תותחי נברון (באנגלית: The Guns of Navarone) הוא סרט קולנוע מלחמתי אמריקאי משנת 1961, על פי הספר "תותחי נברון" של אליסטר מקלין. הסרט זכה בשני פרסי גלובוס הזהב, לסרט הדרמטי הטוב ביותר ולפסקול המקורי הטוב ביותר, וכן בפרס אוסקר עבור האפקטים המיוחדים.
הרקע
בשנות השישים של המאה העשרים, בחלוף שני עשורים למלחמת העולם השנייה, פקד את עולם הקולנוע גל של סרטי מלחמה אמריקאיים רומנטיים. הם תיארו בצורה נוסטלגית עלילות גבורה, והיו סרטי ראווה יקרים בהשתתפות כוכבי קולנוע ידועי שם שרבים מהם הפכו ללהיטים. בין הסרטים שנוצרו באותה עת בסגנון זה נכללים היום הארוך ביותר, הבריחה הגדולה, הנשרים פשטו עם שחר, 12 הנועזים וגם תותחי נברון. סרטי קולנוע אמריקאים ביקורתיים יותר ופחות הרואיים, המתארים את אכזריות המלחמה, הגרוטסקיות שבה וצדדיה הנלעגים - הופקו בשנות השבעים בעקבות מלחמת וייטנאם, ביניהם מ.א.ש, מילכוד 22 ואפוקליפסה עכשיו.
הסופר אליסטר מקלין, שחיבר ספרי הרפתקאות, פעולה ומלחמה, פרסם את ספרו הנודע "תותחי נברון" ב-1957[1].. הספר הופק כסרט קולנוע ב-1961 בבימויו של ג'יי לי תומפסון, במאי קולנוע אמריקאי שביים כחמישים סרטים במשך ארבעה עשורים בין 1950 ל-1989. את התפקידים הראשיים בסרט גילמו כוכבי הקולנוע גרגורי פק, דייוויד ניבן ואנתוני קווין. לצידם הופיעו בתפקידי משנה מספר שחקני קולנוע אחרים. הסרט צולם באי רודוס בשיטת הסינמסקופ. המוזיקה לסרט הולחנה על ידי דימיטרי טיומקין. הסרט זכה לפרס האוסקר ב-1961 על האפקטים המיוחדים הטובים ביותר.
עלילה
על רקע נוף הים האגאי הסרט נפתח בקריינות מפיו של השחקן הבריטי ג'יימס רוברטסון ג'סטיס, איש כבד מידות ומזוקן בעל קול עמוק שיופיע בהמשך הסרט, המספר כי השנה היא 1943 ובאי קרוס (Keros) שבים האגאי הסמוך לחוף הטורקי נצורים כ-2,000 חיילים בריטים שיש לחלצם, אך הדבר נבצר מיכולתו של הצי המלכותי הבריטי מאחר שעל האי הסמוך נברון (שם בדוי), מוצבים שני תותחי חוף ענקיים המאפשרים לצבא הגרמני שליטה על הים. התותחים מותקנים בתוך מערה חצובה בסלע, על גבי צוק שגובהו 120 מטר. פעולת החילוץ חיונית משום שנודע לבריטים כי הגרמנים עומדים לפתוח תוך ימים בהתקפה מסיבית על הכוח הנצור.
