PROFILPELAJAR.COM

תוכנה כשֵירות (באנגלית: Software as a Service או בקיצור SaaS) היא תוכנה המסופקת למשתמש כשירותים הזמינים באתר הספק (כגון לוח פעילויות / Dashboard המכיל שירותים שונים). כלומר, מדובר בתוכנה אליה המשתמש ניגש באופן מקוון, לרוב באמצעות הדפדפן, מבלי להוריד אותה למחשב (למשל: Gmail).

תוכנה כשירות היא חלופה למודל המסורתי יותר של רכישת מוצר תוכנה והתקנתו במחשב או בשרת הארגון הרוכש. ייתכנו מספר סיבות להעדיף חלופה זו.

הפעלת שירותי התוכנה מאתר הספק היא דרך רשת תקשורת - בדרך כלל האינטרנט. זהו הסוג הנפוץ ביותר של מחשוב ענן.

אחד היתרונות של "תוכנה כשירות" הוא שהשימוש בה עשוי להקטין עלויות משום שלא נדרשת התקנת שרתים במרכז המחשבים של הארגון המשתמש, נחסכת התקנה ותחזוקה של מוצר תוכנה והתשלומים עבור התוכנה עשויים להיות זולים יותר.

חלק מיצרני התוכנה משתמשים במונח "On Demand" כחלופה ל-SaaS. ניתן לראות ב-SaaS כסוג מסוים של מיקור חוץ של אפליקציות ותשתיות.

ארכיטקטורת המימוש

ארכיטקטורת המימוש של ארגון המממש תוכנה כשירות עשוי לכלול את המרכיבים הבאים:

שירות או מספר שירותים הממומשים כשירותים במחשבי ספק SaaS אחד או מספר ספקי SaaS: באתר הספק נמצאים תוכנה ובסיס נתונים של אותו שירות. במקרים רבים הספק מפעיל תחת שרת פיזי אחד ובסיס נתונים אחד את השירות עבור מספר ארגונים שונים תוך שימוש במנגנוני אבטחת מידע להפרדה בין הארגונים השונים המשתמשים בשירות.
אפליקציות הממומשות במודלים המסורתיים: אפליקציות אלה מתבצעות במרכז מחשבים או מרכזי מחשבים של הארגון תוך שימוש בתשתיות תוכנה, חומרה ותקשורת המנהלות על ידי הארגון. אפליקציות אלה עשויות לכלול אפליקציות Legacy, אפליקציות מוכנות כגון: ERP ו Supply Chain Management, חבילות תוכנה, אפליקציות מודרניות בסביבות J2EE ו-NET..
ממשק משתמש: ממשק המשתמש לשירותי SaaS הוא ברוב המקרים ממשק Web העשוי לשרת גם אפליקציות הממומשות במודלים מסורתיים.
פלטפורמת אינטגרציה: מרכיב זה הוא מרכיב קריטי, משום שעשויה להידרש אינטגרציה בין אפליקציות הממומשות במודלים מסורתיים לבין שירותי SaaS ובין שירות SaaS באתר ספק אחד לבין שירות SaaS אחר באתר שרת אחר. כמו כן עשוי להידרש שיתוף נתונים ממקורות מידע במרכז המחשבים בארגון ומידע מבסיס הנתונים של ספק שירותי SaaS. אחת הדרכים למימוש פלטפורמת האינטגרציה היא שימוש בתשתיות SOA.

תכנון התוכנות

השירותים המופעלים באתר הספק עשויים להיות שירותים על פי הגדרתם ב ארכיטקטורה מוכוונת שירותים; הם מותאמים ללקוח ולצוות העובדים בהתאם על ידי מפתחי התוכנה.

