הלוויין, שמשקלו כ-100 קילוגרם, תוכנן ונבנה באוקראינה (על ידי חברת יוז'נוי). הלוויין טס בחלל במסלול מעגלי מעל כדור הארץ בגובה 668 ק"מ והעביר נתונים לתחנת קרקע שנבנתה במצרים. משקלו של הלוויין מציב אותו בקטגוריה המכונה "מיקרו-לוויינים".
הלוויין שוגר ב-17 באפריל 2007 באמצעות משגר לווייניםרוסי-אוקראיני מטיפוס "דנייפר". השיגור הוכתר בהצלחה, והלוויין הוכנס למסלול המתוכנן לו בחלל. לאחר מספר שנות פעילות הקשר עם הלוויין אבד במהלך יולי 2010.
לוויין תצפית מתקדם נוסף מפותח עבור מצרים על ידי חברת "קארלו גוואצי" (Carlo Gavazzi) האיטלקית. הלוויין מכונה DESERTSAT, והוא צפוי להיות משוגר לחלל במהלך 2017.
מצרים תכננה להפעיל מערך של מספר לווייני תצפית במקביל, דבר שיאפשר לה איסוף מידע סביבתי מועיל, שיש לו גם השלכות ביטחוניות. למרות זאת, לוויין איג'יפטסאט 2 שוגר רק ב-2014.
השיגור
הלוויין איג'יפטסאט 1 (מסומן בחץ) בעת שילובו במשגר דנייפר
שיגור הלוויין המצרי נעשה באמצעות משגר הלוויינים הרוסי "דנייפר". משגר זה מבוסס על טלי בליסטי מימי ברית המועצות, שכינויו במערב SS-18. השיגור ייחודי בכך שהטיל משוגר מתוך מחפורת תת-קרקעית, מהסוג ששימש את הטילים הבליסטיים.
אובדן הקשר עם הלוויין
עיתוני מצרים דיווחו ב-24 באוקטובר 2010 כי הקשר עם הלוויין אבד במהלך יולי 2010. חלק מכלי התקשורת האשימו את ישראל בשיבוש מכוון של פעילות הלוויין.
