יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים מטעים, חסרה הגדרה מסויגת הכוללת את ההתייחסות המדעית לתופעה והוויכוח אודותיה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סטנדל
תסמונת סטנדל או "תסמונת פירנצה" היא מצב פסיכוסומטי הכולל פעימות לב מהירות, עילפון, בלבול ואפילו הזיות, המתרחשים לכאורה כאשר אנשים נחשפים ליצירות אמנות, לחפצים או לתופעות של יופי רב.
היסטוריה
מקור השם
אנרי בייל, הסופר צרפתי המוכר בשם העט "סטנדל", היה סופר צעיר כאשר יצא בשנת 1808, לראשונה בחייו, עם פמלייתו של נפוליאון לאיטליה. רבים מספריו הגדולים ביותר נכתבו באיטליה ועליה. באחד מביקוריו באיטליה, בשנת 1817, תיאר סטנדל הנרגש חוויה שלימים העניקה לתסמונת את שמה: בביקורו בבזיליקה של סנטה קרוצ'ה בפירנצה חש "תחושת אקסטזה" בעת שהתבונן ביצירות האומנות הפזורות בה. ביציאתו, נפעם מהבזיליקה, תיאר סטנדל באוטוביוגרפיה שלו כיצד חש דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה, וסיפר כיצד חשש שהוא עומד ליפול מרגליו.
זיהוי והגדרה
מבחינה מקצועית לא אופיינה התופעה כתסמונת פסיכיאטרית עד 1979, אז פרסמה גרציאלה מגריני, פסיכיאטרית בבית החולים סנטה מריה נובה בפירנצה, תצפיות על 106 מבקרים שנזקקו לאשפוז חירום, חלקם במחלקה פסיכיאטרית, ואשר רובם הובאו באלונקה לבית החולים ישירות מן הגלריות והמוזיאונים של העיר. התסמינים שאפיינה כללו סחרחורות, דפיקות לב, הזיות, בלבול, אובדן זהות, ותשישות גופנית. את מסקנותיה פרסמה בספר בשם ״תסמונת סטנדל״, בו ניתחה את התופעה ואפיינה את התסמינים לפי ארץ מוצאם של המאובחנים.
תסמונת סטנדל מאופיינת כאירוע של התקף חרדה. החוויות כוללות גם אירועי דיסוציאציה (תחושת ניתוק ממודעות מלאה לעצמי, לזמן או לנסיבות), תחושת בלבול ועד כדי הזיות, בעקבות חשיפה ליצירות אומנות. התסמונת נגרמת בדרך כלל לאחר חשיפה לכמות רבה של יצירות אמנות במקום אחד, שגורמת לאנשים מסוימים לחוויה עוצמתית כל כך, שיכולה להוביל לתופעה המתוארת ואף להשחתה של יצירות האומנות[1].
התסמונת מכונה לעיתים גם היפר-קולטורמיה (אומנותיות-יתר) או תסמונת פירנצה. בדרך כלל, תסמונת סטנדל היא תופעה שחולפת מעצמה. בחלק מהמקרים יש צורך בהתערבות תרופתית על מנת להקל על התסמינים. יחד עם זאת, לרוב לא נגרמים סיבוכים נפשיים חמורים ממנה, ולא נדרשת התערבויות טיפולית קבועה פרט לתמיכה בעת האירוע עצמו. אף על פי שלחלק מהאנשים הלוקים בתסמונת אין רקע פסיכיאטרי קודם, באחרים קיים רקע של בעיות נפשיות, של הפרעת אישיות גבולית ויש כאלו שחוו כבר התקפים פסיכוטיים בעברם[2].
