הסרט, שנכתב בהשראת אירועים אמיתיים, מתאר כמה שבועות בחייהם של קבוצת מתבגרים בני 17 בהרצליה. אל החבורה הסגורה מתפרצת גילי, שהרגע עברה לבית הספר שלהם, ומנסה לתפוס את מקומה בכל דרך אפשרית. דרך גילי הצופים מתוודעים אל המעמדות, הערכים ויחסי הכוחות שמרכיבים את חוויית ההתבגרות בישראל של ימינו, המתועדת בריאליזם מטלטל וחסר רחמים. גילי משתמשת במיניותה כדי להתחבר לנערים מקובלים (עומרי ותומר). הם מצדם מנצלים אותה ומעבירים אותה מיד ליד. גילי לא מרוצה מהאופן שבו דברים מתפתחים אך ממשיכה לנסות להתחבר אליהם, מתוך תקווה שהדברים יסתדרו. הסרט מחולק לשישה חלקים, כל חלק מספר על אפיזודה מינית אחרת של גילי עם הנערים. למרות שגילי היא זו שמופיעה במקום, מפתה את הנערים לכאורה, ולא מתנגדת או נאבקת עם הנערים, ברור לצופה כי היא אינה מעוניינת בחלק מהמהלכים המיניים המתרחשים ואף מנסה להתנגד להם. התנגדותה נרשמת כסוג של משחק עבור הנערים. במהלך התהליכים האלה, ישנה התעלמות הורית מוחלטת, גם של הוריה של גילי, וגם מהוריו של עומרי.
השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ה-28, אשר נערך באוקטובר 2012, וזכה בו בשלושה פרסים: לבמאי יונתן גורפינקל לסרט הביכורים העלילתי, לתסריטאית רונה סגל ולשחקנית סיון לוי.
