שמחה קאלימאני (Simcha Calimani; ונציה1699 – ונציה 1784) מרבני קהילת יהודי ונציה[1], מדקדק עברי, מחזאי ומשורר.
שמחה קאלימאני לימד בתלמוד התורה של הקהילה. הוא חיבר יצירות ספרותיות אחדות, בהן "תוכחת מגולה", המתארת את המידות הרעות של בני זמנו. תוכנו העיקרי של הספר הם דברי תוכחה וביקורת על התופעות השליליות שנתגלו בחברה בה הוא התגורר. במקרים אחדים הוא מתאר לא רק את הצד המכוער בהתנהגות בני האדם אלה גם המגוחך שבאותן התופעות. הוא לועג למעשיהם תוך הוקעת הפגמים במטרה לחנך את הקוראים את יצירתו. אפשר לראות ביצירתו ביטוי לחיים החברתיים בגטו היהודי בוונציה במאה ה-18. בזמנו ספרו "כללי דקדוק לשון עבר" היה מודפס כנספח לחמשה חומשי תורה. בזמן הפולמוס על דברי שלום ואמת תמך בנפתלי הרץ וייזל ואף חיבר שיר מיוחד לכבודו.
כתובה משנת 1750 מוונציה. אחד העדים הוא שמחה קאלימאני - תיאור הכתובה: בראש סמל המשפחה, בתחתית ציור של ירושלים וביניהם בשורה מקבילה המזלות וכלי המשכן
מות למה עתה כסו פניך - סונט להכתרת יוסף וולמארין בכתר הפילוסופיה
דוד בעמדי על זמירותיך- סונט בשבחו של "גמול עטליה" לדוד פרנקו מנדס
מעפר אמרתך זמירי קומה- שיר שבח על הנדיב המרומם אלכסנדר זינו קאוולייר ופרוקוראטור ביום בואו לפני מעלת הדוכס ומעלת השררה יר"ה
מות מסכל כל אהבה נצחת- קינה על מותו של אברהם יצחק מריני
קול שמחה בנישואים הרמים שהוכפלו - לברית נישואין של שני זוגות
לקריאה נוספת
חיים שירמן, "משורר עברי-איטלקי על המידות הרעות של בני זמנו - 'תוכחת מגולה' לשמחה קאלימאני" בספר: ראובן בונפיל, מריה מאיר מודנה, יוסף ברוך סרמוניטה, דניאל קארפי, ג'ורג'ו רומאנו (עורכים), ספר זיכרון לשלמה אומברטו נכון, קובץ מחקרים לתולדות היהודים באיטליה, מוסד שלמה מאיר, מוסד רפאל קאנטוני, תשל"ח. (נדפס בתוך: שירמן, לתודות השירה והדרמה העברית, כרך ב, עמ' 216-194)
חיים שירמן, מבחר השירה העברית באיטליה, ברלין: שוקן תרצ"ד, ע' תי - תכב.
