|
|
ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך מחפש מקורות
|
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
אדליידה מהסן (בפולנית: Adelajda heska; בגרמנית: Adelheid von Hessen - אדלהייד פון הסן 1324 - אחרי 26 במאי 1371) הייתה נסיכה גרמנייה, שהייתה בשנים 1341–1368 מלכה-רעיה שנייה בפולין בעקבות נישואיה למלך פולין קז'ימייז' הגדול.
היא הייתה צאצאית לבני רגינר ולענף הסן של בית ברבנט, בתם של הרוזן היינריך מהסן ושל אליזבת מתורינגיה, שהייתה בתו של המרקיז פרידריך הראשון ממייסן מבית וטין.
נישואיה בפוזנן ב-29 בספטמבר 1341 למלך קז'ימייז' נערכו לפי הסכם בין המלך קז'יימיז' לבית לוקסמבורג.
יש מניחים שהמלך הצ'כי קארל מלוקסמבורג רצה להיות בטוח שמלך פולין לא יפול תחת השפעתו של חם יותר חזק שעלול לאיים על האינטרסים של בוהמיה[1].
נישואים אלה היו השניים עבור המלך הפולני, אחרי מות אשתו הראשונה, אלדונה מליטא.
לאדליידה ולקז'יימיז' לא היו ילדים.
נישואיה לקז'ימייז' לא היו מאושרים, ובן זוגה המלכותי העדיף לגור בנפרד ממנה זמן קצר אחרי החתונה.
ביוגרפיה
אדליידה מהסן נולדה בשנת 1323 ושמה אדליידה ניתן לה לזכר סבתה מצד האב, אדלהייד מראוונסבורג, שהייתה בתו של אוטו השלישי, רוזן ראוונסבורג.
תואר
Z Bożej łaski Królowa Polski - בחסד האל מלכת פולין
מסכת נישואיה
ב-29 בספטמבר 1341, בגיל 17 התחתנה אדליידה בעיר פוזנן עם קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, ב-14 שנים מבוגר ממנה, בהתאם להסכם בין המלך הפולני לבית לוקסמבורג. היא הוכתרה כמלכת פולין בקתדרלת פוזנן. אלו היו נישואיו השניים של קז'ימייז', אחרי מות אשתו הראשונה, אלדונה מליטא. הנדוניה של אדליידה הייתה קטנה: אלפיים גרושים פראגיים שלבסוף לא שולמו כלל. קז'ימייז' הביא לה לעומת זאת את חבל סנדומייז' ותכשיטים וחפצי ערך נוספים.
לקז'ימייז' לא נולדו צאצאים ממין זכר. היו לו עד אז שתי בנות מנישואיו לאלדונה מליטא, אליזבת מפולין (1361-1326) וקוניגונדה.
הנישואים בין קז'ימייז לאדליידה לא היו מאושרים, כשהמלך העדיף לגור בנפרד מאשתו זמן קצר אחרי החתונה.
הוא בגד בה עם נשים אחרות. הגלה אותה בארמון מרוחק בז'רנובייץ, על נהר פיליצה, ולא ביקר אצלה, ככל הנראה בטענה שחמיו לא שילם לו את הנדוניה המובטחת[2].
הכרוניקן יאן דלוגוש סיפר על כך: "על אף היותה נהנית מאספקה הולמת ונדיבה של כל צרכיה, היא סלדה מהשפלתה הכואבת שנמשכה כמעט חמש עשרה שנה, והתקשתה לסבול את היחס המזלזל כלפיה, בעוד שזונות התארחו במיטתה הטהורה והישרה. היא ביקשה מאביה, הלנדגרף היינריך השני - שעדיין היה בחיים - לגאול אותה מהבושה וההשפלה ולהחזירה הבייתה, שמא תמשיך להיות עדה לחיי הפאר של הזונות בחצר. היה ידוע שחרף הנזיפות והעצות של הבישופים ויועציו, לא ויתר בעלה, המלך הפולני קז'ימייז', על חיי ההוללות ואף שקע בהם עוד יותר".
