הרכבת המעורבת בתאונה נסעה בין תחנת הרכבת סנט לואיס שבקרבת מדיסון שבאילינוי לקונוויי, פנסילבניה והופעלה על ידי Norfolk Southern. על הרכבת, באורך של 2.8 ק"מ, היו מהנדס, נהג קטר ונהג מתמחה. ברכבת היו 141 קרונות מלאים ועוד 9 ריקים[3]. לפי חלק מהדיווחים, היה ברכבת קרון נוסף, ובמשקל כולל של 18 אלף טון[4]. 20 קרונות נשאו מטען מסוכן, לרבות ויניל כלוריד, בוטיל אקרילט, 2-אתילהקסיל אקרילט, 2-בוטוקסאתנול, איזובוטילן ובנזן[5][6][7]. הרכבת יצאה ממדיסון ב-1 בפברואר, וספגה לפחות כשל מכני אחד לפני התאונה[8].
התאונה
צילומי אבטחה מעסק בעיירה סיילם (אוהיו) (מרחק 32 ק"מ צפון-מערבית מאיסט פלסטיין) וצילומי מצלמת דלת מניו ווטרפורד (מרחק 6 ק"מ) מראים אש שבוערת מתחת לרכבת בשעה שהיא עוברת על המסילה. זמן קצר אחר כך, ב-3 בפברואר בשעה 08:55, 51 קרונות התנתקו בסמוך לגבול עם פנסילבניה. 49 מהם נערמו זה על זה ובערו למשך מספר ימים. 11 קרונות היו מכליות ובהן 100 אלף גלונים של חומרים מסוכנים.
כ-48 שעות אחרי התאונה, ה-NTSB פרסמה ממצאים ראשונים שהצביעו על כך שההתנתקות נגרמה מכשל טכני באחד מהקרונות. הצוות קיבל התראה מגלאי הליקויים זמן קצר לפני הירידה מהפסים, והפעיל בלימת חירום[9].
תגובות כוחות ההצלה
70 סוכנויות חירום מאוהיו, וירג'יניה המערבית ופנסילבניה הפעילו תגובת חירום[10], וראש עיריית איסט פלסטיין הכריז על מצב חירום[11].
אנשי חברת הרכבות היו הראשונים להגיב. יום למחרת, הם הבחינו בשפך מים והתקינו סכרים תת-קרקעיים כדי למנוע זיהומים. הסוכנות להגנת הסביבה החלה לנטר את איכות האוויר בתאונה מ-3 בפברואר.
ב-5 בפברואר, שינוי טמפרטורה באחד הקרונות עורר חשש לפיצוץ[12], ולמרות ש-5 קרונות נותרו שלמים לאחר ההתרסקות, השסתום באחד מהם לא היה תקין. מושל אוהיו הפעיל את המשמר הלאומי כדי לסייע לרשויות המקומיות במה שהוגדר "עניין של חיים ומוות"[13], מושל פנסילבניה הורה גם על פינוי אזורים בקרבת התאונה[14]. ב-5 בפברואר כבתה האש.
ב-6 בפברואר הורו מושלי שתי המדינות על פינוי כל התושבים ברדיוס של 1.6–3.2 ק"מ מהתאונה. כדי למנוע פיצוצים, צוותי ההצלה שחררו בצורה מבוקרת חלק מהחומרים לאוויר, ואפשרו את זרימת חלק אחר לתעלה בסמוך, שם החומר הוצת על ידי אבוקות. החומרים גרמו להיווצרות עננים שחורים מעל האזור. למרות שבדיקות רשמיות לא העידו על זיהום אוויר חריג, תושבים במחוזות סמוכים דיווחו על ריח של חומרים כימיים[15].
ב-9 בפברואר הותר לתושבים לחזור לבתיהם, אחרי שבדיקות איכות האוויר הראו שהרמות חזרו לרמה תקינה[16]. למרות שרעלנים זוהו במקום התאונה, הם לא נמצאו מחוץ למתחם.
חששות בריאותיים וסביבתיים
מחלקת משאבי הטבע של אוהיו הצהירה כי מהדליפה מתו כ-3,500 דגים על פני 12 ק"מ של נחלים באזור. הערכה מאוחרת יותר דיווחה על 38,222 דגיגים, לצד 5,500 בעלי חיים אחרים. תושבים דיווחו גם כי בעלי חיים וחיות מחמד במרחק של 16 ק"מ ממקום התאונה מתו בן לילה, אחרי שחרור חלק מהחומרים לאוויר[17]. בסוף מרץ, דווח כי תושבים המשיכו לסבול מבעיות רפואיות חרף התעקשות גורמי מקצוע שחומרים מסוכנים לא זוהו באוויר. עובדי ה-CDC שחקרו את האירוע סבלו גם הם מתסמינים[18].
וירג'יניה, מרילנד וצפון קרוליינה היו מעורבות גם הן, וניתן היה לראות ערפל קל שכיסה אותן. רוב האנשים דיווחו על הקאות, בחילות וכאבי ראש עקב התאונה[19].
