המילואימניקים היא תנועה שהוקמה במהלך מלחמת חרבות ברזל, על ידי קבוצה של משרתי מילואים, קצינים, מפקדים וחיילים ואף אזרחים, שנפגשו במהלך המלחמה, בלחימה ובהתארגנויות התנדבותיות אזרחיות.[1]
הקימו את התנועה השר לשעבר ומג"ד במילואים יועז הנדל. שבות רענן, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים[2] ומקימת מערך מיצוי זכויות בצה"ל (מילואים360) ואנשי מילואים נוספים.[3]
פעילות התנועה
התנועה עורכת כנסים[4][5][6][7] וחוגי בית, ערבי מורשות קרב לציבור חרדי, מתראיינים בתקשורת ומקיימים פעילות פרלמנטרית על מנת לקדם את מטרותיהם הציבוריות, שהעיקרית שבהן היא הקריאה לשוויון בנטל. התנועה מקדמת הצעה למתווה גיוס שמציע ששירות צבאי או לאומי יהיה תנאי לקבלת זכויות כמו הזכות לבחור ולהיבחר, החזקת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ ועוד. לפי המתווה כל אזרח, למעט בעלי פטור רפואי, שלא ישרת בשירות צבאי או לאומי ייחשב לעריק. המתווה מציע לצד הסנקציות גם הטבות למשרתים, והצעות לפתרונות עבור מסגרות שירות שיתאימו למגזר החרדי ולחברה הערבית.[8]
מתווה גיוס 'המילואימניקים'
המתווה נוסח על ידי אנשי מילואים אשר משרתים מאות ימי מילואים מאז טבח שבעה באוקטובר. מתווה הגיוס נשען על ארבעה עקרונות מרכזיים, שניים מהם נוגעים למתגייסים ושניים מהם מתייחסים למסגרות בהן ישרתו:.[9][10]
שירות מלא לכל אזרח ישראלי - חילונים ודתיים, יהודים וערבים.