מיחסים למלכה את הקמת הכנסייה הפרוכית של ז'רנובייץ.[דרוש מקור]
בספטמבר 1356 נפרד קז'ימייז' סופית ממנה[3] וערך באופן בלתי חוקי חתונה עם פלגשו כריסטינה רוקיצ'אנה. היא הייתה אלמנתו של הסוחר האמיד מיקלוש רוקיצ'אני, וחיה עד אז בפראג.
אדליידה חזרה להסן. למרות המרחק, היא עקבה אחרי התנהלות ענייניה בבית הדין של קרקוב.
היותו של קז'ימייז' ביגמיסט ורודף שמלות גרם לערעור יחסי המלך עם הכנסייה. קז'ימייז' המשיך בזוגיות עם כריסטינה על אף תלונות אדליידה בפני האפיפיור אינוקנטיוס השישי. לשווא קרא האפיפיור לשלום בית בין בני הזוג המלכותי. גם בישוף קרקוב, יאן בודזאנטה, שלא הסכים עם המלך, קם להגן על המלכה.
בשנת 1363 או 1364 שוב הכריז קז'ימייז' את עצמו כגרוש וב-1365 התחתן עם יאדוויגה ז'גאנסקה. עם זאת לאור המשפט הקאנוני הייתה אדליידה עדיין אשתו החוקית של המלך.
מנישואיו עם אדליידה לא נולדו ילדים והנישואים בוטלו רשמית ב-1368. ידוויגה מז'אגאן, ילדה לקז'ימייז' עוד שלוש בנות.
מכיוון שאדליידה וכנראה גם כריסטינה עדיין היו בחיים, נישואי המלך לידוויגה נחשבו גם הם כ"ביגמיה". הלגיטימיות של שלוש הבנות האחרונות של המלך הפכה לשנויה במחלוקת. קז'ימייז' דאג להכרת חוקיות שתיים מבנותיו - אנה, לימים רוזנת צליה וקוניגונדה, שזכו לברכתו של האפיפיור אורבנוס החמישי ב־5 בדצמבר 1369. את חוקיותה של הבת הצעירה, ידוויגה, הכיר האפיפיור גרגוריוס האחד עשר ב-1 באוקטובר 1371.
שנותיה המאוחרות
אדליידה בילתה את שאר חייה במולדתה הסן. אחרי מותו של קז'ימייז' בנובמבר 1370 עוד נאבקה על זכויות הירושה, ופנתה בסוגיה זו אל האפיפיור גרגוריוס השנים עשר. ב-26 במאי 1371 האיץ האפיפיור במלך לודוויק להחזיר לה את נכסיה. היא נפטרה בהסן באותה שנה, בגיל 47.
דמותה במדיה האמנותית
המלכה אדליידה היא אחת הגיבורות הראשיות בעונה השנייה של סדרת הדרמה ההיסטורית הפולנית ""Korona Królów"
(כתר המלכים), שבה היא מגולמת על ידי השחקנית אלכסנדרה פשסלאב.
לקריאה נוספת
- Oswald Balzer: Genealogia Piastów. Kraków 1895, p. 386-387.
- P.W.Knoll - The Rise of the Polish Monarchy: Piast Poland in East Central Europe 1320-1370 ,University of Chicago Press, Chicago and London ,
- Kazimierz Jasiński: Rodowód Piastów małopolskich i kujawskich. Poznań Wrocław: Wydawnictwo Historyczne, 2001, s. 168–172. ISBN 83-913563-5-3.
- Jirí Louda and Michael MacLagan, Lines of Succession: Heraldry of the Royal Families of Europe, 2nd edition (London, U.K.: Little, Brown and Company, 1999), table 133.
- Henryk Paszkiewicz : Adelajda. In: Polski Słownik Biograficzny. Vol. 1. 1935, p. 28
- Aleksander Semkowicz : Adelajda, Krystyna, Jadwiga, żony Kazimierza Wielkiego. Kwartalnik Historyczny 12. 1898, p. 561-566.
- Marek Urbański. Poczet królowych i żon władców polskich, 2006, s.152
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ P.Knoll 1972 עמ' 111
- ^ P.Knoll 1972 עמ' 112, 208
- ^ באתר The Peerage לפי Jirí Louda and Michael MacLagan]
