PROFILPELAJAR.COM

תל עובדיה
שמות נוספים	'אל-עוּבֵּידִיָה; עובדייה
היסטוריה
תרבויות	התרבות האשלית; התרבות האולדובאית
תקופות	תקופת הפליסטוקן; תקופת הברונזה התיכונה; תקופת הברונזה המאוחרת; התקופה העות'מאנית; תקופת המנדט הבריטי
ננטש	18 באפריל 1948
אתר ארכאולוגי
חפירות	האוניברסיטה העברית בירושלים
ארכאולוגים	משה שטקליס, גאורג האז, עופר בר-יוסף ונעמה גורן-ענבר
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°41′20″N 35°33′40″E / 32.6889°N 35.5611°E
	(למפת עמק בית שאן רגילה) תל עובדיה

תל עוּבֵּדִיָה או אל-עוּבֵּידִיָה (בערבית: تل العبيدية) הוא תל הנמצא סמוך לקיבוץ בית זרע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת. על התל ובסביבתו שכן הכפר הערבי עובדייה ושרידי בתי בוץ מצויים על התל.^[1]

האתר הוכרז גן לאומי, ובאפריל 2024 נחנך הגן ונפתח למבקרים.^[2]

העת העתיקה

ב-1960 ניהל הארכאולוג משה שטקליס את החפירות הראשונות בתל.⁨ש ר י ד י ם ממה פ כ ה גדולה ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 27 מאי 1960⁩ - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il החפירות חשפו שרידים לעיר מבוצרת הן בתקופת הברונזה התיכונה והן תקופת הברונזה המאוחרת. עיר זו שלטה על צומת דרכים במעברי הירדן. התל זוהה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט כ"בית שמש" (יהושוע יט 22). ג'ון גרסטנג ויוחנן אהרוני זיהו אותו עם העיר הכנענית "ינועם" המוזכרת בכמה כתובות מצריות.

חפירות מחודשות מ-2012, חשפו עדויות לנוכחות אנושית באתר גם בתקופות של הברונזה הקדומה, והתקופה הפרסית עד העותמאנית.^[3]

הכפר עובדיה

בתל וסביבתו היה כפר ערבי בשם עובדייה. על פי זאב וילנאי מקור השם נעוץ בהיות תושביו כושים (בערבית אדם כהה עור מכונה עָבִּיד - عبيد).^[4] בכפר פעלו שתי טחנות קמח שהופעלו ממי נחל יבנאל. מבני הטחנות הוקמו מאבני בזלת ומאבני גוויל עם חומר מליטה על בסיס סיד, ואילו הארובות נבנו מאבן גיר הקלה יותר לסיתות. אמה הוליכה את המים אל פי ארובות הטחנות, דרכן קלחו מים במהירות גבוהה וסובבו גלגל כפות.^[5]

בתקופה העות'מאנית

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בנַאחִיָה של טבריה (נפת טבריה).^[6]

בשנת 1799 סומן הכפר במיפוי שערך הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שנלוה אל נפוליאון ב מסעו בארץ ישראל.^[7]

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב:

”זה כפר גדול יחסית... יש בו 60 בתי חומר, ועל גגו של כל אחד מהם יש סוכות מחצלאות קנים, שהתושבים לנים בהן בלילה כדי לסבול פחות מן החום. ממערב לכפר משתרעים בוסתנים פוריים. גדלים בהם ירקות ועצי זית, רימון ותאנה, ופה ושם מיתמרים גם דקלים נאים”.^[8]

בסקר ארץ ישראל של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1881, תואר הכפר ”בתי אבן ובוץ, שנבנו על תל עגול, קרוב לנהר הירדן. הוא מכיל כ-200 מוסלמים, והשפלה מעובדת. ישנן כמה טחנות בשכונה. יש כמה דקלים קטנים, אך לא הרבה עצים מסביב לכפר"”.^[9]

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טבריה.^[10] במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בעובדייה הייתה אוכלוסייה של 336 מוסלמים.^[11] במפקד 1931 היו בכפר 137 בתים המאוכלסים על ידי 625 מוסלמים.^[12] בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 870 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,173 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,014 לחקלאות שלחין, ו-1,349 לגידולי דגנים.^[13]

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה היהודית.