יתרונות תוכנה כשירות

מזווית הראיה של הארגון הרוכש

גמישות - ניתן להתחיל בשירות מסוים ולא בחבילת תוכנה הכוללת פונקציונליות רחבה יותר ובהדרגה להוסיף שירותים נוספים, ניתן גם להתחיל במספר משתמשים קטן ביותר ולהרחיב אותו בהדרגה.
הוצאות נמוכות - אין צורך ברכישת או שכירת מוצר תוכנה, אין צורך בהתקנת שרתים יקרים בארגון ובתשלום על מוצרי תוכנה תשתיתיים המותקנים בהם.
אפשרות נסיגה קלה - במקרה של כישלון בניסוי התוכנה ניתן להפסיק בקלות את העבודה איתה.
עלויות תפעוליות זולות יחסית - השירות מתופעל על ידי היצרן שלו רמת מומחיות וניסיון גבוהות בהרבה מאלה של הארגון הרוכש. גם לאחר השלבים הראשונים, אין צורך בהתקנת שרתים בארגון ובתחזוקתם לצורך הרצת השירות, ואין צורך בביצוע שדרוגי מהדורות תוכנה, משום שהיצרן משדרג אותה באתר שלו.
עלויות זולות של תשלום עבור תוכנה - התוכנה נמצאת בבעלות ספק התוכנה ומותקנת בשרת שנמצא באתר מרוחק מהמשתמש. הארגון המשתמש משלם דמי שימוש תקופתיים, על פי מספר המשתמשים ועל פי השירותים הנצרכים על ידי המשתמשים. העלות עשויה להיות זולה מעלות רכישה של מוצר תוכנה או מעלות שכירות של מוצר תוכנה המותקן באתר הארגון משום שאין תשלום על מספר מינימלי של רישיונות משתמש (במוצרי תוכנה יש בדרך כלל מספר מינימלי כזה, העשוי להיות גבוה ממספר המשתמשים בפועל בארגון), ומכיוון שהתשלום הוא על חלק מהפונקציונליות של המוצר (התשלום הוא רק עבור השירותים הנצרכים בפועל על ידי הארגון ואין צורך לשלם על רכיבים עם פונקציונליות נוספת עליהם עשוי להידרש תשלום במקרה של התקנה באתר הארגון).
עלויות זולות בתחזוקה ושדרוג - השדרוג והתחזוקה נעשים על ידי הספק עבור כל הארגונים המשתמשים בשירות.
התאמה לארגונים קטנים ובינוניים (SMB) - לארגונים אלה יש פחות משאבים ומיומנותם ב טכנולוגיית המידע קטנה יחסית ולכן פתרון המבוסס על הפעלת השירותים על ידי הספק ובאתר של הספק עשוי להתאים להם במקרים רבים.

מזווית הראיה של יצרן התוכנה

זמן קצר להתקנה - במקרים רבים התוכנה כבר מותקנת במרכז המחשבים של הספק ולכן זמן ההתקנה קצר ביותר.
זמן קצר יחסית עד למכירה - בגלל העלות ההתחלתית הנמוכה יותר לארגון המשתמש ומיעוט המשאבים הנדרשים ממנו, תהליכי הרכישה ותהליכי החלטה על ניסוי קלים יותר ומהירים יותר
יתרון לגודל - היצרן עשוי לספק את אותו שירות למספר רב של ארגונים ובכך להשיג יתרון לגודל, שיוזיל את העלויות ליצרן ועשוי להוזיל את העלויות גם לארגונים הרוכשים. אספקת תוכנה כשירות מאפשרת לספק התוכנה לעדכן את יישומי התוכנה לכל המשתמשים בבת אחת ללא צורך בהפצת עדכונים.
מבטיחה לספק תזרים הכנסות יציב למדי לאורך תקופה ממושכת.

