מאובני סדיבה התגלו בשנת 2007 על ידי צוות בראשות שני חוקרים דרום-אפריקנים, הפליאואנתרופולוגלי ברגר והגאולוג פול דירקס, אשר החליטו לבדוק שוב מספר אתרי מאובנים סמוכים לאתר סטרקפונטיין בתקווה לגלות בהם ממצאים שחמקו מעיניהם של חוקרים קודמים. בעת בדיקת פסולת שהוצאה ממערת מאלאפה זיהה מתיו ברגר, בנו בן התשע של לי ברגר אשר צורף לביקור, מאובן בתוך גוש אבן. המאובן הסתבר כחלקים מתוך עצם הבריח והלסת התחתונה של הומיניד, הפרט אשר יותר מאוחר סומן בסימון הקטלוגי MH1 והפך לממצא המגדיר (type specimen) של המין סדיבה. בבדיקת המקום שממנו הגיעה הפסולת בתוך המערה עצמה נמצאו חלקים נוספים של שלד MH1, כולל גולגולת חלקית במצב שימור טוב, וכן חלקים רבים מתוך שלד נוסף שקיבל את הסימון הקטלוגי MH2. על פי בדיקות השיניים והאגן מוערך ש-MH1 היה צעיר בן 12–13 שנים בעת מותו, וש-MH2 הייתה נקבה בוגרת. שני פרטים אלו תוארו לראשונה בשני מאמרים[1][2] בכתב-העת המדעי סיינס באפריל 2010 אשר בהם הוגדר המין אוסטרלופיתקוס סדיבה. החוקרים דיווחו כי מצאו באותו מקום מאובנים משני פרטים נוספים לפחות, מבוגר ופעוט כבן שנה וחצי, אך אלו עדיין לא תוארו בפרסום רשמי.
תיארוך
המאובנים בתוך מערת מאלאפה התגלו על גבי מצע סלע אשר תוארך גם בשיטות רדיומטריות על פי איזוטופים של אורניום וגם בשיטות פליאומגנטיות לגיל של כ־2 מיליון שנה. גיל זה מהווה חסם עליון לגיל המאובנים. סביב ומעל המאובנים נמצאו שכבות גאולוגיות ששקעו יותר מאוחר ומתוארכות בשיטות פליאומגנטיות לגיל של 1.95 מיליון עד 1.75 מיליון שנה. גיל זה מהווה חסם תחתון. לכן ניתן לתארך את המאובנים באופן אמין למדי (בעיקר בהשוואה לאתרים אחרים בדרום-אפריקה שהתיארוך שלהם בעייתי יותר) לגיל של בערך 1.9 מיליון שנה[2]. גיל זה דומה לזה של גולגולת הומו רודולפנסיס מאגם טורקאנה בקניה ושל מאובני הומו הביליס העתיקים ביותר מערוץ אולדובאי.
אנטומיה ומורפולוגיה
לא ניתן למדוד במדויק את נפח מוחו של הפרט הצעיר MH1 משום שחלקה האחורי של הגולגולת לא שרד, אך ברור שהוא היה קטן למדי, כ־420 עד 450 סמ"ק, גודל הדומה לזה של מאובני אוסטרלופיתקוס אפריקנוס ושל קופי אדם מודרניים. מאובני סדיבה גם דומים מאוד בתכונות רבות אחרות של השלד והגולוגלת שלהם למאובני אפריקנוס הרבים שנמצאו באתר סטרקפונטיין הסמוך. בדומה לאפריקנוס ושאר האוסטרלופיתקנים, הם מתאפיינים בשילוב של אגן ועצמות הירך המראים בבירור על הליכה זקופה עם זרועות ארוכות (כאורך הרגליים ואף מעט יותר) המראות על התאמה גם לטיפוס על עצים. עם זאת מאפיינים רבים של הפנים, הלסת והשיניים של סדיבה הם מודרניים יחסית ומזכירים את אלו של המינים הקדומים יותר מסוג האדם (הומו). קומתו של MH1 מוערכת על פי אורך עצמות הזרוע והשוק שלו ב-127 ס"מ, וגובהה של הנקבה הבוגרת MH2 היה כנראה דומה.
אבולוציה
בתחום הפלאואנתרופולוגיה יש כיום קונצנזוס מדעי שסוג האדם התפתח באפריקה מן הסוג אוסטרלופיתקוס לפני כשני מיליון שנה, אך עדיין לא ברור היכן באפריקה ומאיזה מין של אוסטרלופיתקוס. עד גילויו של סדיבה, המועמדים הסבירים ביותר היו אוסטרלופיתקוס גרהי במזרח אפריקה ואוסטרלופיתקוס אפריקנוס בדרומה, שניהם מתוארכים לתקופה של כשניים וחצי מיליון שנה לפני זמננו. גילוי המין סדיבה הופך אותו למועמד טבעי נוסף לאב הקדמון של סוג האדם.
מאובני סדיבה התגלו באותו אתר שבו התגלו מאובני אפריקנוס, והם דומים אך פחות עתיקים, מתקופה של כ־1.9 מיליון שנה לפני זמננו. כמעט אין ספק שהמין סדיבה השתלשל ישירות מן המין אפריקנוס הדומה לו מאוד, והם מהווים דוגמה של "מינים עוקבים" (chronospecies). למעשה, מאובני סדיבה שהתגלו בסטרקפונטיין הם ככל הנראה מעט מאוחרים מכדי להיות מאובני מעבר בין הסוג אוסטרלופיתקוס והסוג אדם. זאת משום שכמה מן המאובנים העתיקים ביותר של סוג האדם (אשר המין המדויק שלהם עדיין אינו ברור) מתוארכים לגיל של יותר משני מיליון שנה. עם זאת, פרטי סדיבה שהתגלו עשויים להיות שייכים לאוכלוסייה אשר מתוכה התפצל קודם לכן סוג האדם[2].
גלריה
לי ברגר מחזיק את הגולגולת של MH1
לי ברגר עם כל עצמות השלד של MH1
מודל המוח של MH1 (ירוק) על-פי צילום CT של פנים הגולגולת