הסרט עובר לשדה תעופה צבאי של בעלות הברית "אי שם" במזרח התיכון. בפני קבוצת טייסים של חיל האוויר האוסטרלי, שחזרו זה עתה מניסיון תקיפה כושל על תותחי נברון, כשהם זועמים על אובדן 18 מאנשיהם, מופיע אל"ם ג'נסן (ג'יימס רוברטסון ג'סטיס), איש מנהלת המבצעים המיוחדים, ולצידו הסרן קית מלורי (גרגורי פק) ורס"ן רוי פרנקלין (אנתוני קווייל) מקבוצת המדבר ארוכת הטווח. הטייסים מוחים בפניהם על חוסר התוחלת שבניסיון תקיפת התותחים מן האוויר כיוון שהללו מוצבים בתוך מערה מוגנת היטב, שאין בידי חיל האוויר המלכותי פצצה גדולה מספיק שתוכל להרוס אותם. מפקד הלהק (ריצ'רד האריס) מצהיר כי הדרך היחידה לפוצץ את התותחים היא להעמיס חומר נפץ על מטוס שיטוס בטיסת התאבדות אל תוך המערה, כשהוא מוטס על ידי "מי שיזם את הפעולה". ג'נסן מכנס את מלורי ופרנקלין בלשכתו, אומר להם כי הוא האיש אליו התכוון מפקד הלהק, ומטיל על שניהם להוביל קבוצה של שישה אנשי קומנדו שתגיע למערה מצד הים, על ידי טיפוס על הצוק. למלורי היא אומר כי הוא מטיל עליו את המשימה מאחר שהוא אחד ממטפסי ההרים הטובים בעולם.
עלילת הסרט בדיונית, אך יש סברה כי היא מבוססת על הקרבות שהתחוללו באי קרוס בשנת 1943.[2] סברה אחרת היא כי עלילת הסרט מתבססת על הפינוי הימי של כוחות הצבא הבריטי שניגפו בקרב על האי לרוס בים האגאי. שנערך בנובמבר 1943. הספר המקורי נכתב בהשראת מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה.
מלורי מרכיב צוות של שישה אנשים, הוא עצמו בראש ותחתיו חמישה לוחמים, רב-סרן פרנקלין (בגילומו של אנתוני קוויל), רב"ט מילר (בגילומו של דייוויד ניבן), פרופסור לכימיה ומומחה לחבלה ולחומרי נפץ שסירב לקבל דרגת קצונה, ספיירוס פפדימוס (בגילומו של ג'יימס דארן), בעבר חבר בכנופיית רחוב אמריקאית, ממוצא יווני, וטוראי בראון המכונה "הקצב" (בגילומו של סטנלי בייקר), מהנדס במקצועו ומומחה בלוחמת סכינים; והאיש הססגוני ביותר, אנדראה סטברוס (בגילומו של אנתוני קווין), אל"ם בצבא יוון שנלחם נגד הכובשים הנאצים כאיש מחתרת.
מתגלה בעיה כשמסתבר שאנדראה סטברוס נשבע בעבר להרוג את קית מלורי לכשתסתיים המלחמה, כי הוא זוקף לחובתו אחריות לרצח אשתו וילדיו על ידי הנאצים; הדבר קרה כאשר בהיותו בשורות המחתרת היוונית התיר מלורי, בהגינותו התמימה, לרכב פטרול גרמני נושא פצועים לעבור באחד המחסומים שהציבה המחתרת כדי להגיע לבית חולים. בפועל אלה היו חיילים שבאו לחסל את סטברוס. הגרמנים חיסלו את פצועיהם, הגיעו לביתו של סטברוס ופוצצו אותו על אשתו ושלושת ילדיו. מלורי נפגש עם סטברוס במלון בו הוא שוהה וסטברוס מבטיח לו שבגלל חשיבות המשימה הוא ישתף עמו פעולה, אך מזהיר אותו כי לא חזר בו מכוונתו והוא יבצע אותה בתום המלחמה.
ערב היציאה למבצע מתרחש אירוע שיש בו כדי לעורר חשש בקבוצה כי סודות המבצע דלפו: ביושבם בתדריך המבצעי במפקדה, חש לפתע סטברוס כי מישהו מצותת להם מעבר לדלת. הוא רומז לחבריו להמשיך בשיחה כרגיל, מתגנב בלאט לעבר הדלת, פותח אותה בבת אחת ואל תוך החדר נופל טיפוס מזוקן ומרושל הממלמל מילים לא ברורות. כשמפקד הבסיס מוזעק הוא פוטר את העניין בלא כלום, בזהותו את האיש ככורדי העובד בבסיס ככובס. לדרישת מלורי האיש אמור להיעצר בבסיס עד תום המבצע.
