תקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם אירעה ב-7 בנובמבר2024 בשעות הערב, והמשיכה עד שעות הלילה המאוחרות. אוהדיםישראלים של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב הותקפו ברחובות אמסטרדם לאחר שצפו במשחק הכדורגל של מכבי תל אביב נגד אייאקס בליגה האירופית. המתקפה בוצעה על רקע מלחמת חרבות ברזל, והשתתפו בה עשרות מתושבי העיר ופורעים פרו-פלסטיניים שפעלו באופן מתואם, היא הייתה נרחבת, ובוצעה במקומות רבים ברחבי אמסטרדם.[7][8][9][10]
חלק מכלי התקשורת תיארו את האירוע כפוגרום המוני ביהודים, בשל האופי המתואם של המתקפה, והבחירה באוכלוסייה יהודית וישראלית כמטרת המתקפה.[11] גורמים ישראליים והולנדיים תיארו את המתקפה כאנטישמית.[12]
רקע
באמסטרדם, כ-12% מהאוכלוסייה הם מוסלמים.[13] האירוע התרחש על רקע מתיחות גוברת לנוכח מלחמת חרבות ברזל והפגנות פרו-פלסטיניות רבות ברחבי אירופה. המשחק בין אייאקס למכבי תל אביב היה אירוע מתוקשר בליגה האירופית, ומשך אליו אוהדים רבים הן מהולנד והן מישראל.[14] לפי הדיווחים, התוקפים היו בעיקר מהגרים מוסלמים שהושפעו מהסכסוך במזרח התיכון. ראש עיריית אמסטרדם, פמקה הלסמה, הנחתה להכיל הפגנות פרו-פלסטיניות, ולהרחיקן כקילומטר אחד מאצטדיון "יוהאן קרויף ארנה", בו התקיים המשחק.[15]
לפני התקיפה, שני ישראלים תועדו שהורידו דגל פלסטין שהיה תלוי על אחד הבניינים בעיר, ונטען שהציתו דגל והכו נהג מונית שנסע באזור.[16] עוד נטען שהם שרו ברחבי העיר שירים שבהם הביעו שמחה על הרג פלסטינים בעזה,[16] ו"תנו לצה"ל לנצח — נזיין את הערבים".[16] לפני המשחק תועדו אוהדים ישראלים באצטדיון קוראים קריאות ושורקים במהלך דקת דומייה לזכר קורבנות השיטפונות בספרד.[17] בתחקיר שערך הטלגרף ההולנדי (אנ') לאחר האירועים, ושבו רואיינו מספר קציני משטרה שהיו מעורבים בטיפול באירוע, נאמר כי כל המקורות דחו את הטענה שאוהדים ישראלים התנהגו באופן חריג והביאו על עצמם את האלימות.[18]
ביממה שלפני המשחק התארגנו קבוצות פרו-פלסטיניות באמצעות וואטסאפ ואמצעים נוספים להעברת מסרים מיידיים על מנת לתקוף יהודים וישראלים בעיר, בין השאר באמצעות זיקוקים. המשטרה הגבירה את נוכחותה בעיר על רקע המתיחות לפני המשחק.[19]
המתקפה
משחק הכדורגל בין אייאקס למכבי תל אביב נערך באצטדיון יוהאן קרויף ארנה באמסטרדם ב-7 בנובמבר 2024. עם תום משחק הכדורגל (בו ניצחה אייאקס בתוצאה 0–5), בסביבות השעה 23:00, קבוצות שונות החלו לתקוף אוהדים ישראלים באמסטרדם. הקבוצות התארגנו במהירות ותיאמו את ההתקפות באמצעות אפליקציות מסרים כמו טלגרם.[20] התקיפות כללו פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ותקיפות פיזיות עד אובדן הכרה. עדי ראייה ציינו כי התוקפים קראו סיסמאות פרו-פלסטיניות, כמו "שחררו את פלסטין". לפחות עשרים נפצעו ופונו לבתי החולים.[21]
במהלך התקיפות, התוקפים ארבו לאוהדים הישראלים מחוץ לתחנת הרכבת המרכזית בכיכר דאם, צילמו את התקיפות והעלו את הסרטונים לרשתות החברתיות.[22]
בתקרית אחת, אוהד ישראלי נזרק לנהר ואולץ לקרוא סיסמאות לשחרור פלסטין.[23] הרשויות בהולנד עצרו 62 חשודים.[24] רבים העבירו ביקורת על תפקודה של המשטרה ההולנדית.[25][26]. חמישה בני אדם הורשעו. על אחד מהם הוטלו עבודות שירות ועל שאר הארבעה הוטל מאסר של עד חצי שנה[27].
