שנת הלימודים היא תקופה בשנה, במהלכה מתקיימים לימודים סדירים במוסדות חינוך שונים. במרבית מדינות העולם, תקופה זו נמשכת כעשרה חודשים. בין שנת לימודים אחת לשנייה מפרידה חופשה (בישראל, חופשה זו מכונה "החופש הגדול"). בסיום החופשה מתחילה שנת לימודים חדשה, כשהתלמיד לרוב נכנס לכיתה גבוהה יותר במסלול הלימודים.

במדינת ישראל, שנת הלימודים בבתי הספר אורכת עשרה חודשים. מועד תחילת השנה הוא 1 בספטמבר (2 בספטמבר כאשר ספטמבר מתחיל ביום שבת). בבתי הספר העל-יסודיים שנת הלימודים נמשכת עד 20 ביוני (19 ביוני כאשר 20 ביוני הוא ביום שבת) בשנה הקלנדרית העוקבת, בעוד בבתי הספר היסודיים ובגנים, היא מסתיימת מעט מאוחר יותר, ב-30 ביוני (29 ביוני כאשר 30 ביוני הוא ביום שבת). התקופה שבין סיום שנת לימודים אחת לתחילתה של אחת נוספת, מכונה "חופשת הקיץ", אך יותר ידועה בשפה המדוברת כ"החופש הגדול". עם תום שנת הלימודים נהוג לחלק תעודות.

בשנת הלימודים תשע"ג (2012) החלה השנה ב-27 באוגוסט, במקום ב-1 בספטמבר, מתוך ניסיון לקצר את החופש הגדול^[1]. שנה לאחר מכן, עת נכנס שי פירון לתפקיד שר החינוך, הוחזר מועד תחילת השנה לתאריך שהיה נהוג עד אז וננקטה דרך אחרת לקיצור תקופת הקיץ בה תלמידי ישראל אינם פועלים במסגרת הלימודים הפורמלית^[2].

הלימודים בישראל הם חובה מגיל 3 בגן טרום-טרום-חובה ועד גיל 18 בכיתה י"ב, מתוקף חוק לימוד חובה.

באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בישראל, שנת הלימודים האקדמית נפתחת יותר מאוחר, שבוע או שבועיים לאחר שמיני עצרת (כמו בישיבות), מועד שיוצא בדרך כלל לאורך חודש אוקטובר, ונמשכת עד חודש יוני. במוסדות אלו מחולקת התקופה לשני סמסטרים: סמסטר ראשון בין אוקטובר לינואר, וסמסטר שני בין מרץ ליוני. עם ההפסקה בין שני הסמסטרים בחודשים ינואר ופברואר מנוצלת לעריכת בחינות.

במהלך שנת הלימודים יש חופשות כלליות בחגי ישראל ומועדיו: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר ושבועות.

בבתי הספר במגזר הערבי בישראל יש מתכונת חופשות המותאמות לבני העדות השונות. מלבד החופשות היזומות אשר מתקיימות באופן קבוע על פי עונות השנה ישנם גם חופשות על פי חגים דתיים של בני העדה לדוגמה אצל ערביי ישראל המוסלמים ניתנת חופשה במהלך חג עיד אל אדחא, וכך גם אצל נוצרים ודרוזים על פי חגיהם. מכיוון שבישראל המגזר הערבי מחולק לבני דתות שונות בדרך כלל בתי הספר נסגרים לחופשה של עדה מסוימת רק אם מספר התלמידים או המורים של אותה עדה באותו בית ספר גבוהה מ 25%.

פעמים רבות מלווה פתיחת שנת הלימודים במדינת ישראל באיומי שביתה של ארגוני המורים, כמחאה על תנאי העסקתם, אשר לעיתים אף מתממשים.

תחילתה של שנת הלימודים מתאפיינת ברכישת ספרי לימוד ועזרי לימוד, הכרוכה בהוצאות כספיות גדולות. סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי נועד לסייע למשפחות חד-הוריות ולמקבלי הבטחת הכנסה להתמודד עם מעמסה זו, בהבטיחו מענק לימודים למשפחה בעד כל ילד בגיל המתאים בתחילת שנת הלימודים.

בתלמודי תורה שנת הלימודים נפתחת לפי לוח השנה העברי ב-א באלול. וגם מערכת החופשות שלהם שונה.^[3]

מדיה וקבצים בנושא שנת הלימודים בוויקישיתוף

• עמית נאור, למה מתחילים ללמוד באחד בספטמבר?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2019