה בליקוט סלקטיבי ציטוטים של מנהיגים ציוניים כדי להוכיח שכולם תמכו ב"ניקוי אתני" של ארץ ישראל.[11] בתגובתו למאמר כתב פפה כי הביקורת של רז היא נבזית ולגופו של אדם, ומשתמשת בשפה שאינה ראויה. פפה טען כי מכיוון שחוקרים ישראליים אינם מסוגלים להפריך את התזה בדבר הטיהור האתני של פלסטין ולהכחיש את העוולות שחוללה הציונות כלפי הפלסטינים, רז נצמד לאי-דיוקים בפרטים שוליים כמו צבע בגדיה של נערה שנאנסה, במקום להגיב לטענות שהספר מעלה ולראות את החוט המקשר בין מעשיה של ישראל ב-1948, דרך אירועים כטבח כפר קאסם אותו רז חקר, ועד הנעשה היום. התגובה פורסמה באתר "העוקץ" משום שעורך "הארץ", אלוף בן, סירב לפרסם אותה בעיתון.[12]

פרשת טנטורה ותדי כ"ץ

פפה היה מהמגנים על עבודת התזה השנויה במחלוקת של תדי כ"ץ שהתפרסמה תחת הכותרת "יציאת הערבים מכפרים למרגלות הכרמל הדרומי ב־1948". בתזה טען כ"ץ שחיילי חטיבת אלכסנדרוני הרגו כמאתיים גברים בלתי חמושים מתושבי הכפר טנטורה לאחר כיבושו.[13] כ"ץ טען כי העבודה מתבססת על יותר ממאה ראיונות שערך עם פליטים פלסטינים מטנטורה ושלושה כפרים אחרים בכרמל ועם ותיקי חטיבת אלכסנדרוני. כ"ץ נתבע לדין על ידי ותיקי החטיבה ובראשם בנציון פרידן על הוצאת לשון הרע. במהלך המשפט נטען שכ"ץ סילף עדויות ושינה דברי עדים. בהסכם פשרה, שאושר על ידי בית המשפט, נקבע שעל כ"ץ לחזור בו מההאשמה על טבח ולפרסם הודעת התנצלות. כ"ץ התחרט על חתימתו, אך בית המשפט חייב אותו לקיים את ההסכם. בעקבות אירועים אלה הקימה אוניברסיטת חיפה ועדה שבדקה שוב את העבודה והחליטה לפסול אותה. האוניברסיטה קיבלה את החלטות הוועדה. כמו כן, ההיסטוריון מאיר פעיל קבע שלא ניתן להסתמך על העבודה של כ"ץ והתנצל בפני חטיבת אלכסנדרוני.

מעורבותו של אילן פפה בפרשה גדלה לאחר שאוניברסיטת חיפה פסלה את עבודתו של כ"ץ. פפה המשיך להתעקש שעבודתו של כ"ץ אמינה ומוכיחה שאכן היה טבח בטנטורה. כנגד פסילת העבודה על ידי אוניברסיטת חיפה טען פפה שכ"ץ ביצע מספר טעויות לא מהותיות שנעשו בתום לב, אינן מצדיקות פסילה ואינן מטילות דופי בטענה שההרג בטנטורה אכן התרחש. זאת בניגוד לקביעת הוועדה שמדובר ב"פערים בדרגת חומרה גבוהה". כמו כן טען שהפסילה נעשתה ממניעים פוליטיים והאשים את אוניברסיטת חיפה בהתנכלות לחופש האקדמי שלו ושל תלמידיה. במסמכים שפרסם עו"ד גיורא ארדינסט (שייצג את חטיבת אלכסנדרוני במשפט) בעיתון "מעריב" (27.5.2005) טען כי כ"ץ שינה עדויות.

בריאיון לעיתון "הארץ" טען פפה שרק הגן על העבודה של כ"ץ ושלא היה מעורב בכתיבתה: "העבודה הראשונה הייתה ללא רבב. נתנו לה ציון 97, אני הייתי מעניק לה 100 - למרות שלא הייתי מעורב בעבודה הראשונה, לא הייתי המנחה שלה כמו שכל הזמן כותבים".[14] ב־20 באפריל 2005 פרסם פפה מאמר ב"גארדיאן" הבריטי ובו האשים את אוניברסיטת חיפה ברדיפה אקדמית שלו, מאז שהחליט לסייע לכ"ץ.[15]

