נוסף על לימודי החובה התאורטיים והמעשיים במגמות אלה מקיים בית הספר תוכניות אמנותיות במהלך שנת הלימודים ופסטיבל אמנויות שנתי שבו התלמידים מציגים מגוון מופעים ותערוכות. בית הספר מחייב לימודים לתעודת בגרות עיונית מלאה הכוללת 5 יחידות באחד ממקצועות האמנות.
בבית ספר פועלת גם מקהלה, במגמת המוזיקה הקלאסית, בניצוחו של ישי שטקלר.
מלבד מופעי התזמורות מקיים בית הספר מופעי תיאטרון, מחול, תערוכות אמנות, ערבי קולנוע והופעות ג'אז שונות.
מגמת המוזיקה הקלאסית פועלת כיום במתכונת שונה מיתר המגמות, בעקבות פתיחת כיתות מחוננים במוזיקה בבית הספר המוכרות ומתוקצבות על ידי משרד החינוך. תלמידי מגמת המוזיקה לומדים במתכונת המותאמת לתוכנית האגף למחוננים והפיקוח על החינוך המוזיקלי.
תלמידי מגמות התיאטרון, האמנות החזותית, הקולנוע והג'אז יוצאים מדי שנה לסמינרים אמנותיים ברחבי הארץ המשלבים סדנאות ופגישות עם יוצרים ומרצים מהבולטים בתחומם. בבית הספר מתקיימות כיתות אמן בהדרכת אמנים ידועי שם מהארץ וממדינות אחרות.
בית הספר קרוי על שם הצ'לנית תלמה ילין, שהייתה מחלוצות הפעילוּת והחינוך המוזיקלי הישראלי.[1]
הוא מוגדר כתיכון ארצי ובשל כך מקבל תלמידים מכל רחבי ישראל.
בית הספר הוקם בספטמבר 1959, על ידי מורי האקדמיה למוזיקה בתל אביב,[2] בראשות הפרופסור עדן פרטוש ופעל בשנים הראשונות כשלוחה של האקדמיה למוסיקה.[3] מנהלו הראשון של בית הספר היה יצחק הירשברג. הלימודים בשנה הראשונה התנהלו בדירת שלושה חדרים ברחוב בן יהודה בתל אביב.[4] בית הספר כלל אז כיתות ט' ו-י'.[5] בראשיתו, כלל בית הספר מגמה מוזיקלית בה הושקעו כ-9–10 שעות שבועיות, לצד לימודי תיכון. המטרה המוצהרת של בית הספר הייתה לגדל חובבי מוזיקה[6] ולאפשר לתלמידים חובבי מוזיקה להמשיך לנגן ולהשתלם בתאוריה מוזיקלית לצד לימודי תיכון מלאים.[3] בהתאם לכך היו טענות שבית הספר מיועד לבעלי כישרונות רגילים ולא לבעלי כישרון יוצא דופן.[7] בית הספר גם התגאה בקיום מבחני כבוד ובליווי אישי של התלמידים.[8]
בשנת 1963 העניק יהודי מנוחין את חסותו לבית הספר.[9] בשנת הלימודים תשכ"ה נפתחו כיתות ז'-ח' בבית הספר.[10] בשנת 1967, לאחר שבית הספר לאמנויות ׳רננים׳ נקלע למשבר כספי, השתלבו חלק גדול מתלמידיו בתלמה ילין. בעקבות כך נוספו לבית הספר מגמות לתיאטרון, מחול וציור ופיסול.[11][12]
בשנות ה-80 דיווחו הורים על כתובת מגורים פיקטיבית בגבעתיים על מנת שילדיהם יוכלו ללמוד בתיכון תלמה ילין.[13] בית הספר התגאה גם בהישגים הלימודיים הגבוהים של תלמידיו במקצועות העיוניים.[14] בשנת 1990 הוקמה אגודת ידידים לבית הספר.[15]
בשנת 1989 לא שולם שכר לימוד לבית הספר מעבר לתשלומים הנהוגים בבתי ספר אחרים, אולם התלמידים היו צריכים לשלם בעצמם על השיעורים הפרטיים בנגינה ועבור סדנאות מחול.[16] בהמשך עבר בית הספר לגבות שכר לימוד יותר גבוה מהתלמידים. לאור תלונות על שכר הלימוד הגבוה בבית הספר, הורה משרד החינוך על הורדה מדורגת של שכר הלימוד בבית הספר מכ-11,000 ש"ח בשנה, ל-9,500 ש"ח בשנת הלימודים תש"פ (2019–2020) ול-8,500 ש"ח בשנה בשנת הלימודים תשפ"א. משנת הלימודים תשפ"ב שכר הלימוד עומד על 7,800 ש"ח. בעקבות זאת, וסירוב של רשויות אחרות לסייע במימון התלמידים מהרשויות שלהם בבית הספר, החליט ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, על שינוי מתכונת בית הספר והורה שלפחות 50% מהתלמידים יהיו מגבעתיים.[17] החלטתו של ראש העיר בסופו של דבר לא יצאה לפועל, ובית הספר המשיך לפעול במתכונתו המסורתית, ללא שינויים במבנה הקיים ובתמהיל המאפיין את אוכלוסיית התלמידים. בדצמבר 2021 יצאה עמותת ידידי בית הספר ובוגריו לקמפיין גיוס המונים בקרב בוגרי בית הספר.[18]
מבנה
בסוף שנת 1961 נחתם הסכם עם עיריית תל אביב שהתחייבה להקים לבית הספר מבנה בשכונת יד אליהו.[19] בראשית 1962 הוחל בבניית המבנה[20] וטקס הנחת אבן פינה התקיים ב-23 במרץ 1962.[21] המבנה החדש נחנך ב-13 במרץ 1963.[22]
בשנת 1975 עבר בית הספר באופן זמני לרחוב יגאל אלון בשכונת נחלת יצחק, שם התמקם במבנים שפינה תיכון עירוני מקצועי י"ד - ויצו צרפת. בית הספר פעל במקום בתנאים לא נוחים עד מעברו לגבעתיים.
