נולד וגדל בתל אביב. אמו, מרים (לבית איצקוביץ'), היא ילידת הארץ. אביו, שלמה, נולד ברוסיה, עלה בילדותו לארץ ישראל, והיה מנהל חשבונות בעיסוקו. למד בבית ספר יסודי "יוסף הגלילי" ובתיכון עירוני ה' (סיים ב-1965).
בשנים 1971–1975 למד לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית וסיים בהצטיינות את לימודיו.
בשנים 1981–1985 למד לתואר שלישי בפסיכולוגיה חברתית. את עבודת הדוקטור שלו שעסקה בהשפעת הסמכות האפיסטמית העצמית על יעילותן היחסית של שיטות שינוי קוגניטיבי כתב בהדרכת פרופ' אריה קרוגלנסקי (אנ').[1]
במקביל ללימודיו עבד כעוזר הוראה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכמרצה ומפתח חומרי למידה, בעיקר בקורסים "שיטות מחקר במדעי החברה" ו"פסיכולוגיה חברתית", באוניברסיטה הפתוחה.
לאחר סיום התואר החל לעבוד כמרצה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2015 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, והחל לעבוד במסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשון לציון. בשנים 2015–2017 שימש כראש החוג לפסיכולוגיה שם, ובשנים 2016–2017 היה סגן נשיא לעניינים אקדמיים (רקטור) של המוסד.
כיום, הוא ממשיך למלא תפקידי ייעוץ אקדמי במכללה, ובמקביל ממשיך לעסוק במחקר.
אליס היה מנחה מבוקש עבור סטודנטים לתארים מתקדמים, בשלבי כתיבת עבודות המ.א. או הדוקטור שלהם. במהלך השנים הוא הנחה כ-80 סטודנטים בכתיבת עבודות מ.א., ו-8 סטודנטים בכתיבת עבודות דוקטור.
תחומי מחקרו
שני תחומי המחקר המרכזיים של אליס הם למידה ארגונית ויזמות.
למידה ארגונית - בתחום זה חקר את מרכיבי אי-הוודאות בסביבה העסקית והשפעתם על מבנים ארגוניים, ואינטנסיביות השימוש במנגנוני למידה ארגונית לצורך הגברת האפקטיביות הארגונית. בסדרת מחקרים אחרת בדק את ההשפעה של כישלונות והצלחות על למידה באמצעות תחקירים. מחקריו הראו, שבניגוד לתפיסה המסורתית, שלמידה מתרחשת בעיקר לאחר אירועי כישלון, אם משתמשים בתחקיר לאחר הביצוע, הלמידה של אלו שהתנסו גם בהצלחות, משתפרת במידה רבה יותר מאשר של אלו שהתנסו רק באירועי כישלון.
בתחום היזמות הוא בחן את כיצד תכונות יזמיות מתעצבות על ידי הסביבה, עוברות בין יזמים לאורך שנים, ומשפיעות על התפתחות התעשייה ואופייה היזמי. אליס ושותפיו (הפרופסורים ישראל דרורי, ברק אהרונסון וצור שפירא) טבעו לראשונה את המונח גנאלוגיות ארגוניות (Organizational Genealogies), והראו כיצד תכונות של האבות המייסדים של גנאלוגיות ארגוניות עוברות "בהורשה" ומשפיעות על קצב הגידול של הגנאלוגיה ושל התעשייה כולה. בסדרת מחקרים אחרת אליס ואהרונסון הראו שלאו דווקא הצלחות מעודדות יזמים להמשיך ולייסד מיזמים נוספים. בעוד שהכישלונות משמשים כגירוי עוצמתי להמשיך ולהגיע להישגים, ההצלחה עלולה למתן את המוטיבציה והסיכוי לייסד מיזמים נוספים. הדבר בולט יותר אצל יזמים מבוגרים שחלון ההזדמנויות שלהם להגיע להצלחות, קטן יחסית.
תפקידי ניהול אקדמי
במקביל לעיסוקו במחקר ובהוראה מילא אליס תפקידי ניהול אקדמי באוניברסיטת תל אביב ובמסלול האקדמי של המכללה למינהל.