במאמר דעה שפרסם באתר "שיחה מקומית" בעקבות הקרנתו של הסרט "טנטורה" בבימוי של אלון שוורץ, טען פפה כי אוניברסיטת חיפה הייתה חייבת לפסול את עבודתו של כ"ץ משום ש"לא יכלה לשאת שייצא ממנה מחקר שמאשש את הנרטיב הפלסטיני של 1948."[16]

עמדותיו

אילן פפה נואם בפרנקפורט, גרמניה, 2017

פפה הוא פעיל שמאל רדיקלי, ומזוהה עם מפלגת חד"ש. בשנת 1999 הוא נכלל במקום השביעי ברשימת חד"ש (הרשימה קיבלה אז שלושה מנדטים).

פפה מאמין שהחזקת ישראל בשטחי יש"ע לא תסתיים מיוזמת ישראל כי אינו מאמין שיחול שינוי בעמדות הציבור הישראלי. משום כך הוא סבור שלחץ חיצוני יכול להביא לכך, ונותן כדוגמה את סיום משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. האפרטהייד הסתיים בגלל חרם בינלאומי על דרום אפריקה, על אף שבתוך המדינה היה רוב מוחלט בקרב הלבנים בעד המשכו. הוא פעיל בתנועת ה-BDS ואף חבר בוועדה המייעצת של ארגון החרם האקדמי והתרבותי על ישראל בארצות הברית (USACBI)[17] הקוראת לחרם מדיני, אקדמי וכלכלי על ישראל, והרצה פעמים רבות במסגרת שבוע האפרטהייד הישראלי.[18]

פפה תמך ביוזמת חרם על ישראל על ידי איגוד המרצים הבריטי (AUT). באפריל 2005 הובילה היוזמה בסופו של דבר להטלת חרם על אוניברסיטת בר-אילן (בשל חסותה האקדמית למכללת אריאל שנמצאת באריאל) ועל אוניברסיטת חיפה, בשל התנכלות, לכאורה, לפפה.[19] פפה טען כי הסיבות לתמיכתו בחרם היו קשורות למדיניות ממשלת ישראל וספג ביקורת קשה מהאוניברסיטה ומחוץ לה, אבל גם תמיכה. את דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, יוסי בן-ארצי, תיאר פפה כ"ראש משטרת המחשבות הציונית", ועל החוג ללימודי ארץ ישראל אמר: "החוג אינו בודק את עמיתיו על פי הישגיהם בחו"ל (...) אלא מסתפק בפרסומים בשפה העברית בכתבי עת הערוכים על ידי חבריו של גלבר מן הצבא הישראלי."[20]

במאמר שפרסם ב"גרדיאן" בשנת 2005 כתב פפה:

קריאה לחרם על המדינה שלך והאקדמיה אינה החלטה פשוטה עבור חבר אותה אקדמיה. אבל למדתי כיצד קהילות אקדמיות מודאגות מרחבי העולם יכולות להתאחד בזמן שאיימו לפטר אותי מהאוניברסיטה שלי, אוניברסיטת חיפה, במאי 2002. מדיניות מדויקת וממוקדת לצורך הפעלת לחץ על האוניברסיטה, אפשרה לי, תחת מגבלות והטרדה שיטתית, להמשיך בהרצאות ובמחקר, שנועדו לחשוף את העוול שנעשה לפלסטינים במהלך השנים.

המקור באנגלית
Calling for a boycott of your own state and academia is not an easy decision for a member of that academia. But I learned how the concerned academic communities, worldwide, could mobilise at the right moment when I was threatened with expulsion by my own university, the University of Haifa, in May 2002. A very precise and focused policy of pressure on the university allowed me, albeit under restriction and systematic harassment, to purse my classes and research, which are aimed at exposing the victimisation of the Palestinians throughout the years.
— אילן פפה, "הגרדיאן", 20 באפריל 2005

בריאיון לעיתון ב-2007 אמר פפה: "אני תומך בהתנגדות חמאס לכיבוש הישראלי, אם כי אני מתנגד לאידאולוגיה הפוליטית שלהם. אני תומך בהפרדת הדת מהמדינה. מדינה כובשת לא יכולה לקרוא לעצמה דמוקרטית."[2] בשנת 2008 פרסם מאמר באתר "אלקטרוניק אינתיפאדה", שבו טען כי מדינת ישראל מבצעת רצח עם בעזה וטיהור אתני בגדה המערבית.[21]