ב-3 במרץ 1948, במהלך מלחמת העצמאות, יצאו תושבי הכפר אל-עובידיה לאזור נצרת,^[14] וב-5 במרץ הוא ננטש.^[15]

האתר הפרהיסטורי

כקילומטר מערבית לתל עובדיה התגלה אתר פרהיסטורי, הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. התל תוארך במקור לתקופת הפליסטוקן, בין 0.8 ל-1.5 מיליון שנה, אולם מאוחר יותר נמצאו עדויות לתקופה קדומה יותר בכ-500,000 שנה מאתרים באפריקה, כך שגילו לפחות 2 מיליון שנה, וייתכן כי הממצאים הם הקדומים ביותר בעולם. על ממצאים אלו והתאוריות המבוססות עליהם, כרעיון נדידת האדם הקדמון מאפריקה, יש מחלוקת ערה בקרב הארכאולוגים. קילומטרים ספורים דרומית לעובדיה, ליד קיבוץ גשר, נמצא אתר נוסף הקרוי ערק אל אחמר, בו נמצאו שרידים שתוארכו ב-2001 ל-1.9 מיליון שנה. אבני יד מאותה תקופה, הדומות לאבנים שנמצאו בעובדיה, נמצאו גם באגם ציחור.^[16]^[17]

תולדות האתר

האתר הארכאולוגי הפרהיסטורי התגלה במאי 1959 בקרבת התל, מדרום לאפיק נחל יבנאל, בעת שאיזי מרימסקי, טרקטוריסט ומורה לטבע מקיבוץ אפיקים, עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות. הוא נתקל בעצם מאובנת בגודל חריג, ובהתייעצות עם וטרינר עמק הירדן ד״ר אליעזר לוטן, העבירו את הממצא לארכאולוג משה שטקליס. שהחל לחפור באתר בשנת 1960 בסיועם של הזואולוג גאורג האז, הגאולוגים יהודה ליאו פיקרד ונחמן שולמן ומספר סטודנטים לארכאולוגיה, עליהם נמנו גם עופר בר-יוסף ונעמה גורן-ענבר.^[18] לאחר מותו של שטקליס ב-1967 ניהלו את החפירות בר-יוסף וגורן-ענבר. החפירות נמשכות בצורה עונתית משתנה עד היום.

הממצאים

בחפירות התגלו שרידים פרהיסטוריים החל מלפני כ-1.5 מיליון שנה, בהם כ-60 שכבות קרקע, שבתוכן התגלו שרידי עצמות אדם ובעלי חיים מהקדומים ביותר בעולם כולו, ובפרט מחוץ לאפריקה. כמו כן נמצאו מעל 10,000 כלי אבן קדומים.

בשטח קיימים משטחי סלע שעליהם חי בעבר האדם הקדמון בתקופת הפליסטוקן. כתוצאה מפעילויות שבירה וקימוט גאולוגיים, המשטחים נטויים בזווית של כ-70 מעלות. הסברה היא כי באזור היה אגם קדמוני, וכי ההומו ארקטוס (האדם הזקוף) שיצא מאפריקה חנה בארץ ישראל בנדודיו. הממצאים שנתגלו סייעו באישוש הסברה.

בשנת 2022 התפרסם מחקר שזיהה את עצם האדם הקדומה ביותר שנמצאה בארץ ישראל (והשנייה בקדמותה מחוץ לאפריקה). העצם נמצאה בשנות ה-60 של המאה העשרים בחפירות באתר בראשות משה שטקליס וזוהתה 2022 על ידי צוות בראשות אלון ברש כחוליה של אדם קדום שחי לפני כמיליון וחצי שנים.^[19]

אנשי דת שונים סברו כי המקום הוא "גן העדן" המקראי.^[20]

חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון בית גורדון שבדגניה א'.^[21]

מיקום וגישה

תל עובדיה ממוקם בגדה המערבית של נהר הירדן, סמוך לשפך נחל יבנאל, כק"מ אחד דרומית מערבית לבית זרע. הגישה לתל בדרך המסומנת ירוק 3220 מכביש יבנאל לאזור דגניה ב'.

