תל עוּבֵּדִיָה או אל-עוּבֵּידִיָה (בערבית: تل العبيدية) הוא תל הנמצא סמוך לקיבוץ בית זרע. הארכאולוגיוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת. על התל ובסביבתו שכן הכפר הערבי עובדייה ושרידי בתי בוץ מצויים על התל.[1]
האתר הוכרז גן לאומי, ובאפריל 2024 נחנך הגן ונפתח למבקרים.[2]
חפירות מחודשות מ-2012, חשפו עדויות לנוכחות אנושית באתר גם בתקופות של הברונזה הקדומה, והתקופה הפרסית עד העותמאנית.[3]
הכפר עובדיה
בתל וסביבתו היה כפר ערבי בשם עובדייה. על פי זאב וילנאי מקור השם נעוץ בהיות תושביו כושים (בערבית אדם כהה עור מכונה עָבִּיד - عبيد).[4] בכפר פעלו שתי טחנות קמח שהופעלו ממי נחל יבנאל. מבני הטחנות הוקמו מאבני בזלת ומאבני גוויל עם חומר מליטה על בסיס סיד, ואילו הארובות נבנו מאבן גיר הקלה יותר לסיתות. אמה הוליכה את המים אל פי ארובות הטחנות, דרכן קלחו מים במהירות גבוהה וסובבו גלגל כפות.[5]
בתקופה העות'מאנית
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בנַאחִיָה של טבריה (נפת טבריה).[6]
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב:
”זה כפר גדול יחסית... יש בו 60 בתי חומר, ועל גגו של כל אחד מהם יש סוכות מחצלאות קנים, שהתושבים לנים בהן בלילה כדי לסבול פחות מן החום. ממערב לכפר משתרעים בוסתנים פוריים. גדלים בהם ירקות ועצי זית, רימון ותאנה, ופה ושם מיתמרים גם דקלים נאים”.[8]
בסקר ארץ ישראל של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1881, תואר הכפר ”בתי אבן ובוץ, שנבנו על תל עגול, קרוב לנהר הירדן. הוא מכיל כ-200 מוסלמים, והשפלה מעובדת. ישנן כמה טחנות בשכונה. יש כמה דקלים קטנים, אך לא הרבה עצים מסביב לכפר"”.[9]
ב-3 במרץ 1948, במהלך מלחמת העצמאות, יצאו תושבי הכפר אל-עובידיה לאזור נצרת,[14] וב-5 במרץ הוא ננטש.[15]
האתר הפרהיסטורי
כקילומטר מערבית לתל עובדיה התגלה אתר פרהיסטורי, הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. התל תוארך במקור לתקופת הפליסטוקן, בין 0.8 ל-1.5 מיליון שנה, אולם מאוחר יותר נמצאו עדויות לתקופה קדומה יותר בכ-500,000 שנה מאתרים באפריקה, כך שגילו לפחות 2 מיליון שנה, וייתכן כי הממצאים הם הקדומים ביותר בעולם. על ממצאים אלו והתאוריות המבוססות עליהם, כרעיון נדידת האדם הקדמון מאפריקה, יש מחלוקת ערה בקרב הארכאולוגים. קילומטרים ספורים דרומית לעובדיה, ליד קיבוץגשר, נמצא אתר נוסף הקרוי ערק אל אחמר, בו נמצאו שרידים שתוארכו ב-2001 ל-1.9 מיליון שנה. אבני יד מאותה תקופה, הדומות לאבנים שנמצאו בעובדיה, נמצאו גם באגם ציחור.[16][17]
תולדות האתר
האתר הארכאולוגי הפרהיסטורי התגלה במאי 1959 בקרבת התל, מדרום לאפיק נחל יבנאל, בעת שאיזי מרימסקי, טרקטוריסט ומורה לטבע מקיבוץ אפיקים, עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות. הוא נתקל בעצם מאובנת בגודל חריג, ובהתייעצות עם וטרינר עמק הירדן ד״ר אליעזר לוטן, העבירו את הממצא לארכאולוג משה שטקליס. שהחל לחפור באתר בשנת 1960 בסיועם של הזואולוגגאורג האז, הגאולוגיםיהודה ליאו פיקרד ונחמן שולמן ומספר סטודנטים לארכאולוגיה, עליהם נמנו גם עופר בר-יוסף ונעמה גורן-ענבר.[18] לאחר מותו של שטקליס ב-1967 ניהלו את החפירות בר-יוסף וגורן-ענבר. החפירות נמשכות בצורה עונתית משתנה עד היום.
הממצאים
בחפירות התגלו שרידים פרהיסטוריים החל מלפני כ-1.5 מיליון שנה, בהם כ-60 שכבות קרקע, שבתוכן התגלו שרידי עצמות אדם ובעלי חיים מהקדומים ביותר בעולם כולו, ובפרט מחוץ לאפריקה. כמו כן נמצאו מעל 10,000 כלי אבן קדומים.
בשטח קיימים משטחי סלע שעליהם חי בעבר האדם הקדמון בתקופת הפליסטוקן. כתוצאה מפעילויות שבירה וקימוטגאולוגיים, המשטחים נטויים בזווית של כ-70 מעלות.
הסברה היא כי באזור היה אגם קדמוני, וכי ההומו ארקטוס (האדם הזקוף) שיצא מאפריקה חנה בארץ ישראל בנדודיו. הממצאים שנתגלו סייעו באישוש הסברה.
בשנת 2022 התפרסם מחקר שזיהה את עצם האדם הקדומה ביותר שנמצאה בארץ ישראל (והשנייה בקדמותה מחוץ לאפריקה). העצם נמצאה בשנות ה-60 של המאה העשרים בחפירות באתר בראשות משה שטקליס וזוהתה 2022 על ידי צוות בראשות אלון ברש כחוליה של אדם קדום שחי לפני כמיליון וחצי שנים.[19]
אנשי דת שונים סברו כי המקום הוא "גן העדן" המקראי.[20]
תל עובדיה ממוקם בגדה המערבית של נהר הירדן, סמוך לשפך נחל יבנאל, כק"מ אחד דרומית מערבית לבית זרע. הגישה לתל בדרך המסומנת ירוק 3220 מכביש יבנאל לאזור דגניה ב'.