במאמר דעה ברשת אל-ג'זירה הקטארית בעקבות מתקפת הפתע על ישראל טען פפה כי המדינה מטשטשת בכוונה את ההקשר ההיסטורי של המתקפה כדי לקדם רצח עם בעזה.[22]

ביקורת על עמדותיו

מספר אישים מימין ומשמאל, לרבות כאלה שהביעו תמיכה במפעל של ההיסטוריונים החדשים, הביעו ביקורת על הקריאות לחרם והאשימו את פפה שהוא כורת את הענף שעליו הוא יושב. אבירמה גולן ציטטה את דבריו של פפה ב"הארץ" וטענה שהם מוכיחים שקריאתו לחרם נגד ישראל אינה אידאולוגית במהותה אלא מהווה מעשה של סחטנות ונקמנות כנגד הממסד שמסרב להיכנע לתכתיביו: "את הישראלים צריכה לעניין קבוצה אחרת. זו שהעירה ועוררה את החרם מתוך האקדמיה הישראלית והצליחה ליצור רושם, שמדובר בחרם אידאולוגי מובהק ובמאבק טהור נגד הכיבוש. עיון בדברים שאומר פפה עצמו ('הארץ', 27.4) מחזק את החשש, שמאחורי המניעים האידאולוגיים של הקבוצה, או לפחות של מי שמוביל אותה בגאווה, נחבאת נימה של סחטנות כלפי האקדמיה. 'ניתן להפוך את החלטת האיגוד בקלות', אמר פפה, 'לתת לתדי כ"ץ בחזרה את התואר שנגזל ממנו בצורה בלתי חוקית, והכל יישכח'.[23]

בעת העימות של פפה עם אוניברסיטת חיפה כינה אותו ההיסטוריון יואב גלבר, עמיתו באוניברסיטה הנחשב גם יריבו, "לורד האו האו הישראלי".[24]

ספריו באנגלית

  • The Idea of Israel: A History of Power and Knowledge, London: Verso, 2014. ISBN 978-1-84467-856-3
  • The Forgotten Palestinians: A history of Palestinians in Israel, New Haven, CT: Yale University Press. ISBN 9780300134414
  • Out of the Frame: The Struggle for Academic Freedom in Israel, London: Pluto Press, 2010. ISBN 0745327257
  • The Ethnic Cleansing of Palestine, London and New York: Oneworld, 2006. ISBN 1-85168-467-0
  • The Modern Middle East, London and New York: Routledge, 2005. ISBN 0-415-21409-2
  • The Modern History Palestine, One Land, Two Peoples, Cambridge: Cambridge University Press, (2003; 2006) ISBN 0-521-55632-5 (The book is available in French, German, Spanish and Italian).
  • (With Jamil Hilal). Parlare Con il Nemico, Narrazioni palestinesi e israeliane a confronto Milano: Bollati Boringhieri, 2004.[25]
  • The Aristocracy: The Husaynis; A Political Biography, Jerusalem: Mossad Byalik, (Hebrew), 2003.
  • The Israel-Palestine Question, London and New York: Routledge, (1999, 2006). ISBN 0-415-16948-8
  • (with M. Maoz). History From Within: Politics and Ideas in Middle East, London and New York: Tauris, 1997. ISBN 1-86064-012-5
  • (with J. Nevo). Jordan in the Middle East: The Making of a Pivotal State, London: Frank Cass, 1994. ISBN 0-7146-3454-9
  • The Making of the Arab-Israeli Conflict, 1947-1951, London and New York: I.B. Tauris, (1992, 1994). ISBN 1-85043-819-6
  • Britain and the Arab-Israeli Conflict, 1948-1951, London: St. Antony's College Series, Macmillan Press; New York: St. Martin's Press, 1988. ISBN 0-312-01573-9

