תלם נובאק (ברומנית: Brazda lui Novac) הוא שמם של שני גלי אדמה, הצפוני והדרומי, שנבנו בדאקיה, בתקופת השלטון הרומי. תלם נובאק הוא לימס מחוזק בגל אדמה, שנבנה במאה הרביעית, בתקופתו של קונסטנטינוס.
התלם הצפוני
תלם נובאק הצפוני הוא בעל אורך של כ-700 קילומטרים ומורכב מגל אדם בגובה כשלושה מטרים מצדו הצפוני תעלה בעומק של כשני מטרים. מיקום התעלה מעיד שהגל נועד להגן על מה שנמצא מדרום לו, כלומר הפרוזדור הגאוגרפי שבין הדנובה ובין מרגלות הרי הקרפטים. הקצה המערבי של הגל מתחיל במחוז מחדינץ, חוצה את אולטניה ואת מונטניה עד העיר מיזיל ושרידיו נראים לעין גם בהווה.
התלם הדרומי
תלם נובאק הדרומי, המכונה גם הטרויאני, הוא בעל אורך של כ-170 קילומטרים, רוחב של 12 מטר, גובה מרבי של שני מטרים ומשני צדדיו יש תעלות ברוחב 7 עד 10 מטר ועומק של מטר וחצי. התלם הוקם במאה השנייה או במאה השלישית על ידי אוגוסטוס קיסר או על ידי טראיאנוס. התלם הדרומי, בניגוד לתלם הצפוני, לא נשמר על ידי קסטרומים.
עבודות חקלאיות באזור גרמו להרס חלק גדול מהגל ורק מעט ממנו נשמר[1].