באפריל 2015 נפתח מבנה חדש שנבנה במשך כשנתיים עבור המגמה החזותית של בית הספר. המבנה החל לשמש ללימודים סדירים החל בספטמבר 2015 ויש בו כיתות אמנות לסדנאות שונות, סטודיו למחול וכיתות לימוד רגילות.
טענות לפגיעות מיניות
בתחילת 2018 פורסמו טענות נגד 3 ממורי בית הספר לשעבר, מנחם נבנהויז, יוני לוקאס ובועז ארד, לפיהן פגעו מינית בתלמידים בזמן שלימדו בבית הספר. בעקבות טענות נוספות על הטרדה מינית שעלו נגד מורים בבית הספר הורה שר החינוך, נפתלי בנט, על בדיקה מקיפה של האירועים בבית הספר.[24][25][26] יום לאחר פרסום הכתבה בועז ארד התאבד.[27]
מנהל בית הספר הראשון היה יצחק הירשברג.[4][5] בתחילת שנות ה-60 עבר הניהול לידי מרדכי קשתן[6] שהמשיך לנהל את בית הספר אל תוך שנות ה-70.[29]
בשנים 1979–2002 ניהל את בית הספר יצחק נתן.[26] בשנת הלימודים 2002–2003 ניהלה את בית הספר יהודית גלעדי. בשנים 2003–2015 ניהל את בית הספר חיים דייטשמן.[30] בשנים 2020-2015 ניהל את בית הספר משה פילוסוף.
תזמורות
התזמורת הסימפונית
התזמורת מונה עשרות נגנים בגילים 14 – 18, כולם תלמידי מגמת המוזיקה הקלאסית של בית הספר. המנהל המוזיקלי והמנצח של התזמורת הוא דוד סופר.
ההשתתפות בתזמורת היא חלק ממערך הלימודים והבחינות במגמת המוזיקה הקלאסית. התזמורת מופיעה במקומות שונים בארץ ואחת לשנתיים יוצאת לסיור קונצרטים בארץ או בחו"ל.
על הישגיה הגבוהים זכתה התזמורת לשבחים ממבקרי מוזיקה בעיתונות וכן ממאסטרו זובין מהטה אשר גם ניצח עליה לפני מספר שנים ב"קדם קונצרט" בהיכל התרבות בתל אביב.
ביג בנד
תזמורת הביג בנד תלמה ילין היא ההרכב הייצוגי של מגמת הג'אז בבית הספר, הוקמה ב-1990. ההרכב בניצוחו של המוזיקאי אלי בנאקוט הוא ההרכב המפואר ביותר בתחום הג'אז: 4 חצוצרות, 4 טרומבונים, 5 סקסופונים, 5 כלי קצב וזמרים.
ב-2022 צורפה נגנית קרן יער יחידה.
התזמורת מופיעה בישראל ומחוצה לה, נוטלת חלק בכיתות אמן, מקליטה ומתעדת את עיבודי הבגרות של בוגרי המגמה, ומבצעת רפרטואר מגוון ורחב משל טובי המעבדים בישראל ומחוצה לה.
בעבר הוזמנה התזמורת לסיורים לימודיים באוניברסיטאות המובילות בתחום הג'אז New School בניו-יורק ו-Berklee בבוסטון, וכן למתן הופעות בקהילות שונות ובמגמות למוזיקה בבתי ספר תיכון בארצות הברית ובקנדה.
תזמורת הביג בנד ייצגה את ישראל בשנים 2004 ו-2008 בכנס השנתי של ארגון מחנכי הג'אז הבינלאומי iaje, שכלל כ-8,000 מוזיקאים מ-35 מדינות.
.jpg)