היה המנהל האקדמי של לה"ב (לימודי ניהול בכיר), ושל התוכנית לייעוץ ארגוני בלה"ב באוניברסיטת תל אביב
היה ראש החוג לניהול (לתואר ראשון) ובהמשך עמד בראש התוכנית של התואר השני בהתנהגות ארגונית/ התמחות בייעוץ ארגוני באוניברסיטת תל אביב.
היה ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה למינהל
כיהן כסגן נשיא לעניינים אקדמיים (רקטור) במכללה למינהל
משפחתו
נשוי לסיטה (לבית אופנהיימר), פסיכולוגית קלינית. אב לשלושה.
Drori, I., Ellis, S., & Shapira, Z., (2012), The evolution of a new industry: A genealogical approach, Stanford University Press. הספר תורגם לסינית: 创新的族谱 —以色列新兴产业的演进 .
Aharonson, B., Stettner, U., Ellis, S., Drori, I., & Amburgey, T. (Eds.), (2013),Understanding the relationship between networks and technology, creativity and innovation, Emerald Group Publishing
מבחר ממאמריו
אליס פרסם יותר מ-50 מאמרים מדעיים. להלן מבחר מהם:
Ellis, S., & Kruglanski, A.W., (1992). Self as epistemic authority: Effects on experiential and instructional learning. Social Cognition, 10, 155-177.
Ellis, S., & Davidi, I. (2005). After event reviews: Drawing lessons from failed and successful events. Journal of Applied Psychology, 90(5), 857-871.
Ellis, S., Mendel, R., & Nir, M. (2006). Learning from successful vs. failed events: The moderating role of kind of after-event-review. Journal of Applied Psychology, 91(3), 669-680.
Ellis, S., Ganzach, Y., Castle, E., & Sekely, G. (2010). Can filmed AERs of relevant others improve trainees' performance? The mediating and moderating role of self- efficacy. Journal of Applied Psychology, 95(1), 122–131.
Drori, I., Wrzesniewski, A., & Ellis, S. (2013). One out of many? Boundary negotiation and identity formation in post-merger integration. Organization Science. 24 (6): 1717-1741.
Ellis, S., Carette, B., Anseel, F., & Lievens, F. (2014). Systematic reflection: Implications for learning from failures and successes. Current Directions in Psychological Science, 23 (1), 67-72.
Ellis, S., Aharonson, B., Drori, I., & Shapira, Z. (2017). Imprinting through inheritance: A multi-genealogical study of entrepreneurial proclivity. Academy of Management Journal, 60(2): 500-522.
Shenkar, O., & Ellis, S. (2022). The rise and fall of structural contingency theory: A theory's autopsy. Journal of Management Studies, 59(3): 782-818.
כתיבה לאוניברסיטה הפתוחה
בשנים 1986–1990, בראשית דרכו המקצועית, כתב אליס מגוון חומרי למידה עבור האוניברסיטה הפתוחה. להלן הבולטים שבהם:
"הניסוי" (יחידת לימוד מס' 6) בקורס "שיטות מחקר במדעי החברה" (ראש צוות הפיתוח של הקורס: פרופ' רות בייט-מרום), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1986 (מהדורה נוספת, 2016).
כתיבת יחידות לימוד 9–10 בקורס "רגרסיה וניתוח שונות" (ראש צוות הפיתוח של הקורס: פרופ' רות בייט-מרום), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1988 (מהדורה נוספת, 2020).
"פסיכולוגיה חברתית" (יחידת לימוד מס' 9) במסגרת הקורס "מבוא לפסיכולוגיה" (ראש צוות הפיתוח של הקורס: פרופ' אריה נדלר), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1990.
מדריך למידה ללימוד הקורס "מבחנים פסיכולוגיים" (ראש צוות הפיתוח של הקורס: פרופ' רות בייט-מרום), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 1990.
^שמואל אליס, השפעת הסמכות האפיסטמית העצמית על יעילותן היחסית של שיטות שינוי קוגניטיבי (הוראה) בתחומי תוכן שונים (בהדרכת פרופ' אריה קרוגלנסקי), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לפסיכולוגיה, 1984
_Ellis_-_2022.jpg)
