שליטה יעילה בהמון עוסקת בניהול התאספויות צפויות ובלתי צפויות של קהלים. שליטה בהמון עשויה לכלול מאבטחים שכירים באופן פרטי או שוטרים. שליטה בהמון היא כלי בו עושים שימוש לעיתים קרובות באירועים ציבוריים גדולים כגון ירידים, פסטיבלים, אצטדיונים והפגנות ציבוריות. באירועים מסוימים מאבטחים ומשטרה משתמשים בגלאי מתכות ובכלבי משטרה כדי למנוע הברחת כלי נשק וסמים אל תוך הקהל[2].
היסטוריה
ההיסטוריה של שליטה בהמון מתוארכת עוד לשנות ה-20 של המאה ה-20, אז לא הייתה יחידה רשמית לשליטה בהמון. בתקופה זו, בין עשר לעשרים שוטרים היו מוקצים לבקרה של אירועים ציבוריים גדולים, ולרוב היו שוטרים אלה ניצבים בערך 20 רגלים בקו אחד מאחורי ראשוני האנשים בקהל המדובר. השוטרים היו חמושים באלות וידיות גרזן. תפקידם לרסן את הקהל גרידא, באופן שיסתיים לשביעות רצון כל הצדדים, וכתוצאה מכך נפצעו לא פעם שוטרים רבים[3].
מאוחר יותר בשנות ה-50 של המאה ה-20, הצוותים הראשונים שלמעשה עסקו בשליטה בהמון התחמשו באמצעים לפיזור הפגנות. התכלית הייתה ששוטרי השליטה בהמון יבצרו את השורות הראשונות של הקהל. כשהגיעו למגע ממשי עם הקהל, השוטרים עם האלות אמורים היו לסייע לעמיתיהם שהוקצו לשליטה בהמון. עם זאת, אם נעשה שימוש נגד כוחות המשטרה בכוח קטלני, לא הייתה שום הכשרה או נוהל להתמודדות עם מצב זה. בשלב זה נותרו השוטרים להסתדר בעצמם[3].
שנות ה-60 וה-70 סימנו את ההמצאה והשימוש הנרחב בגז מדמיע. בד בבד, השוטרים לא היו רגילים להשתמש בחידוש זה בסביבה שבה הראייה הייתה מוגבלת. השריון שלבשו באותה תקופה לא היה נייד כמו בהווה, לפיכך נעשה השימוש בסוג שריון זה לנדיר[3]. "בקר קהל" הוא שמו של אדם אשר נועד לשלוט בהמון במסגרת כזו אחרת, ולעיתים הוא עשוי להיקרא בשמות "שוער" או "סדרן".
