נישא לצביה בת הגביר מרדכי ישראל מקריווה הסמוכה לסיגט. בשנת ה'תרי"ח (1857), התמנה רבו ה"ייטב לב" לרבה של סיגט, ומינה אותו לצידו לדיין ראשי. הוא כיהן בתפקידו זה חמישים שנה עד פטירתו. הוא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים בעיר[1]. לפי הרב דוד שפרבר, החשיב הרב מאיר אריק את הרב טבק כגדול חכמי דורו[2].
בכ"ט בכסלו ה'תרל"ה נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בשנית למרים רובין, בתו של הדיין והמקובל הרב צבי אריה רובין, מחבר "אמרי בינה" על שיר השירים.[3]
הרב טבק נפטר בי"א בטבתה'תרס"ח (1907). חתנו, הרב שלמה דוב הלוי הלר מילא את מקומו. נספה בשואה.[4]
יצירתו
עשרת ספריו רחבי היקף מבחינה הלכתית, אך השמטת שמות השואלים ותאריכי כתיבת התשובות, אינה מאפשרת כמעט שימוש מחקרי-היסטורי בספריו[5].
צידד בגיור של נכריות הנשואות ליהודים בנישואים אזרחיים בשל החשיבות הגדולה של הצלת יהודים מהתבוללות.[6] לצד זאת, בשאלה של גיור לשם אישות עבור יהודי דתי שלא היה חשש שיתבולל הוא החמיר, ולא הסתפק בהערכה של בית הדין שהגיורת עתידה לשמור מצוות כראוי, מפני שבלתי אפשרי לקבוע דבר כזה בלי רוח הקודש.[7][8]
לקריאה נוספת
הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, זיכרון לראשונים – על רבני סיגט, סאטמר תרס"ט, עמ' 45–47 ('הג"מ שלמה ליב טאבאק')
פינחס זליג שווארץ, שם הגדולים מארץ הגר, פקש תש"א, עמ' 78 סימן נג
נפתלי בן מנחם, גווילי ספרים, ירושלים תש"ז, מס' 307, עמ' כ-כא ('קסם ספרים' – על ר' שלמה יהודה טאבאק וספריו)
