פון מנצל נולד בברסלאו כאדולף מנצל. אביו היה בעל בית מלאכה לליתוגרפיה. ב-1830 עברה המשפחה לברלין. עם מות האב ב-1832 המשיך מנצל הבן את עסקיו. ב-1833 החל ללמוד באקדמיה לאמנות בברלין, אך עזב לאחר זמן קצר. בשורות האקדמיה פגש אדולף מנצל אדם בשם קארל פרידריך ארנולד (Carl Heinrich Arnold), שהיה בתפקיד מפתח חשוב בחייו (הוא שימש כפטרון יצירותיו של מנצל בנוסף להיות חבר מקורב).[1]
בין 1839 ל-1842 אייר בטכניקה של חיתוך עץ ספרי היסטוריה אודות פרידריך הגדול ופרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה. במקביל למד באופן אוטודידקטי לצייר ציורי שמן. מנצל, בתור אמן בצבעי שמן, התומך בהתפתחות האומנות בת זמנו, בחר מנצל להצטרף לארגון שנקרא אז "ארגון האמנים הצעירים", כאשר בהמשך, כעבור 4 שנים הצטרף לארגון ל"אמנים הבוגרים". אדולף פון מנצל המשיך בחיוו, וכשהגיע בזמנו האירוע הגדול בגרמניה של המאה ה-19, המכונה "אביב העמים", זיהה מנצל באירוע כבעל חשיבות היסטורית ייחודית, והחליט להקדיש ציור שלם (שזכה לשם Aufbahrung der Märzgefallenen) על הנושא שלא הושלם לבסוף. חיוו של אדולף פון מנצל נקשרו הדוקות לחיוו של פרידריך הגדול, והיה לצייר הראשי בהיסטוריה שהתעסק כה רבות בו (החל מ-1849). "נושאי הציור שלו כללו תמונות מחיי היום-יום ונושאים היסטוריים (רובם מתקופתו של פרידריך הגדול), שגם הם צוירו באופן נטורליסטי, עם שימת-לב לפרטים כביכול תיעד סצנה שנכח בה (ציור פסאודו-תיעודי).[1]
בשנת 1866 יצר סדרת ציורים המתארת גופות חיילים ממלחמת שבעת השבועות. על סדרת ציורים אלה כתב מבקר האמנותעוזי צור "סדרה מזעזעת ומודרניסטית לחלוטין של גוויות חיילים הנגלים לעינינו כיצירי גיהנום, וציורי אקוורל ספורים שבהם הוא פורם את השתי וערב של הגוף האנושי המופקר כחציר השדה, ואת השתי וערב של הציור הקלאסי המתפורר למול עינינו"[2].
.JPG)
_-_Adolf_Friedrich_Erdmann_von_Menzel_(Neue_Pinakothek).jpg)
_-_Adolf_Friedrich_Erdmann_von_Menzel_(Museum_Georg_Sch%C3%A4fer).jpg)
