מצ"ד הוקמה כחוג "איתנים" בתוך מפד"ל במרץ 1980.[1][2] לקראת הבחירות לכנסת העשירית שקלו תומכי הרב דרוקמן להריץ רשימה נפרדת תחת שם זה,[3][4] אך לבסוף חזרו בהם והרב דרוקמן התמודד ברשימת המפד"ל.
מצ"ד פרשה בינואר 1983 מהמפד"ל,[5] על רקע הישארות המפד"ל בממשלה אף לאחר פינוי חבל ימית, שנתפסה כהסכמה פסיבית לפינוי.
בראש הפורשים עמד הרב חיים דרוקמן, שהיה חבר הכנסת העשירית, ופרש מסיעת המפד"ל, אך ועדת הכנסת לא אישרה לו להקים את הסיעה כבר אז, והוא כיהן כחבר סיעת יחיד.
בבחירות לכנסת האחת עשרה התמודדה המפלגה יחד עם פא"י במסגרת רשימת מורשה החדשה.
הרשימה המאוחדת זכתה לשני מנדטים, מתוכם אחד לנציג מצ"ד, חיים דרוקמן. יוסף שפירא מונה לשר בלי תיק בממשלת ישראל מטעם הסיעה. ב-9 ביולי1986 פרש הרב דרוקמן, ועימו מצ"ד, מן הסיעה המשותפת וחזר למפד"ל.[6] הסיעה זכתה ב־80 עד 90 צירים לוועידת המפד"ל שנערכה באותו חודש.[7]
מפלגת מצ"ד התמודדה גם בבחירות המקומיות בירושלים בשנת 1983 יחד עם הרשימה הדתית המקומית תדי"ר (תנועה דתית למען ירושלים) שהייתה מזוהה עמה[8][9] וזכתה במושב אחד במועצת העיר. בתחילה כיהן מטעמה איתן בן דוד,[10] ולאחר מכן הוחלף בויוה סיון שהצטרפה לקואליציה של ראש העירייה טדי קולק.[11]
