אהרון כהן

אהרן כהן
לידה	10 באוגוסט 1934 תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	7 בינואר 2011 (בגיל 76) פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
מפלגה	מפד"ל

אהרן כהן (10 באוגוסט 1934 תל אביב - 7 בינואר 2011 פתח תקווה) היה מנהלה של מדרשיית עמליה בירושלים בין השנים 1973–1998. היה השליח הראשון של תנועת בני עקיבא באיטליה בשנים 1957–1960. נטל חלק בקבוצת שליחים לאתיופיה מטעם המחלקה לתרבות תורנית בסוכנות היהודית בשנת 1976. שימש כמנהלה הראשון של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

נולד בתל אביב בשנת 1934. למד בבית הספר היסודי ביל"ו ובישיבת בני עקיבא כפר הרואה. ב-1957 סיים את לימודיו לתואר ראשון בספרות ותנ"ך באוניברסיטה העברית בירושלים, ונסע לשליחות באיטליה. הוא שימש כשליח ראשון של תנועת "בני עקיבא" בארץ זו, ובתקופתו צמחה והתפשטה התנועה בכל רחבי המדינה^[1]. במקביל לימד את מקצועות היהדות בבית הספר היהודי במילאנו.

ב-1960 התחתן במילאנו עם מתילדה לבית סראנו וחזר איתה לישראל. במשך שנתיים שימש כמרכז חינוכי בכפר הילדים "כפר בתיה". ב-1962 השתקע עם משפחתו בירושלים בשכונת רוממה המורחבת, בה הקים ועד אזורי, ובזכות פעילותו הנמרצת נבנו בשכונה כביש וקופת חולים, והוסדר שרות אוטובוסים. היה ממייסדי בית-הכנסת "תקוותנו" בשכונה.

ב-1968 עבר עם משפחתו לקריית משה, וגם שם הקים וניהל ועד אזורי שתרם רבות לשכונה, ובהשתדלותו נבנתה קופת החולים בשכונה ונסלל הכביש ברחוב בו התגורר, רח' ריינס.

בין השנים 1964 ו-1967 ניהל את בית הספר התיכון "אפרתה" ולאחר מכן שימש כסגן מנהל בית הספר התיכון "אוולינה דה רוטשילד". באותן השנים סיים את התואר השני בספרות וחינוך באוניברסיטה העברית.

בין השנים 1968–1973 מילא את תפקיד ראש המשמרת הצעירה העולמית של המפד"ל. באותן השנים עסק בקליטת עלייה.

במשך 30 שנה היה פעיל במפלגה הדתית לאומית המפד"ל ואף היה מועמד מטעמה בבחירות לכנסת.

ב-1973 קיבל את התפקיד של מנהל מדרשיית עמליה אותה ניהל עד 1997. כהן הפך את מדרשיית עמליה לבי"ס תיכון מוביל לבנות בירושלים. כמנהל המדרשייה שם לו ליעד מרכזי את השילוב בין תלמידות מעיירות פיתוח לבין תלמידות ממשפחות מבוססות מירושלים. תחת הנהלתו הפכה מדרשיית "עמליה" לסמל ומופת למצוינות לימודית ולגישור פערים חברתיים. הוא שילב את לימודי הלאדינו במדרשיית עמליה כחלק מלימודי בחינות הבגרות במשך 14 שנה. הוא נחשב אחד הפעילים הראשונים להחייאת שפת הלאדינו. על פעילותו החינוכית רבת השנים קיבל בשנת תשנ"ח את התואר "יקיר החינוך הדתי" מארגון המורים הדתיים בישראל.

ב-1976 נשלח יחד עם עוד שלושה בחורים לשליחות אצל יהודי אתיופיה^[2], ובחזרתו פעל לעלייתם של יהודי אתיופיה לארץ. בשנת 1986 פרסם פרקי יומן מתקופת שליחותו באתיופיה, "מאמבובר לירושלים".

אהרן כהן מילא שליחויות קצרות רבות, בטורקיה ובאיטליה, בה שימש כרב מחליף בקהילות קטנות בתקופות הקיץ, כשרבניהן יצאו לחופשה. הוא השתתף בדיאלוג בין מחנכים מישראל ומארצות הברית שהתקיים בוושינגטון בנושא האינטגרציה בחינוך, ואף נשלח ללנינגרד, לערוך בה סדר פסח מרכזי ולנהל קורסים למורים לעברית. השתייך ליחידת המרצים של הרבנות הצבאית וניהל במשך שנים רבות סדרים לחיילים עם בני משפחתו.

מאז צאתו לגמלאות שימש כמנכ"ל הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. במסגרת תפקיד זה ארגן בירושלים ומחוצה לה כינוסים, פגישות, ימי עיון ואירועים רבים, שנועדו לשמר ולפתח את תרבות הלאדינו. כגולת הכותרת של תפקידו זה ניתן לציין את הקורס למורים ופעילים בלאדינו. בזכות קורס זה קמו עשרות חוגים חברתיים בכל הארץ, שמקיימים שיעורים, ימי עיון, קורסים, ימי נופש, הופעות וכדומה.

ב-1999 קיבל בטאורמינה שבסיציליה (איטליה) את הפרס ע"ש א. לאביסי, "בזכות זה שהתבלט בפתרון בעיות סוציאליות ותרבותיות בקרב האומה שלו" (מנימוקי ועדת הפרס).

