תוכנית אריאל (באנגלית:Ariel programme) הייתה תוכנית לחקר חלל בריטית במחצית השנייה של המאה ה-20. במסגרת התוכנית שוגרו לחלל 6 לוויינים בעזרת משגרים מתוצרת ארצות הברית. השם נבחר לכבוד דמות ממחזה של ויליאם שייקספיר "הסערה". בעקבות השיגור הראשון שבוצע בשנת 1962, בריטניה הפכה למדינה השלישית בעלת לוויין.

בישיבת המועצה הבין-לאומית למדע, ארצות הברית הציע למדינות חברות עזרה בפיתוח ושיגור לוויין לחלל. בסוף 1959 הוועדה הלאומית הבריטית לחקר החלל הגישה לנאס"א הצעה. בתחילת 1960 המדינות סוכמו מסגרת התוכנית ואחריות של כל מדינה לקידומה.

הלוויין הראשון "אריאל 1" נבנה במרכז טיסות החלל גודרד ומשקלו היה 62 ק"ג. הוא שוגר לחלל באפריל 1962. במאי 1962 הוא נפגע מניסוי גרעיני בגובה רב שבוצע על ידי ארצות הברית והפסיק לפעול.

"אריאל 2" נבנה בוסטינגהאוס ומשלקו היה 68 ק"ג. הוא שוגר במרץ 1964 והיה אמור לעשות מחקרים בתחום רדיו-אסטרונומיה. הקשר עם הלוויין אבד בנובמבר 1964.

"אריאל 3" היה הלוויין הראשון שתוכנן ונבנה בבריטניה. הוא שוגר בשנת 1967 ושקל 89 ק"ג. בעזרת הלוויין בוצעו מספר ניסויים. בעיות בתפקוד הלוויין החלו באוקטובר 1967 ופעילותו הסתיימה בספטמבר 1969.

"אריאל 4" נבנה ב-British Aircraft Corporation. הוא שוגר לחלל בשנת 1971. משקלו היה 99.5 ק"ג. הוא היה מיועד לחקר יונוספירה. הוא ירד מהמסלול בשנת 1978.

"אריאל 5" נבנה ב-Marconi Electronic Systems. הוא שוגר לחלל בשנת 1974. משקלו היה 130.5 ק"ג. על הלוויין הותקן טלסקופ לחקר בקרני רנטגן. הוא סיים פעילות בשנת 1980. מרכז בקרה על הפעילות היה ממוקם בבריטניה.

"אריאל 6" נבנה ב-Marconi Electronic Systems. הוא שוגר לחלל בשנת 1979. משקלו היה 154.5 ק"ג. על הלוויין הותקן טלסקופ לחקר בקרני רנטגן וחיישני קרינה קוסמית. הוא סיים פעילות בשנת 1982. מרכז בקרה על הפעילות היה ממוקם בבריטניה.

מדיה וקבצים בנושא תוכנית אריאל בוויקישיתוף

• מידע על הלוויינים