PROFILPELAJAR.COM

תותח אוטומטי M230
	תותח M230 מותקן על מסוק אפאצ'י אמריקאי בתערוכת האוויר של ברלין ב-2018
מידע כללי
סוג	תותח אוטומטי
נגזרות	M230LF
תכנון	יוז מסוקים
מדינה מייצרת	ארצות הברית
יצרן	יוז מסוקים ולאחר מכן נורת'רופ גראמן
תקופת השימוש	1983–הווה (כ־41 שנים)
מלחמות	מלחמת אפגניסטן; מלחמת המפרץ; מלחמת עיראק; מלחמת חרבות ברזל;
מדינות המשתמשות	ארצות הברית; ישראל; מצרים; יפן; אסטוניה; הולנד; בריטניה; קוריאה הדרומית;
מידע טכני
קליבר	30x113 מ"מ
תחמושת	M788 (לצורכי אימון פגיעה במטרות); M789 (פגז נפץ דו-מטרתי; M799 (פגז נפץ נשרף)
פעולה	מכנס פתוח
אורך כולל	2.18 מטר
רוחב	27.7 ס"מ
משקל ריק	59.5 ק"ג
קצב אש	625±25 יריות בדקה
מהירות לוע	2,898 קמ"ש (805 מטר לשנייה)
טווח אפקטיבי	1.5 ק"מ
טווח מקסימלי	4 ק"מ

תותח אוטומטי M230 הוא תותח אוטומטי חד קנה אשר יורה פגזים נפיצים בקליבר 30 מ"מ (30x113 מ"מ), ומשתמש במקור כוח חיצוני (בניגוד לשימוש ברתע או בגז הנוצרים מהירי) כדי לטעון פגז חדש. הוא תוכנן ויוצר במקור על ידי יוז מסוקים, בקולבר סיטי, קליפורניה^[1]^[2] והחל מ־2019 הוא מיוצר על ידי נורת'רופ גראמן.^[3]^[4] ה-M230 מותקן על מסוק הבואינג AH-64 אפאצ'י.

פיתוח

ב-1972 החלה יוז מסוקים בפיתוח תותח אוטומטי יחיד, שישתמש בפגזי 20 מ"מ כתחמושת. עד אפריל של שנה לאחר מכן הפיקה התכנית אב טיפוס ואפילו נורו פגזים ראשונים. שנתיים מאוחר יותר (1975), כבר נורו למעלה מ-250,000 פגזים מסוגים מתקדמים יותר בקליבר 30 מ"מ^[2] והספיקו להבנות שני תותחים מדגם B, ותותח אחד מדגם C, דגם משוכלל יותר, הנבנה עבור ה-YAH-64 אפאצ'י, המסוק שבסופו של דבר הפך ל-AH-64 אפאצ'י שאכן הגיע עם דגם ה־C כחלק מהחימוש הסטנדרטי שלו.^[1] ב-1976 עבר קנה התותח עיצוב מחדש עקב דרישה של מחלקת ההגנה של ארצות הברית שלפיה לתותח צריכה להיות את היכולת להשתמש בפגזים (30x113 מ"מ) שמשמשים את התותח ADEN (תותח 30 מ"מ בריטי) ואת משפחת התותחים DEFA (משפחה של תותחי 30 מ"מ צרפתיים), על מנת השגת התאמה עם המקובל בנאט"ו בשביל משימות אפאצ'י באירופה. התותח המחודש - ה־M230, נורה לראשונה במרץ 1978.^[2]

עיצוב

ה-M230 משומש בMH-60L (גרסה מיוחדת של הסיקורסקי UH-60 בלאק הוק המכונה בצה"ל "ינשוף") ובבואינג AH-64 אפאצ'י (המכונה בצה"ל "פתן" לדגם A ו"שרף" לדגם D). התותח משתמש במנוע חשמלי בעל 2 כוח סוס על מנת לירות פגזים בקליבר של 30 מ"מ בקצב של בין 600 ל-650 יריות בדקה. המגבלה הפרקטית באוויר הפתוח היא 300 יריות בדקה ולאחר מכן זמן מנוחה של כ-10 דקות.^[5] התרמילים של הפגזים שנורו נזרקים דרך תחתית התותח.

