שמסדין סמי פרשרי (באלבנית: Şemseddin Sami Frashëri; בטורקית: Şemseddin Sami Bey; 1 ביוני 1850, פרשאר – 18 ביוני 1904, איסטנבול). סופר, פילוסוף ומלומד עות'מאני-אלבני. יחד עם אחיו נעים ועבדיל, היה אחד מראשי התנועה הלאומית האלבנית.
תולדות חייו
פרשרי סיים את הגימנסיום זוסימאה, ביואנינה שביוון, שם למד פילוסופיה מערבית וכן את השפות איטלקית, יוונית וצרפתית. בנוסף על כך למד עם מורה פרטי טורקית, ערבית ופרסית.
בשנת 1872 היגר לאיסטנבול ושם לעצמו מטרה להעלות את קרנן של השפה והתרבות האלבניות. יחד עם אחיו אבדיל פרשרי ועם חסן תחסיני ופאשקו ואסה, הקים בשנת 1879 את האיחוד המרכזי להגנה על זכויות העם האלבני. אחת ממטרות הארגון הייתה פיתוח אלף בית אלבני. בנוסף על כך עמד בראש האגודה למען פרסום כתבים אלבניים, שמטרתה הייתה פרסום כתבים של סופרים ומלומדים אלבניים. הוא לקט את כתבי היד יחד עם אחיו אבדיל פרשרי. פרשרי מת באיסטנבול בשנת 1904.
זהות
פרשרי היה בעל זהות כפולה, אלבנית עת'מאנית. הוא תרם רבות לרפורמות בשפה הטורקית. מאידך היה מאבות הלאומיות האלבנית. בשנים 1889–1898 הוציא לאור אנציקלופדיה בת שישה כרכים בשם המילון הכללי (Kamûs-ül Â'lâm), זו הייתה האנציקלופדיה הראשונה שיצאה בשפה העות'מאנית. האנציקלופדיה נבנתה על פי מודל צרפתי וייתכן שחלק ניכר ממנה תורגם מצרפתית. עם זאת הוקדש בה חלק נרחב לערכים הקשורים לזהות העות'מאנית והאלבנית. באנציקלופדיה נדונו גבולות אלבניה, הכוללים גם את קוסובו וחלקים מיוון ומקדוניה של היום. הוא מייחס את האלבנים לעמים עתיקים כמו האלירים, התראקים, האפירים והמקדונים. לפיכך הם תושביו המקוריים של הבלקן. לטענת פרשרי קבלו האלבנים את השלטון העות'מאני ואת דת האסלאם בידיים פתוחות, במטרה ליטול חלק בבניית האימפריה. עם זאת הוא אינו מסתיר גם את מלחמתו של המנהיג האלבני, סקנדרבג בעות'מאנים.
כתבים
בנוסף על האנציקלופדיה שהזכרנו. פרשרי הוציא בסביבות 50 ספרים בשפות העות'מאנית והאלבנית. בין השאר הוציא מספר מילונים עות'מאניים ועות'מאנים-צרפתיים וכן מילון עת'מאני-ערבי. בנוסף על כך פרסם פרסומים מדעיים ופוליטיים וכן רומאנים ומחזות בשפות האלבנית והעות'מאנית.
קישורים חיצוניים