גורמים רשמיים במישיגן הביעו אכזבה מכך שאדמתם זוהמה ללא ידיעתם, בעוד גורמים רשמיים בטקסס הודו כי קיבלו עדכון על סילוק מי שפכים דרך הודעה לתקשורת באתר מושל אוהיו[20].
ב-26 בפברואר נערכה ברומולוס שבמישיגן הפגנה מול אחד משני האתרים אליהם הועברה חלק מהפסולת מהתאונה[21].
חקירה עצמאית
חוקרים ממספר אוניברסיטאות החלו לערוך מחקרים עצמאיים במקום התאונה בפברואר 2023. צוותים של אוניברסיטת טקסס A&M[22] ו-CMU דיווחו על תוצאות ולפיהן רמת הכימיקלים הייתה גבוהה מהמותר בחשיפה לטווח ארוך.
הליכים משפטיים
ב-8 בפברואר הוגשו מטעם עסקים ותושבים שלוש תביעות ייצוגיות נגד Norfolk Southern, כשאחת מהן דרשה מהחברה לממן את הטיפולים הרפואיים של תושבים ברדיוס של 48 ק"מ מהתאונה[23]. החברה הציעה תשלום של 1,000 דולר למקומיים כדי "לכסות עלויות הקשורות לפינוי". מספר תושבים הביעו את חששם שהפיצויים האלו יפגעו ביכולתם להצטרף לתביעות עתידיות[24].
ב-21 בפברואר הנחתה הסוכנות להגנת הסביבה את חברת הרכבת לנקות את המים והאדמה המזוהמים, וכן לממן את פעולות הניקיון של הסוכנות עצמה[25].
ב-6 במרץ הודיע מושל פנסילבניה שחברת Norfolk Southern התחייבה לשלם 5 מיליון דולר כדי לפצות את כיבוי האש על הציוד שניזוק ועוד מיליון דולר לעסקים במחוזות שנפגעו בפנסילבניה. 1.4 מיליון נוספים שולמו לסוכנויות הממשלתיות שהיו חלק מהטיפול בתאונה[26].
ב-30 במרץ הוגשה נגד החברה תביעה מטעם משרד המשפטים האמריקאי בה הואשמה החברה בזיהום מקורות מים תוך הפרת חוק המים הנקיים. בתביעה נדרשה החברה לממן את עלות הטיהור במלואה[27].
תגובות
בעקבות התאונה עלו חששות מפני הבטיחות בתעשיית הרכבות, ובדגש על היעדר התקנות שנוגעות לבלמים מודרניים, צמצום במספר העובדים על כל רכבת והגדלת אורכיהן. המבקרים טענו שחברות הרכבות לא משקיעות מספיק כדי למנוע תאונות.
ב-14 בפברואר אמר מושל אוהיו כי במענה להצעת הנשיא ג'ו ביידן, הוא השיב שאין צורך בסיוע פדרלי[28]. עם זאת, ב-16 בפברואר פרסם שביקש סיוע נוסף ממשרד הבריאות, צוות הבריאות והחירום וה-CDC.
ב-15 בפברואר התקיימה אספה בעיריית איסט פלסטיין, אליה סירבו להגיע נציגי החברה, עקב מה שראו כאיום פיזי. במהלך האספה הביעו התושבים חוסר אמון בממשל ובחברה. ב-22 בפברואר ביקר באיסט פלסטיין הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ומתח ביקורת על התגובה הפדרלית לאסון. טראמפ חילק אלפי בקבוקי "מי מעיינות" לקהילה וכן קנה במקדונלד'ס עבור המקומיים. בערב של אותו יום ביקרו בעיירה מושל אוהיו ומנכ"ל Norfolk Southern שהתנצל על האירוע, והבטיח שבכוונת החברה להישאר בעיירה.
בלמים
בלמים פנאומטיים אלקטרוניים עשויים לקצר בעד 60% את מרחקי הבלימה של רכבות, אולם הרכבת המעורבת בתאונה לא הייתה מצוידת בהם, ולפי הנטען היה ביכולתם לצמצם את היקף התאונה. ב-2014 הציע ממשל אובמה לחייב את הרכבות לכלול את הבלמים האלו, אולם התקנות צומצמו ב-2017, ובהמשך ממשל טראמפ ביטל לחלוטין את התקנות.
יושבת ראש ה-NTSB ציינה שגם במידה והתקנות לא היו מבוטלות, הרכבת הזו לא נדרשה לעמוד בהן, שכן היו בה רק שלוש מכליות היא לא נחשבה לרכבת בסיכון גבוה.
מיס-אינפורמציה
התאונה גרמה להתפשטות דיווחים שקריים או מזויפים ולתיאוריות קונספירציה.
חלק טענו שבאותה תקופה הובלטו הסיפורים על חפצים שטסו בגובה רב כדי לטייח את התאונה, טענה אותה השמיע גם דובר משרד החוץ הסיני.
^Rodriguez, Jennifer (6 בפברואר 2023). "What caused the derailment". WKBN. ארכיון מ-8 בפברואר 2023. נבדק ב-8 בפברואר 2023. During the presser, Graham said the train was carrying 141 load cars, nine empty cars and three locomotives, which are used to pull the train.{{cite web}}: (עזרה)
