תרגום תוכנה פירושו התאמתה לשפה אחרת של תוכנה שפותחה ללא התחשבות מלאה בשפה זו. תרגום תוכנה הוא תת-תחום של בינאום תוכנה, כלומר הפיכתה לכזו הניתנת לשימוש בכל תרבות בעולם. בהקשר היהודי, או הישראלי, לעיתים מכונה, בהשאלה, גיור תוכנה. מהמונח גיור.
מניעים לתרגום תוכנה:
כיווניות: דהיינו כיוון כתיבה שונה. שפות מסוימות כעברית, ערבית ופרסית, נכתבות מימין לשמאל. בעוד שהשפות הנפוצות, ובפרט אנגלית, נכתבות משמאל לימין. קימות גם שפות הנכתבות, כדרך שגרה, מלמעלה למטה. כדאי להעיר שהייתה גישה רווחת שניתן לחלק את הטקסט לחלקים כגון שורות, או מילים. ואז לרשום כל חלק בכיוון שונה, למשל משמאל לימין, כדי שבתצוגה יקראו מימין לשמאל. אך גישה זו נזנחה בגלל שהיישום הכללי שלה התגלה כקשה הרבה יותר מאשר נראה בתחילה.
קושי בהזנה, אחסון והתייחסות לטקסט בשפה: קושי זה נובע ממגבלות של מערכת ההפעלה, שאינה ערוכה להזנת טקסט בשפה, ממגבלות של בסיס הנתונים, שאינו ערוך לאחסון נתונים בשפה, או ממגבלות של תוכנה שאינה ערוכה להתייחס לתווים בשפה.
מיון אלפביתי: המיון הרגיל במחשב נעשה לפי סימנים, מספרים ואותיות אנגליות. מערכות שאינן תומכות במערכות כתב אחרות אינן מאפשרות מיון של טקסט.
ניקוד: לתווי הניקוד, ובכלל זה תוספות לאותיות בעלי אופי דומה בשפות שונות, יש קושי נוסף. בגלל שמיקומם מיוחד, והם מופיעים מעל, מתחת, בצד, ואף בתוך, התווים הרגילים של השפה, כל סימן במיקומו המיוחד. בעיה נוספת היא שבפעולות מסוימות, למשל חיפוש, צריך להתעלם מהם, אחרת המחרוזת לא תמצא.
הבדלים תרבותיים: הבדלים תרבותיים כדוגמת שימוש ביחידות מידה שונות, מערכות מטבע שונות, ומנהגים אחרים כגון שימוש בפסיק או בנקודה, להפרדת בהשבר מהשלם במספר עשרוני, מצריכים לעיתים התאמה של התוכנה.
תמונת מסך זו מדגימה תרגום חלקי של תוכנה. אף שניתן לכתוב בעברית, ניתן לראות כי הטקסט כולו אינו מוצמד לימין. בעיה חמורה יותר היא שהכתיבה חזותית, ולכן הטקסט איננו במקום שבו הוא אמור להיות אלא מהופך, ולכן ניסיון לסמן ולערוך אותו ייתקל בקשיים, כפי שמודגם בשורות האחרונות.
בעיות אלו הובילו גם להצעה לכתוב עברית בתעתיק לטיני, אך מובן שהצעה זו חורגת הרחק אל מעבר לעולם התוכנה.
בתוכנות שאין בהן התאמה לעברית, או שהתכנות שלהן לא שגרתי, הניסיון לשימוש בעברית אף במערכת הפעלה שתומכת בעברית כמו "חלונות", עלול לגרום לבעיות מעורבות ושונות. החל מאי יכולת לשימוש בטקסט עברי, וכלה באי יכולת להציג את הטקסט בצורה נכונה. לעיתים הטקסט יוצג באופן קריא, אבל היכולת לעריכתו עלולה להיות בעייתית, מכיוון שהאותיות אינן נמצאות במקום שבו הן נראות. ישנן מערכות שיודעות להתייחס לניקוד, אבל מציגות אותו כטקסט רגיל, ולא במקום שבו הוא אמור להיות.
ברמה הבסיסית בא גיור התוכנה לאפשר הצגה והזנה של נתונים בעברית, יכולת שבשנים האחרונות ניתנת באמצעות מערכת ההפעלה, ללא צורך בהשקעה בתוכנה הספציפית. ברמה מתקדמת יותר כולל הגיור גרסה עברית לממשק המשתמש ולקובצי העזרה. ההבחנה בין שתי רמות אלה ניכרה במהדורותיה הראשונות של מערכת ההפעלה Windows, שהופצו בישראל בשלוש גרסאות:
הגרסה האנגלית המקורית, שלא תמכה בעברית.
גרסה שתמכה בהצגה והזנה של נתונים בעברית, אך ממשק המשתמש שלה (תפריטים, מסכי עזרה וכו') היה באנגלית (גרסה זו נקראה Hebrew Enabled).
גרסה שתמכה בהצגה והזנה של נתונים בעברית, וגם ממשק המשתמש שלה היה בעברית (גרסה זו נקראה Localized).
הצורך בגיור מערכת ההפעלה גרם לכך שבהפצתה של גרסה התומכת בעברית הוחל חודשים רבים לאחר תחילת הפצתה של הגרסה האנגלית, עקב הזמן שנדרש לתהליך הגיור. החל ממערכת ההפעלה Windows 2000 הפכה התמיכה בעברית למובנית במערכת ההפעלה, כך שההכרזה בישראל נעשתה יחד עם ההכרזה בארצות הברית (לגרסת Localized עדיין יש להמתין, דבר הפוגע באטרקטיביות שלה).
דוגמה נוספת לגיור תוכנה היא הגיור שעברה מדיה-ויקי, היא התוכנה שמשמשת את פרויקט ויקיפדיה. ביולי 2003 הסתיים השלב הראשון של גיורה, כאשר ממשק המשתמש ודפי עזרה עיקריים תורגמו לעברית.
תהליך גיור מורכב יותר וממושך יותר הוא זה של הדפדפן, כמתואר בערך עברית באינטרנט.
