אביטל גזית (נולד ב-1943) הוא ביולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז אוניברסיטת תל אביב. מומחה ללימנולוגיה ולאקולוגיה של נחלים ומקווי מים מתוקים, הראשון שעסק והניח את התשתית לשיקום נחלים בישראל.[1] גזית הוא זוכה פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2010 בקטגוריית אישים בעלי הישגים יוצאי דופן.[2] חתן פרס ישראל לחקר מדעי הסביבה והקיימות לשנת ה'תשפ"ג (2023).[3]
ביוגרפיה
גזית (גיזלר) נולד בשנת 1943 במושבה נס ציונה, שם גדל.[4] הוריו גדלו בפולין ועלו לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. אביו של גזית עבד במשביר המרכזי בתל אביב בתקופת מלחמת העצמאות ולכן בהיותו בן 5, נאלצה המשפחה לעבור לתל אביב, משום שערביי יאזור (הנמצאת בדרך שבין נס ציונה לתל אביב) היו יורים על כלי הרכב הנוסעים בכביש.[5]
קריירה
גזית החל את לימודיו בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב אצל פרופסור היינריך מנדלסון, הנחשב לאחד ממייסדי שימור הטבע בישראל והמחקר הזואולוגי בה וזוכה פרס ישראל. מחקרו של גזית בתואר השני עסק בקבוצת חרקי מים בלתי מוכרת בשנות ה-60 של המאה ה-20 – שעירי-כנף. בעקבות מחקרו זה נתגלו גם מינים חדשים למדע. גזית המשיך את לימודיו לתואר השלישי באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, ארצות הברית, במרכז המוביל במחקרי לימנולוגיה (תחום מחקר האקולוגיה של מקווי מים מתוקים), בהנחיית פרופ' ארתור האסלר (Arthur D. Hasler), לימנולוג בעל שם וראש האגודה האמריקאית לזואולוגיה לשעבר.
מאז שובו לישראל עמד גזית בראשון המכון לחקר שמירת הטבע ולאחר מכן בראש המחלקה לזואולוגיה. מחקריו של גזית מתמקדים באקולוגיה של הכנרת, שיקום נחלים ים תיכוניים, ושיקום בריכות חורף. גזית הוביל מהפכה חסרת תקדים של שיבת בריכות החורף לנוף הארץ. בית גידול ייחודי זה שעובר שינויים עונתיים של הרטבה והתייבשות הוא נוף הולך ונעלם בכל אגן הים התיכון, כתוצאה מפעילות האדם.[6] גזית הוביל עם תלמידיו את שיקומו של נחל הירקון תוך כדי פיתוח מתודולוגיה חדשנית לבדיקת בריאות הנחל על פי חברת היצורים המאכלסת אותו.[7] נוסף על הירקון היה שותף בשיקומו של נחל הקישון ונחלים נוספים רבים.[8]
פרסים
- פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2011 בקטגוריית אישים בעלי הישגים יוצאי דופן. מנימוקי ועדת הפרס:
”"המחקרים הרבים שביצע, הסקרים הסביבתיים שערך והידע הרחב שצבר, הם הבסיס להבנתו העמוקה והמקפת של פרופ‘ אביטל גזית בכל הקשור בהגנה ובשיקום של נחלי ישראל. עקרונות שהניח פרופ‘ גזית להגנה על נחלים ולשיקומם הפכו לבסיס המקצועי המנחה את החלטותיהם ופעילותם של אנשי המקצוע ושל מקבלי ההחלטות בתחום זה – ברשות המים, במשרד להגנת הסביבה, ברשויות הנחלים וברשות הטבע והגנים. בזכות הדוחות המפורטים שפרסם פרופ‘ גזית, חוות הדעת שלו והרצאותיו בפורומים אקדמיים ואחרים, הפכה פעילותו של פרופ‘ גזית להיות מאבני היסוד של פעולות שיקום הנחלים הנעשות כיום בארץ."”[2]
- פרס ישראל לחקר מדעי הסביבה והקיימות 2023 . מנימוקי ועדת הפרס: "פרופ' אביטל גזית הוא חוקר מוביל בתחום לימינולוגיה (חקר גופי מים מתוקים) ומערכות אקולוגיות בסביבות אלה. לצד המחקרים אלה, הוביל פרופ' גזית פעילות חלוצית לבחינת בריאות הנחלים בישראל ופעילות רחבת היקף לשיקום נחלי ארצנו. לצד עבודתו המדעית תרם פרופ' גזית לשמירה על הכנרת ועל בריכות החורף בישראל".[3]
פעילות ציבורית והוקרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פרופ' אביטל גזית, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, באתר lifesci.tau.ac.il
- ^ 1 2 http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0601-P0700/p0624.pdf
- ^ 1 2 תמר טרבלסי חדד, הוכרז הזוכה בפרס ישראל לחקר מדעי הסביבה והקיימות, המוענק לראשונה, באתר ynet, 8 במרץ 2023
- ^ שחר בוקמן, פרופ' אביטל גזית, פרופ' שריג גפני וד"ר דנה מילשטיין – שלושה דורות של חוקרי נחלים ותחזית מדאיגה אחת, אקולוגיה וסביבה 12, 22 בנובמבר 2021
- ^ אביטל גזית, איך גדלתי לאהבה לטבע?, באתר הקשר הרב דורי
- ^ שיבת ברכות החורף בישראל בהנדסת מים גיליון 121, עמ 28, 2019
- ^ 1 2 זיהום ושיקום מקווי מים - פרופ' אביטל גזית, החוג ללימודי הסביבה, באתר environment.tau.ac.il
- ^
נעמה ריבה, תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק, באתר הארץ, 2 באפריל 2019
- ^ צפריר רינת, מומחים: הפארק האקולוגי של ראש העין הוא עוולה סביבתית, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2013
- ^ בריכת החורף, באתר עיריית חולון
- ^ אילן גטניו, בריכות החורף שמצילות אותנו משיטפונות, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2019