במהלך חייו השכיל לשלב בין עבודתו החינוכית, פעילותו במוסדות רבים כמו המועצה הציונית וברית עברית עולמית, ופעילותו למען קהילות יהודיות בעולם. במהלך השנים פרסם עשרות מאמרים בנושאים שונים, והיה הראשון לפרסם ספר העוסק בהלכות ומנהגים לכבוד הולדת הבת: "זבד הבת".

אהרן כהן נפטר בפתח תקווה בב' בשבט תשע"א, אחרי שחי בחודשיו האחרונים בבית אבות "ליאון רקנאטי". הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים וארבעה עשר נכדים.

אהרן כהן, היה ממייסדי "חוגי הצעירים" של התנועה הדתית לאומית. פעילותו החלה בשנות ה-60 המוקדמות בסניף ירושלים, ובבחירות 1973 התמודד על מקום לכנסת מטעמם. עוד קודם לכן, בין השנים 1968–1973, שימש כיו"ר המשמרת הצעירה של תנועת המזרחי העולמית, וכיהן כחבר המרכז העולמי של תנועת המזרחי. בתפקיד זה היה אחראי על שליחי תנועת המזרחי בכל העולם. בבחירות 1977 נבחר כשלישי מטעם "חוגי הצעירים", אחרי זבולון המר ויהודה בן מאיר, והוצב במקום ה-13 ברשימת המפד"ל לכנסת^[3]. המפד"ל זכתה באותן בחירות ב-12 מנדטים, וכחבר הנהלת המפלגה הוא היה שותף פעיל לכל ההחלטות שהתקבלו בסיעה. היה שותף פעיל בהקמת מצ"ד, שפרשה מהמפד"ל, והתמודדה לכנסת בבחירות 1984 במסגרת "מורשה".

אהרן כהן החל את פעילתו החינוכית, כמייסד וכשליח מרכזי ראשון של תנועת בני עקיבא באיטליה בין השנים 1957–1960. בשנים אלה ארגן והפעיל את סניפי בני עקיבא ברומא, מילאנו, ג'נובה וונציה. עבודתו כשליח הביאה לארץ דורות שלמים של בוגרי בני עקיבא. גם אחרי שחזר לארץ המשיך במשך יותר מארבעים שנים בשליחויות לתקופות קצרות ומילא בין היתר את תפקיד הרב של קהילות פיזה, ונציה, טורינו ובולוניה. פעילותו החינוכית בארץ התחילה כמרכז חינוכי של כפר הנוער "כפר בתיה" (שם התוודע לראשונה ליהודי אתיופיה, שאחר כך יטול חלק בהבאתם לארץ) ניהול של התיכון לבנות "אפרתה", סגן מנהל של התיכון הוותיק "אוולינה דה-רוטשילד" וניהול במשך 25 שנים של התיכון לבנות מדרשיית עמליה. למדרשיית עמליה התקבצו בנות מצטיינות מירושלים ויישובי הסביבה ובנות מצטיינות מכל הארץ, אשר התגוררו בפנימייה.

עם החלטת הממשלה על כינון רשות לאומית לשימור וטיפוח תרבות הלאדינו נבחר אהרן כהן לנהל את הרשות. בשיתוף פעולה עם יו"ר הרשות, הנשיא החמישי יצחק נבון, הקים כהן עשרות חוגי לאדינו בישראל. חוגים אשר פועלים להפיץ ולשמר את תרבות הלאדינו בארץ ובעולם.

אהרן כהן הוא בנו של יוסף כהן (1900–1975) מראשוני תל אביב, חבר הוועד הפועל של התאחדות התימנים בישראל, גזברה ואחד ממנהיגיה. יוסף כהן עלה מתימן בגיל 5 והקדיש את כל חייו לפעילות ציבורית וקליטה חברתית של העליות הראשונות מתימן. ביוזמתו הוקם ברחוב יהושע בן נון, בצפון תל אביב, בית הכנסת התימני הגדול הראשון "מגן אברהם". אמו של אהרן כהן, מרים כהן (1905–1971) בת העדה הספרדית, אשר בגיל שש עשרה התנדבה להיות אחות, וכאחות נמצאה בתל חי, כשנפלו שם טרומפלדור וחבריו.

אחותו הגדולה של אהרן כהן הייתה גאולה כהן, לוחמת לח"י, עיתונאית ב"מעריב", חברת הכנסת וכלת פרס ישראל.

• יוסף עדיחי כהן, לימור ארזי, מורה לחיים, הוצאה פרטית, 2013
• אהרן כהן, "מאמבובר לירושלים - יומן מסעות של אהרן כהן" בתוך יהודה עזריאלי ושאול מייזליש, המשימה אתיופיה, ספריית אלינר והמחלקה לתרבות תורניים בגולה, 1989, עמ' 111–193
• אהרן כהן, זבד הבת, כנה ירושלים, 1990.
• מנחם ולדמן, ושבו בנים לגבולם, מוסף שבת, מקור ראשון, גיליון 844, עמ' 6–7.
• יצחק הילדסהימר, המורים שלימדו בחשאי את יהודי אתיופיה לפני 40 שנה, מצב הרוח, גיליון 406, 28 באוקטובר 2016, עמוד 10
• Matilda Koen-Sarano, Por el plazer de Kontar, Kuentos de mi vida, Nur, Yerushalayim, 2006
• ladino : אהרון כהן על ילדותו תיעוד ד"ר יצחק (איציק) לוי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:38)
• כינוס כתיב וכתב בלאדינו (1999), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 38:36)