איילט ואראט (בטורקית עות'מאנית: ایالت وارد)[1] היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1660. האיילט גבל באיילט בודין במערב, איילט טמשוואר בדרום מערב, איילט אגרי בצפון מערב, הווסאלית העות'מאנית נסיכות טרנסילבניה בדרום מזרח, והמלכותי הונגריה בצפון.
היסטוריה
ואראט[2] (אוראדיה) הפכה למושבו של מושל עות'מאני (beylerbeyi) בשנת 1660.[3] לפני הקמת האיילט, שטחו היה ברובו חלק מהנסיכות העות'מאנית הוואסלית של טרנסילבניה. חלק מהשטחים שהיו שייכים בעבר לאיילט טמשוואר ואיילט אגרי נכללו גם הם באיילט החדש.
ביוני 1692 נכבש האיילט על ידי ההבסבורגים,[3] והוא נמסר לאוסטריה בהסכם קרלוביץ בשנת 1699. שטחו נכלל לאחר מכן בממלכת הונגריה ההבסבורגית ונסיכות טרנסילבניה ההבסבורגית.
חטיבות מנהליות
הסנג'קים של האיילט במאה ה-17:
- סנג'ק ואראט (אורדאה)
- סנג'אק סלנטה (סלונטה)
- סנג'ק דברצ'ין (דברצן)
- סנג'ק האלמאש (נגיאלאש)
- סנג'ק סנקוי (סאניוב)
הערות שוליים
.svg)
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}