השישה יוצאים בדרכם לאי נברון בספינת דיג רעועה כשהם מחופשים לדיגים יוונים וכלי נשקם מוחבאים. ספינתם נעצרת על ידי ספינת משמר גרמנית ואנשיה בפיקוד קצין עולים חמושים אל סיפון ספינת הדיג. אנשי הקבוצה חשים שזהותם עומדת להיחשף ושולפים את כלי נשקם, מחסלים את הגרמנים ומפוצצים את ספינתם בהטלת רימון לתוך התותח שלה. נותרת רק תמיהה אחת לאנשי הקבוצה - מדוע פנה אליהם הקצין הגרמני בשפה האנגלית? זה היה אות מבשר רעה.
לקראת סוף השייט לנברון, בחשכת ליל, פורצת סופה חזקה המטלטלת את הספינה הרעועה ומנפצת אותה אל סלעי חוף האי. אנשי החבורה נחלצים ומגיעם לחוף, אך מאבדים חלק מציודם, בעיקר מזון וציוד רפואי.
בטיפוס מאומץ ומסוכן על גבי הצוק התלול והגבוה מצליחים אנשי הקבוצה להגיע לראש הצוק, אך פרנקלין נפצע קשה. מילר מציע להשאיר את הפצוע במקום כך שיתגלה על ידי הגרמנים ויזכה כשבוי לטיפול רפואי, כמצופה. מלורי דוחה את ההצעה ופוקד להמשיך בדרך כשהם נושאים את הפצוע איתם על אלונקה.
פרנקלין הפצוע חש שפציעתו מעכבת את הפעולה ומנסה להתאבד, אך חבריו מצילים אותו ומלורי מרגיע אותו בספרו כי שליחותם בוטלה ובמקומה הוחלט על התקפה ימית מסיבית.
הקבוצה נתקלת באנשי משמר גרמני, אך בקרב יריות עמם היא נחלצת ומצליחה להגיע למקום המפגש עם שתי נשות המחתרת, מריה (בגילומה של אירנה פאפס), אחותו של ספירוס, ואנה (בגילומה של גיא סקאלה), מורה במקצועה שנעצרה בעבר על ידי הנאצים כחשודה בהשתייכות למחתרת, עונתה על ידם קשה ובעקבות כך הפכה לאילמת.
אנשי הקבוצה נכנסים לכפר קטן כדי למצוא רופא שיטפל בפרנקלין הפצוע. בהתערבם בין תושבי האי החוגגים חתונה מקומית מופיעים לפתע הגרמנים, שככל הנראה פעלו על פי מידע, ואוסרים את אנשי החבורה. בלב אנשי הקבוצה השבויים מתעורר חשש כי יש בקרבם בוגד.
במעצר מצליחים אנשי הקבוצה להשתלט על שוביהם, לובשים מדים גרמניים ויוצאים אל מחוץ לעיירה ברכב. ביציאתם הם משאירים מאחור את פרנקלין הפצוע בתקווה שיזכה לקבל טיפול רפואי מהגרמנים. הללו תחת זאת מזריקים לפרנקלין סקופולמין, הנחשב כ"סם אמת" ומצליחים לחלץ ממנו את המידע (המוטעה) שמסר לו מלורי כי המבצע המתוכנן הוא מתקפה ימית שתבוא מצדו האחר של האי, ההפוך מהצד שבו מוצבים התותחים. הגרמנים ממהרים להעביר כוחות רגליים ושריון לפי מידע זה לחוף האחר של האי שבו צפויה התקיפה הימית כביכול.