התפרעויות ותקיפות נוספות לאחר מכן
יממה לאחר התקיפות, צוות של כאן 11 שדיווח מרחובות אמסטרדם הותקף על ידי מפגינים פרו-פלסטינים שאיימו על הצוות ואילצו אותו להימלט לחנות סמוכה, ממנה חולץ על ידי המשטרה.[28]
ארבעה ימים לאחר התקיפות, מפגינים פרו-פלסטיניים החלו במהומותאלימות באמסטרדם אשר כללו ירי זיקוקים, הצתת תחנת טראם, וקריאות "יהודים הם סרטן" תוך הנפת הדגל הפלסטיני.[29] באותו היום פרסמה התקשורת הבלגית שהמשטרה עצרה שישה צעירים בעיירה קיל אשר תכננו לתקוף יהודים באנטוורפן כחיקוי של המאורעות באמסטרדם[30] ובנוסף התפרסם תיעוד של צעיר יהודי שמותקף באנטוורפן.[31]
חילוץ וסיוע
במהלך סוף השבוע 10 מטוסי חילוץ יצאו למבצע כדי לחלץ את האוהדים הישראלים מהולנד, ב-9 בנובמבר בשעות הערב משרד החוץ הודיע שהמבצע הושלם ובמבצע הוחזרו מעל 2000 אזרחים ישראלים לישראל.[32][33]
ראש ממשלת הולנדדיק סכוף הגדיר את המתקפה כ"בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין", וציין בשיחה עם נתניהו שהתוקפים יימצאו ויועמדו לדין.[12]מלך הולנד וילם-אלכסנדר גינה את התקיפה ואמר "אכזבנו את היהודים בשואה - והלילה שוב".[43]
ישראלראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו גינה את המתקפה וקבע בטוויטר: "אלה הפנים האמיתיות של הטרור הרדיקלי שאנו נלחמים בו. העולם המערבי צריך להתעורר עכשיו!".[44] שר העבודה והביטוח הלאומי הכיר באירוע כאירוע איבה.[45]
ארצות הבריתנשיא ארצות הבריתג'ו ביידן כינה את האירועים "התקפות אנטישימיות" ואמר כי האירוע "מזכיר ימים חשוכים בהם יהודים נרדפו".[46]מזכיר המדינה של ארצות הבריתאנתוני בלינקן צייץ כי "ארצות הברית עומדת לצד ממשלות הולנד וישראל בגינוי חריף של מעשי האלימות הנוראים הללו והאנטישמיות על כל צורותיה".[37]
צרפתנשיא צרפתעמנואל מקרון צייץ כי "האלימות נגד אזרחים ישראלים באמסטרדם מזכירה את השעות המבישות ביותר בהיסטוריה"[36] והודיע שיבוא לצפות במשחק הכדורגל בין צרפת לישראל.[47]
אופ"א גינתה את האלימות אשר הייתה לפני ואחרי המשחק בהודעה לא רשמית אשר לא ציינה את המתקפה כנגד האוהדים,[43] בניגוד למקרי אלימות אחרים אשר הובילו לגינוי בחשבונותיה ברשתות החברתיות.[50]
^גדעון קוץ, [צרפת: לאחר המאורעות בהולנד, כ-4000 שוטרים ייפרסו במשחק מול ישראל צרפת: לאחר המאורעות בהולנד, כ-4000 שוטרים ייפרסו במשחק מול ישראל], באתר מעריב, 11.11.24
.jpg)