האפאצ'י יכול לשאת עד 5,000 פגזים בשביל התותח במכשיר מיוחד הנקרא 12-PAK, שעוצב ומיוצר על ידי החברה הבריטית מגיט, אך מסוקי האפאצ'י של צבא ארצות הברית יכולים לשאת רק 300 פגזים, כיוון שיש להם מכל דלק פנימי מיוחד שתופס את המקום הנדרש.^[6] התחמושת מוטענת לתוך האפאצ'י על ידי אנשי חימוש מאומנים: טוען ממונע המותקן על דגמי הלונגבו (AH-64D), מסייע בעבודה זו ויכול להוריד את זמן הטעינה מיותר מחצי שעה, לפחות מ-15 דקות, ואת כמות האנשים הנדרשים מ3 לאחד.^[7]

ה-M230 מסוגל לירות את הפגזים (30x113 מ"מ) שמשמשים את התותח הבריטי ADEN ואת משפחת התותחים הצרפתיים DEFA, אך למרות זאת, מסוקי האפאצ'י של צבא ארצות הברית משתמשים בפגזי 30 מ"מ קלי-משקל שמיוצרים מסגסוגת קלה יותר. פגזי ה־M230 לעומת זאת, אינם מסוגלים לשמש תותחים המעוצבים לשימוש בפגזי ה־ADEN או ה־DEFA. פגזי ה־30 מ"מ קלי-המשקל המשמשים את ה-M230 באים ב-3 וריאציות: M788 - בעלי טבעת כחולה בחרטום הפגז, M789 - בעלי טבעת צהובה מעל טבעת שחורה, ו־M799 - בעלי טבעת אדומה מעל טבעת צהובה.^[8]^[9]

פגזי ה־M789 הם הפגזים העיקריים שמשמשים את האפאצ'י. ה־M789 הוא פגז נפץ המכיל 22 גרם של חומר נפץ. הוא בעל אפקט חודר שריון ומסוגל לחדור 25 מ"מ אל תוך שריון הומוגני מגולגל מטווח של חצי קילומטר. בנוסף, הוא מתנפץ בפגיעה ומשחרר רסיסים קטלניים לכל עבר.^[10]^[11]

נגזרות

הM230LF, שהוצע במקור על ידי אורביטל ATK (חברה שלאחר מכן נרכשה ונהפכה לחטיבה בנורת'רופ גראמן) הוא גרסה מתקדמת, ומשוכללת יותר של ה־M230 המותקן על האפאצ'י. ה־M230LF כולל תכונות מתקדמות, כגון מערכת נגד ירייה מאוחרת, קנה מוארך, ועוד, אשר מגבירות את מהירות הלוע (המהירות של הפגזים ביציאתם מהקנה) ואת עוצמת הפגיעה בעודו משתמש באותה תחמושת בה משתמש האפאצ'י. קצב האש הונמך אל 200 יריות בדקה והאורך הכולל הוקטן אל 2.13 מ'. ניתן להתקין את ה־M230LF על סירות פטרול, או על רכבי קרקע.^[12]^[13]

ה-MAWS (מאנגלית: Modular Advanced Weapon System, בעברית: "מערכת נשק מודולרית מתקדמת") היא מערכת נשק קלת-משקל, שפותחה בשיתוף עם צי ארצות הברית המשתמשת ב־M230LF הנשלט מרחוק. ה־M230LF נשלט בקונסולת שליטה מרחוק עם בקר, או מוט היגוי, ומסך מגע.^[14]

בפברואר 2015, אושקוש ו-ATK בצעו הדגמה של ה-M230LF והרכיבו אותו על Oshkosh M-ATV (רכב קרבי משוריין של החברה אושקוש) על מנת להראות את החשיבות, והאפקטיביות של מערכת נשק בקליבר בינוני לרכבים טקטיים. הדגמת האש הראתה את הדיוק המשופר בפעולות צבאיות ובהיתקלויות עוינות, ואת העוצמה המשופרת של הנשק שהורכב על הרכב על מערכת שליטה מרחוק מיוצבת, השוקלת פחות מ-400 ק"ג. בעזרת ה-M230LF, התניידות משופרת בשטח, ורמות הגנה נעלות, לרכב נתנה קטלניות איימתנית ומדויקת, כזו שבדרך כלל שמורה אך ורק לכלי רכב כבדים.^[15] בנוסף, אושקוש התקינה את ה־M230LF על האושקוש JLTV ובכך מילאה תפקיד רכב הסיור הקל של צבא ארצות הברית.^[16]

החברה האוסטרלית אלקטרו מערכות אופטיות משתמשת ב-M230LF בשביל מערכת מערכת ההגנה, "סלינגר", נגד רחפנים שלה. המערכת עושה שימוש במכ"ם ובעוד מגוון חיישנים כדי לעקוב אחר מטרות, ולהרוס אותם עם ירייה בודדת. בסך הכל שוקלת המערכת פחות מ־400 ק"ג ויכולה להיות מותקנת על רכב בינוני-קל ובכך מורידה את עלות השימוש לעומת מערכות מבוססות טילים.^[17] ב-2 באוקטובר 2023, אושר כי אלקטרו מערכות אופטיות תשלח מספר של מערכות "סלינגר" לאוקראינה כדי להלחם באיום הרחפנים הגדל.^[18]