מפה של מסלולי ציקלונים מעל אירופה, המציגה התרחקות של מסלול V מעל הים הליגורי וצפון הים האדריאטי מפת תבליט של האזור האלפיני של אירופה
שקע גנואה (מכונה גם ציקלון גנואה, שקע ליגורי או ציקלון V5) הוא ציקלון שנוצר או מתעצם מציקלון קיים, מדרום לאלפים מעל מפרץ ג'נובה, הים הליגורי, עמק הפו וצפון הים האדריאטי.[1] ציקלוני Vb הם אירועים נדירים יחסית המתרחשים בממוצע רק כ-2.3 פעמים בשנה.[2]
ציקלוגנזה
צפון מערב הים התיכון ומפרץ גנואה בפרט, הם לא רק אזור מעבר לציקלון חולף, אלא הם לעיתים קרובות אזורים של ציקלוגנזה.[3][4] אזורי לחץ נמוך עוברים או נוצרים כתוצאה מחדירת אוויר צפון-אטלנטי לים התיכון בין האלפים למרכז המאסיף, דרך עמק רון, או דרך מפתח קרקסון בין הרי הפירנאים למאסיף סנטרל. אוויר קר ולח זה חודר לאגן הים התיכון, ומוסט על ידי ההרים הגבוהים בצפון מערב קורסיקה, המפנים את מסת האוויר לצפון מזרח, ומעוררים בתגובה רוחות ליבצ'יו קרירות ורטובות לים הליגורי, שבתורן פוגעים במערב הרי האפנינים הממוקמים בסמוך לים.
מספר גורמים בעלי רלוונטיות בהתפתחות שקעים מדרום לאלפים הם:
הניגוד התרמי בין יבשה לים
אינטראקציה בין זרם הסילון הקדמי של הקוטב לזרם הסילון הסובטרופי
השפעת זרימה צפונית מעל הרי האלפים, מגבירה את הפעילות הציקלוגנטית לאורך המדרונות הדרומיים
השפעת העקמומיות הקעורה של המדרונות הדרומיים של האלפים, מעודדת היווצרות ציקלונית[1]
נוצרת אינטראקציה מורכבת בין האורוגרפיה של ליגוריה לבין הניגוד בין מסת האוויר הקרה והלחה למים החמים יותר של הים הליגורי, התהליך מסתיים בהיווצרות אזור לחץ נמוך מעל הים הליגורי, ממש ליד העיר ג'נובה. ציקלוגנזה נמוכה בג'נובה יכולה להתרחש בכל עת של השנה, אם כי בדרך כלל ממוקמת דרומה יותר במהלך הקיץ.[1] הציקלוגנזה מוזזת מזרחה בהתאם לכמות האוויר הקר הנכנס לעמק הפו, ובדרך כלל עוברת למפרץ ונציה כאשר אך מעט נכנס לעמק.[1]
