שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן (שם מדעי: Mediodactylus amictopholis) הוא מין של לטאה ממשפחת השממיות המצוי בלבנון, סוריה וישראל. המין התגלה לראשונה בחרמון ב-1967 והוגדר על ידי יעקב חיים הופיין. שממית החרמון חיה באזורים הרריים סלעיים – ככל הידוע אנדמית לאזור החרמון ולהרי לבנון שם היא שוכנת בגבהים של 1,300 מטר ומעלה.
שממית החרמון היא האחת מהשממיות הזעירות ביותר המצויות בישראל. אורכה כולל הזנב כ-7 ס"מ, צבעה בגון הנחושת ועל גבה פסים רוחביים שחורים עקלקלים. לאורך הזנב נמשכות טבעות צהובות. הגב כולו מכוסה קשקשים זעירים אחידים. השממית פעילה בשעות היום כשהיא מגיחה ממקומות מסתור בין סלעים ואבנים. תוחלת חייה כשנתיים.
שממית החרמון מצויה בסכנת הכחדה חמורה כאשר גודל אוכלוסייתה אינו ידוע והיא מצויה בסיכון עקב פיתוח תיירותי וצבאי באזור ואיסוף בלתי חוקי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