חסרונות תוכנה כשירות

פונקציונליות לא מלאה - הטענה העיקרית נגד שירותי SaaS היא שאינם יכולים לתת מענה פונקציונלי מורכב ומלא לצרכים של ארגונים ולכן מתאימה לארגונים קטנים יחסית או לארגונים גדולים שאין להם צרכים עסקיים ייחודיים. יש החולקים על טענה זו.
מגבלות בביצועים - העבודה היא מול מחשב מרוחק תוך שימוש בפרוטוקולים של Web מה שעשוי במקרים מסוימים לפגוע בביצועים.
אבטחת מידע - האפליקציה והנתונים של הארגון המשתמש בתוכנה כשירות, עלולים להיות חשופים לעובדים של ספק התוכנה כשירות. בנוסף לכך קיים סיכון שעובדי חברות אחרות המשתמשות באותו שירות תחת אותו מרכז מחשבים או אפילו משתמשים בשירותים אחרים הממוקמים באותו שרת פיזי עלולים לגשת לנתוני הארגון.
קושי בשילוב עם אפליקציות מוכנות אחרות - קיים קושי לשלב פתרון CRM מבוסס SaaS ביחד עם חבילת ERP של אותו יצרן שמבוססת על תפיסה של התקנה כמוצר במרכז המחשבים של הארגון.
קושי בהתאמה ספציפית לארגון (Customization) - כאשר מתקינים מוצר תוכנה באתר הארגון, קל יותר לבצע התאמות ייחודיות לארגון.
תלות בספק השירות כתוכנה - הארגון תלוי בספק במימד של רמת השירות בעבודה שוטפת, בשדרוגי גרסאות, בנתונים האפליקטיביים של הארגון הקשורים לאותו שירות. אם תידרש העברת השירות לספק SaaS אחר או לאופן עבודה אחר עלול להיווצר קושי במעבר.

היסטוריה

בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת היו נפוצות לשכות שירות, בהן בוצעו עבודות מחשוב של ארגונים במקום רכישת מחשבים ותוכנה. מודל זה הפך בהדרגה לפחות נפוץ. היחידה הבסיסית של עבודה לא הייתה שירות אלא יחידות עבודה ייעודיות וקניניות לכל צרכן. בשנות ה-90 הייתה חזרה מסוימת למודל זה על ידי "Application Service Provider" או בראשי תיבות ASP. גם כאן היחידה הבסיסית הייתה אפליקציה ולא שירות.

בשנת 1995 הגיעה חברת התקשורת בריטיש טלקום למסקנה שנדרש מחקר מעמיק על מנת לבחון מודל חדש של פיתוח ומימוש תוכנה. במימונה של החברה התקבצו מספר חוקרים מאוניברסיטאות בריטיות שב-1999 פרסמו מאמר המציג תפיסה הדומה למודל התוכנה כשירות.

המושג "SaaS" הופיע לראשונה בשנת 2001 במסמך אסטרטגי של Software and Information Industry Association, שנקרא "SIIA Trends Report 2000"^[1]. חלוצת ה SaaS היא חברת Salesforce.com אשר יצרה מוצר CRM והתחרתה מול חברות גדולות וחזקות: Oracle ,SAP ,Siebel ואחרות, במודל חדשני. בעקבות הצלחתה של Salesforce, תחום ה-CRM הפך לתחום בו נפוץ במיוחד השימוש ב SaaS וחברות נוספות כגון NetSuite אימצו את המודל.

גם פרויקט הקוד הפתוח Sugar פיתח פתרון CRM מבוסס SaaS. גם חברות גדולות כמו Siebel (נרכשה על ידי Oracle) ומיקרוסופט פיתחו פתרונות CRM מבוססי SaaS. האחרונה שהתאימה את עצמה למודל זה הייתה חברת SAP. ברבעון השני של שנת 2008 הוציאה לשוק חברת Netsuite חבילת ERP המבוססת על SaaS. המהדורה האחרונה של Siebel On Demand משלבת את פתרון ה-SaaS עם Web 2.0 ותומכת ברשת חברתית מקוונת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוכנה כשירות בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ SIIA או בשמו המלא The Software & Information Industry Association הוא ארגון שמטרתו קידום תעשיית התוכנה, הגנה עליה ומתן מידע לתעשייה זו. בארגון חברות מספר רב של חברות ידועות בתעשיית המחשוב.