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילן פפה בוויקישיתוף
מאמריו

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 בני מוריס, מדיר יאסין עד קמפ דייוויד, עמ' 228.
  2. ^ 1 2 Controversial historian to quit Israel for UK, באתר הג'רוזלם פוסט, ‏1 April 2007 (באנגלית).
  3. ^ Chris Arnot interviews the Israeli historian Ilan Pappe who has defended the Palestinian, באתר הגארדיאן (באנגלית).
  4. ^ בני מוריס, תיקון טעות, מבוא, עמ' 14.
  5. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה, מבוא, עמ' 13.
  6. ^ איתמר ענברי, 'מה שישראל ביצעה ב-48' הוא טיהור אתני', באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2006
  7. ^ תום שגב, הציונים החדשים, עמ' 110–111.
  8. ^ בני מוריס, מדיר יאסין עד קמפ דייוויד, 15. פוליטיקה באמצעים אחרים (22 במרץ 2004), עמ' 205–219; 16. השקרן כגיבור (17 במרץ 2011), עמ' 220.
  9. ^ תום פסח, למה חשוב לקרוא עכשיו על הטיהור האתני של פלסטין, באתר שיחה מקומית, ‏26.5.2021 (ארכיון)
  10. ^ רן אדליסט, ‏הספר החשוב בתולדות הסכסוך היהודי־פלסטיני מציב בפנינו מראה שחורה, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2021
  11. ^ אתר למנויים בלבד אדם רז, טעויות למכביר ומניפולציות: "הטיהור האתני של פלסטין" הוא מחקר לא רציני, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2021
  12. ^ אילן פפה, התגובה שאלוף בן מסרב לפרסם, באתר "העוקץ", 19 באוגוסט 2021
  13. ^ אטילה שומפלבי, "ליקויים חמורים בעבודת ה-MA על הטבח בטנטורה", באתר ynet, 26 ביוני 2001
  14. ^ מירון רפופורט, מוקצה, באתר הארץ, 3 במאי 2005
  15. ^ אילן פפה, To boldly go, אתר הגארדיאן, 20 באפריל 2005
  16. ^ אילן פפה, אוניברסיטת חיפה וההגנה על הנרטיב הציוני, באתר "שיחה מקומית", 14 בפברואר 2022
  17. ^ Die Linke Protecting Israel’s Occupation and Apartheid?‏ 21 ביוני 2011.
  18. ^ מתקפת תעמולה נרחבת כנגד ישראל ששמה "שבוע האפרטהייד הישראלי"(הקישור אינו פעיל, 1.6.2020), מרכז המידע למודיעין ולטרור, 2 בפברואר 2011.
  19. ^ Guardian staff reporter, To boldly go, The Guardian, ‏3 במרץ 2005
  20. ^ תום שגב, אילן פפה על הכוונת, באתר הארץ, 23 במאי 2002
  21. ^ אילן פפה. "פלסטין 2007: רצח עם בעזה, טיהור אתני בגדה המערבית." אתר "אלקטרוניק אינתיפאדה", 11 בינואר 2007.
  22. ^ אילן פפה. מדוע ישראל מבקשת למחוק את ההקשר ההיסטורי של המלחמה על עזה. אתר "אלג'זירה", 5 בנובמבר 2023.
  23. ^ אבירמה גולן, חרם בהזמנה, באתר הארץ, 29 באפריל 2005
  24. ^ בני מוריס, מדיר יאסין עד קמפ דייוויד, עמ' 238.
  25. ^ Bibliografia(הקישור אינו פעיל, 1.6.2020)

Read other articles:

List of Canadian comedians

Wayne and Shuster, dressed as Mounties, apprehend their host on The Ed Sullivan Show in 1963 Canadian comedians have been recognized internationally since the 1910s[a][1] and were embraced as the country sought a national identity distinct from that of Great Britain and the United States.[2] Canadians closely identify with their sense of humour, and working-class Canadians popularly consider comedians, along with singers and musical acts, as the country's cultural bes...

 

Pesawat eksperimental

Pesawat V/STOL eksperimental LTV XC-142 Pesawat eksperimental adalah pesawat yang dimaksudkan untuk menguji teknologi dirgantara dan konsep desain baru atau pesawat yang dibuat sendiri oleh amatir penerbangan. Istilah pesawat percobaan juga memiliki arti hukum. Biasanya digunakan untuk merujuk pada pesawat yang diterbangkan dengan sertifikat kelaikan udara kategori eksperimental.[1] Di Amerika Serikat, ini juga mencakup sebagian besar pesawat buatan sendiri, banyak di antaranya didasa...

 

Phillip Whitehead

For the English cricketer, see Philip Whitehead (cricketer). This article includes a list of references, related reading, or external links, but its sources remain unclear because it lacks inline citations. Please help improve this article by introducing more precise citations. (March 2017) (Learn how and when to remove this template message) Phillip WhiteheadWhitehead in 1992Member of Parliament for Derby NorthIn office18 June 1970 – 13 May 1983Preceded byNiall MacDermotSucceeded ...