בעת ההכנות הסופיות לחבלה בתותחים מגלה מילר שחלק מחומרי החבלה הושחתו. מילר המפוכח חושד כי צירוף המקרים של התקלות נובע מבגידה, משחזר ומסיק שהבוגדת היא אנה. הוא מתעמת איתה והיא מודה שנשברה בחקירתה בידי הנאצים והחלה לשתף פעולה איתם. בעוד אנשי הקבוצה מתלבטים מה לעשות באנה, מריה אינה מהססת ויורה באנה למוות. במקביל מתחילה להירקם אהבה בין מריה לבין סטברוס.
אנשי הקבוצה מתפצלים; מלורי ומילר יוצאים לפוצץ את התותחים, סטברוס ופפדימוס יוצאים לפעולת הסחה ומריה ובראון יוצאים לגנוב סירה שתשמש לחילוץ ומילוט הקבוצה בתום המשימה. בהתקלות עם הגרמנים בראון ופפדימוס נהרגים וסטברוס נפצע.
מלורי ומילר מצליחים לחדור למערת התותחים ונועלים מבפנים את שערי הברזל הכבדים של המערה. הם ממלכדים את התותחים בחמרי נפץ ובנוסף מצמידים אמצעי חבלה בתחתית פיר המעלית שמשמשת להעלאת הפגזים מהבונקר אל התותחים, כך שהורדת המעלית עד למטה תגרום לסגירת מעגל חשמלי ותבטיח את פיצוץ המתחם.
הגרמנים פורצים את שערי המערה ומלורי ומילר קופצים מן המערה אל הים ומצליחים לשחות אל סירת החילוץ. מלורי ומילר מחלצים מן המים גם את סטברוס הפצוע ומעלים אותו אל הספינה.
ברגע השיא מגיעות למקום המשחתות הבריטיות שנועדו לחלץ את החיילים מהאי קרוס. הגרמנים מגלים את לבנות החבלה שהוצמדו לתותחים ומסלקים אותן. התותחים יורים ופגזיהם מגיעים עד סמוך למשחתות. לצורך ירי של מטח נוסף מורידים הגרמנים את המעלית אל מצבור הפגזים כדי להביא פגזים נוספים. בהגיע המעלית לקרקעית היא מפעילה את המילכוד המשני ואז מופעלים חומרי הנפץ שהוטמנו בתחתית הפיר, נגרם פיצוץ אדיר והמערה והתותחים מושמדים. פרנקלין הפצוע שומע את רעם הפיצוץ בשוכבו על מיטתו בבית חולים וחיוך רחב עולה על פניו.
מלורי ומילר מועלים על סיפון אחת המשחתות, בעוד שסטברוס, שקשר של אהבה נקשר בינו לבין מריה, מחליט לחזור איתה לנברון ולהמשיך בפעולות המחתרת. הוא נפרד ממלורי בתקיעת כף במחלו על כוונתו להורגו.
המושג
השם "תותחי נברון" הפך למושג של יעד אימתני שהשמדתו או כיבושו כרוכים במאמץ, בדבקות במטרה ובסיכון רב. לא מעט תרמו לכך בחירת השחקנים המתאימים לסיפור של אתוס גבורה זה, האפקטים המיוחדים והמוזיקה ההרואית של דמיטרי טיומקין לנעימת הרקע של הסרט.
בהקשר ישראלי, קיבל מוצב הצבא הישראלי בעין עקוב שמעל הכנרת את הכינוי "מוצב תותחי נברון"[3]. גם שתי סוללות תותחי 155 מ"מ בעמדות מבוטנות שהוצבו בקו בר-לב, האחת בתעוז "מבדד" שבצפון מפרץ סואץ, סמוך למוצב המזח; והשנייה במעוז בודפשט על שפת הים התיכון, שלא נכבש על ידי המצרים במלחמת יום הכיפורים, כונו על ידי צה"ל בשם "נברונים". במוצבים אחרים עוד בתקופת מלחמת ההתשה כונו טנקי סטלין שהוצבו בעמדות קבועות בשם "נברונים".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
