|
שלמה זלמן מוולוז'ין
שלמה זלמן מוולוז'ין![]() | |
לידה |
יוני 1756  |
|---|
|
פטירה |
1788 (בגיל 31 בערך) |
|---|
|
תקופת הפעילות |
?–1788 |
|---|
|
רבותיו |
הגאון מווילנה |
|---|
  |
הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז[1] - י"ג באדר ה'תקמ"ח[2]), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.
תולדותיו
נולד לרבי יצחק מוולוז'ין. האגדה כורכת את לידתו בברכה מבעל "שאגת אריה". כבר בגיל שנתיים וחצי הלך ללמוד בתלמוד תורה[1]. היה תלמיד אהוב על רבו, הגר"א. נישא לגיטא בתו של רבי יחיאל מיכל פעסלעס[3] מנכבדי וילנה, נפטר בגיל 31 בלבד.
בקיאותו
עוד בהיותו ילד כתב ספר בשם לבנת הספיר[4].
בגיל 21 השתתף בעריכת הספר שביל הישר[5] של רבי שאול שישקס מווילנה.[6]
רבי זלמן חתם על החרם נגד תנועת החסידות, יחד עם כל גדולי ורבני וילנה למרות גילו הצעיר.
בגיל 24 ידע ר' זלמן בעל פה את כל התנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, מכילתא דרבי ישמעאל, מדרשים, רמב"ם, טור, זוהר ותיקונים[7], אחיו רבי חיים מוולוז'ין אמר עליו שהוא בקי בכל התורה כולה בעל פה, כמו שיהודי יודע בעל פה את המזמור אשרי יושבי ביתך הנאמר שלוש פעמים כל יום, וזאת אודות שהיה משנן כל פסוק או סוגייא מעל 100 פעם[8]. עם זאת אמר רבי חיים, כי גם אם היה חי רבי זלמן אלפיים שנה לא היה מגיע לגדלותו בתורה של הגאון מווילנה[9].
ר' זלמן היה בקיא בתורה הנגלה ובתורת הנסתר, שיטתו הייתה שאסור לאדם ללמוד את תורת הקבלה לפני שהוא בקיא בתנ"ך ש"ס שולחן ערוך ופוסקים[4].
הנהגותיו
- ר' זלמן מעולם לא היה מבקש צורכי הגוף במפורש, כשהיה רעב היה רומז לבני ביתו על ידי מאמר בתלמוד[10] "ויהי האדם לנפש חיה נשמה שנתתי בך החייה"[2].
- לפני כל סעודה היה לומד הלכות נטילת ידיים בציעת הפת והלכות סעודה שנאמר דבר בעתו מה טוב[11], סוגיא מהתלמוד, ואגדות חז"ל. מנהג זה הופסק באחת מסעודות ליל שבת שאחיו ר' חיים מוואלוז'ין ראה שקשה עליו הדבר ר' זלמן ענה לו שזה נדר, ר' חיים לקח איתו עוד שני אנשים ובטל לו את נדרו[12].
- שעתיים לפני ארוחת צהריים היה אוכל עוגת דבש, כי כך אמו צוותה עליו כדי לחזק את לבו[2].
- היה ישן עם כפפות כדי שלא יצטרך ליטול ידיו כשיקום, אלא מיד יוכל ללמוד תורה - חשיבות הזמן[2].
- היה מהלך בצידי הדרכים כדי לא להתקל באשה[13].
- ר' זלמן השתדל מאוד לא לפגוע באף אדם. היה מקרה שפגע באדם, חיפשו ולא מצאו כמה שנים, היה בוכה עד שהגאון מווילנא הרגיעו[3].
מיתתו
בגיל 31 חלה רבי זלמן, ביומו האחרון באו חבריו לבקרו וראוהו קורא בספר תהילים. לאחר מכן ביקש לעמוד וללכת ד' אמות כמאמר חז"ל שליש בישיבה שליש בעמידה ושליש בהליכה, שב למיטתו ונפטר[14].
קישורים חיצוניים
חיבוריו
עליו
- רבי יחזקאל פייוול מוילנה, תולדות אדם, על תולדות חייו ודברי תורה בשמו. בהוצאתו של אליהו צבי סולובייצ'יק הוא השמיט את דברי המוסר שלו והשאיר רק את תולדותיו.[15]
- 'ר' שלמה־זלמן ב"ר יצחק („ר' זלמל'ה מווילנה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 99 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1297).
- דוד הלחמי, רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
 שלמה זלמן בן יצחק (1756-1788), מוילנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1 2 הרב יחזקאל פייוויל, א'., תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א'
- ^ 1 2 3 4 הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א', פרק ט"ו.
- ^ 1 2 הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א', פרק י"א.
- ^ 1 2 הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק ב', פרק ח'.
- ^ שישקס, שאול, שביל הישר, ווילנא תקצט, באתר היברובוקס
- ^ ראה בהקדמת המחבר ובהסכמות הספר
- ^ תולדת אדם עמ' י"ד, רבי יהודה לייב בעל שו"ת פרי תבואה בספרו עצי עדן.
- ^ הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א', פרק ט'.
- ^ רבי יהודה יודיל הלוי עפשטיין, מלואים לספר סערת אליהו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ב, עמוד ב'
- ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק כ"ג
- ^ הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א', פרק ו'.
- ^ הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק ב', פרק ד'.
- ^ הרב יחזקאל פייוויל, תולדות אדם, הרב מאיר קליימן, 1984, חלק א', פרק ט"ז.
- ^ 15 עמודים ממהדורה חדשה של מהדורת סולובייצ'יק להורדה
|
|