Red Bull Cliff Diving World Series

Un tuffo di Orlando Duque Red Bull Cliff Diving Hamburg 2009 Red Bull Cliff Diving World Series 2011 a La Rochelle, Francia Tuffatore che si lancia dalla piattaforma a 27,5 m a Bilbao La Red Bull Cliff Diving World Series è una competizione internazionale di tuffi nata nel 2009 (come Red Bull Cliff Diving Series) e organizzata da Red Bull. Dal 2014 gareggiano anche le donne. I tuffatori si lanciano da una piattaforma situata tra 26 e 28 metri. Le gare si tengono in una decina di location div...

 

فلسفة

فلسفةصنف فرعي من تخصص أكاديميجزء من الإنسانياتيمتهنه فيلسوففروع علم الوجود، ما وراء الطبيعة نظرية المعرفة، فلسفة العلوم، المنطق نظرية القيمة، الأخلاق، فلسفة الجمالالموضوع الوجود، المعرفة، القيم، العقل، اللغةالتاريخ تاريخ الفلسفةتعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات ...

 

1898–99 United States Senate elections

1898–99 United States Senate elections ← 1896 & 1897 January 25, 1898 – April 19, 1899 1900 & 1901 → 30 of the 90 seats in the United States Senate (as well as special elections)46 seats needed for a majority   Majority party Minority party   Leader William B. Allison[1] David Turpie[2](Lost re-election) Party Republican Democratic Leader since March 4, 1897 March 4, 1897 Leader's seat Iowa Indiana Seats before 43 35 ...

Strategy+Business

Business magazine This article relies excessively on references to primary sources. Please improve this article by adding secondary or tertiary sources. Find sources: Strategy+Business – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (September 2019) (Learn how and when to remove this message) strategy+businessEditorDaniel Gross (2020-present)Art Kleiner (2005-January 2020)Randall Rothenberg (2000–2005)Joel Kurtzman (1995–1999)CategoriesFinance; innov...

 

Brooks Pond (Massachusetts)

Lake in the U.S. state of Massachusetts Brooks Pondfrom the airBrooks PondShow map of MassachusettsBrooks PondShow map of the United StatesLocationWorcester County, Massachusetts, United StatesCoordinates42°18′06″N 72°02′31″W / 42.30167°N 72.04194°W / 42.30167; -72.04194TypePondPrimary outflows5.5 ft³/s (0.156 m³/s)Catchment area190 acres (77 ha)Basin countriesUnited StatesMax. length≈2.2 mi (3.54 km)Max. width≈1.6 mi (2.57 km)Surface area...

 

أرسطوبولس الثاني

أرسطوبولس الثاني (بالإغريقية: Αριστόβουλος Β)‏    معلومات شخصية تاريخ الميلاد سنة 100 ق م   تاريخ الوفاة سنة 49 ق م   سبب الوفاة سم  مكان الدفن القدس  الأولاد أنتيجونوس الحشمونيألكسندر المكابي  الأب ألكسندر جنايوس  الأم سالومي ألكسندرا  إخوة وأخوات هيرك...

العلاقات النمساوية الليسوتوية

العلاقات النمساوية الليسوتوية النمسا ليسوتو   النمسا   ليسوتو تعديل مصدري - تعديل   العلاقات النمساوية الليسوتوية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين النمسا وليسوتو.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقار...

 

Henry Coston

Pour les articles homonymes, voir Coston. Henry CostonHenry Coston en 1934.BiographieNaissance 20 décembre 191015e arrondissement de ParisDécès 26 juillet 2001 (à 90 ans)CaenSépulture Cimetière parisien de BagneuxNom de naissance Henry Georges CostonPseudonymes L’Archiviste Jérôme, Georges Virebeau, Saint-Pastour, Gygès, DiogèneNationalité françaiseActivités Journaliste, essayiste, éditeurConjoint Gilberte CostonEnfant Micheline Vallée (d)Autres informationsParti politi...

 

IBM Q System One

First circuit-based commercial quantum computer IBM Quantum System OneIBM Quantum System from Ehningen, GermanyDeveloperIBM ResearchManufacturerIBMTypeQuantum computerRelease dateJanuary 2019; 5 years ago (2019-01)Units shipped5 (4 in progress)SuccessorIBM Quantum System TwoWebsiteresearch.ibm.com/interactive/system-one/ IBM Quantum System One is the first circuit-based commercial quantum computer, introduced by IBM in January 2019.[1][2][3] This...