ראו גם

לקריאה נוספת

זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998.
איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק ראשון: העלייה הראשונה.

Radiometric Dating of the Ubeidiya Formation, Jordan Valley, Israel Nature 242, 186 - 187 (16 March 1973)
Evidence for earlier date of 'Ubeidiya, Israel, hominid site Nature 299, 344 - 347 (23 September 1982)

מימין תל עובדיה, במרכז צמחייה לאורך הירדן, משמאל שרידי טחנת הקמח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל עובדיה בוויקישיתוף

מזל טוב - שני גנים לאומיים חדשים בישראל – הגן לאומי עובדיה והגן הלאומי תל אשדוד, באתר רשות הטבע והגנים, ‏14 במאי 2022
כך משמרים בישראל את שרידי האדם העתיקים ביותר מחוץ לאפריקה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2003
אמנון טיל, ישראל ומוצא האדם, באתר 'במה חדשה'

הערות שוליים

^ ערביי עבדייה בעמק הירדן עזבו את כפרם, על המשמר, 19 באפריל 1948
^ זיו ריינשטיין‏, אתר עובדיה: גן לאומי חדש נפתח בעמק הירדן, באתר וואלה, 4 באפריל 2024
^ Volume 126 Year 2014 ‘Ubeidiya, www.hadashot-esi.org.il
^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, תל אביב: עם עובד, 1976, עמ' 5633
^ טחנות קמח בפיתול הירדן, באתר רשות העתיקות, אפריל 2005
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
^ Karmon, 1960, p. 167
^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שישי : הגליל (א), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
^ Conder and Kitchener, SWP I, 1881, p.361. Quoted in Khalidi, 1992, p. 537
^ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
^ Mills, 1932, p.67
^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 86.
^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 588.
^ מאמר "כנרת בנגב/ גינת, זילברמן, אבני" באתר מרכז מדע ים המלח והערבה
^ סלע,נוף ואדם בהר הנגב בשני מיליוני השנים האחרונות / יואב אבני
^ שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960
^ ניר חסון, העצם הקדומה ביותר שנמצאה בישראל שייכת לילד גבוה שחי לפני 1.5 מיליון שנה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022
^ זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998, עמ' 11.
^ גן לאומי עובדיה, באתר inature.info

[1] ערביי עבדייה בעמק הירדן עזבו את כפרם, על המשמר, 19 באפריל 1948

[2] זיו ריינשטיין‏, אתר עובדיה: גן לאומי חדש נפתח בעמק הירדן, באתר וואלה, 4 באפריל 2024

[3] Volume 126 Year 2014 ‘Ubeidiya, www.hadashot-esi.org.il

[4] זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, תל אביב: עם עובד, 1976, עמ' 5633

[5] טחנות קמח בפיתול הירדן, באתר רשות העתיקות, אפריל 2005

[6] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118

[7] Karmon, 1960, p. 167

[8] ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שישי : הגליל (א), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984

[9] Conder and Kitchener, SWP I, 1881, p.361. Quoted in Khalidi, 1992, p. 537

[10] תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940

[11] Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21

[12] Mills, 1932, p.67

[13] Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26

[14] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 86.

[15] בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 588.

[16] מאמר "כנרת בנגב/ גינת, זילברמן, אבני" באתר מרכז מדע ים המלח והערבה

[17] סלע,נוף ואדם בהר הנגב בשני מיליוני השנים האחרונות / יואב אבני

[18] שרידים ממהפכה גדולה, דבר, 27 במאי 1960

[19] ניר חסון, העצם הקדומה ביותר שנמצאה בישראל שייכת לילד גבוה שחי לפני 1.5 מיליון שנה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2022

[20] זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998, עמ' 11.

[21] גן לאומי עובדיה, באתר inature.info

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]