Leopoldsburg

Dieser Artikel behandelt die belgische Gemeinde Leopoldsburg. Zur Burg in Baden-Württemberg siehe Ruine Leopoldsburg. Siehe auch: Leopoldsburger Kirche. Leopoldsburg Leopoldsburg (Limburg) Leopoldsburg Staat: Belgien Belgien Region: Flandern Provinz: Limburg Bezirk: Hasselt Koordinaten: 51° 7′ N, 5° 16′ O51.1169444444445.2633333333333Koordinaten: 51° 7′ N, 5° 16′ O Fläche: 22,49 km² Einwohner: 16.125 (1. Jan. 2022) Bevölkerung...

 

Segnano

Segnano Stato Italia Regione Lombardia Provincia Milano Città Milano CircoscrizioneMunicipio 9 Altitudine131 m s.l.m. Nome abitantisegnanesi PatronoSant'Antonino da Padova SegnanoSegnano (Milano) Segnano (Segnan in dialetto milanese, AFI: [se'ɲɑ̃ː]) è un quartiere di Milano, sito nella zona nord della città. Amministrativamente è compreso nel Municipio 9. Sino al 1863 era comune con il nome di Segnano. Tale comune comprendeva anche Greco. Nel 1863 Greco divenne cap...

 

الدوري التونسي لكرة اليد للسيدات 2020–21

هذه مقالة غير مراجعة. ينبغي أن يزال هذا القالب بعد أن يراجعها محرر؛ إذا لزم الأمر فيجب أن توسم المقالة بقوالب الصيانة المناسبة. يمكن أيضاً تقديم طلب لمراجعة المقالة في الصفحة المخصصة لذلك. (نوفمبر 2020) يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه الم...

38th Air Transport Squadron

This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (December 2012) (Learn how and when to remove this message) 38th Air Transport SquadronDouglas C-118 as flown by the squadronActive1942-1943; 1954-1965Country United StatesBranch United States Air ForceRoleAirliftInsigniaPatch with 38th Air Transport Squadron emblemMilitary unit The 38th Air Transport S...

 

Surf music

Music genre Surf musicOther namesSurf rocksurf popsurf guitarStylistic origins Rock and roll instrumental rock doo-wop surf culture rockabilly Cultural originsLate 1950s to early 1960s, United StatesDerivative forms Garage rock[1] punk rock[2] pop punk[3] garage punk[4][5] skate punk[6] Local scenes California Sound Other topics List of surf musicians Dick Dale the Beach Boys Surf music (also known as surf rock, surf pop, or surf guitar) is a ge...

 

Roschdy Zem

Roschdy ZemRoschdy Zem pada 2017 di acara Globes de Cristal Award.Lahir27 September 1965 (umur 58)Gennevilliers, Hauts-de-Seine, PrancisPekerjaanPemeran, sutradara, penulis naskah, produser Roschdy Zem (lahir 27 September 1965) adalah seorang pemeran dan pembuat film Prancis keturunan Maroko. Ia meraih penghargaan untuk Aktor Terbaik untuk perannya dalam film Days of Glory di Festival Film Cannes 2006.[1] Referensi ^ Festival de Cannes: Days of Glory. festival-cannes.com. Diakse...

國家寶藏：古籍秘辛

國家寶藏：古籍秘辛National Treasure: Book of Secrets《國家寶藏：古籍秘辛》電影海報基本资料导演強·托特陶监制傑瑞·布洛克海默強·托特陶歐倫·亞賓查德·歐曼查爾斯·席格斯编剧劇情：吉姆·考夫韋柏利夫婦泰德·艾略德泰瑞·羅西歐劇本：韋柏利夫婦主演尼可拉斯·凱吉黛安·克魯格強·沃特賈斯汀·巴薩哈維·凱托海倫·米蘭艾德·哈里斯布魯斯·格林伍德配乐崔佛·雷賓摄影...

 

Sudden Fear

1952 film noir by David Miller Sudden FearTheatrical release posterDirected byDavid MillerScreenplay byLenore J. CoffeeRobert SmithBased onSudden Fear1948 novelby Edna SherryProduced byJoseph KaufmanStarringJoan CrawfordJack PalanceGloria GrahameCinematographyCharles LangEdited byLeon BarshaMusic byElmer BernsteinColor processBlack and whiteProductioncompanyJoseph Kaufmann ProductionsDistributed byRKO Radio PicturesRelease date August 7, 1952 (1952-08-07) (New York City) Ru...