המצודה הראשונה והגדולה ביותר מבין השלוש השוכנות על ההר, היא מצודת גּוּאַיְטַה (Guaita), המכונה גם "המגדל הראשון" (Prima Torre) או "רוקה" (Rocca - "מצודה"). משמעות המילה "גואיטה" בניב המקומי היא "לשמור", והמצודה היא הצפונית מבין השלוש. הגרעין המרכזי של המבנה הוקם במאה ה-11 ושימש כמגן וכמקום מקלט לתושבי סן מרינו.[2] המצודה בנויה משתי חגורות של חומות הגנה היקפיות. בפינותיה של החומה הפנימית היו קבועים מגדלי שמירה שנהרסו במהלך המאה ה-16, והיא מקיפה את מגדל הפעמונים, את מגדל השמירה ואת מגורי השומרים, שחלקם שימשו מהמחצית השנייה של המאה ה-18 ועד שנת 1970 כתאי כליאה. המבנה עוצב ונבנה מחדש במספר הזדמנויות החל במאה ה-13 ועד למאה ה-20, אך אלה לא שינו את אופיו.
שער הכניסה למצודה מתוארך לתחילת המאה ה-15. הוא נבנה לפי עקרונות התכנון המקובלים באותה עת, והיה מוגן בגשר הרמה. ברחבה המרכזית ניצבים מספר תותחים שנתרמו למצודה בשנת 1907 על ידי מלך איטליהויטוריו אמנואלה השלישי.[3] תותחים אלה שימשו עד לא מזמן לירי טקסי בעת חגיגות ציבוריות. במגדל הדרומי של המצודה ניצב בעבר מזבח שהוקדש לברברה הקדושה, הקדושה המגנה של התותחנים, ובשנת 1960 נבנתה ליד המגדל כנסייה המוקדשת לקדושה.[4]
מגדל הפעמונים הוקם ככל הנראה באמצע המאה ה-16, ונחשב לאחד מסמליה של הרפובליקה. בעבר נהגו פעמוניו להתריע על סכנה אך כיום הם מצלצלים בחגים דתיים ולאומיים.[5] מגדל השמירה המחומש הוקם מחדש במחצית השנייה של המאה ה-15, וגגו מתוארך למאה ה-16. תאי הכליאה שימשו לכליאת אסירים שגזר דינם לא חרג משישה חודשי מאסר. אסירים לתקופות ממושכות יותר הועברו למתקני כליאה באיטליה.[6] כיום מוצגות בתאים אלה תערוכות מתחלפות.
מצודת צ'סטה
מצודת צ'סטה
מצודת צ'סטה (Cesta), הידועה גם בכינויים "המגדל השני" (Seconda Torre) או "פראטה" (Fratta), שוכנת בין שתי המצודות האחרות, בשיא גובהו של הר טיטאנו, ברום של 755 מטר מעל גובה פני הים. המקום שימש כעמדת תצפית כבר בתקופה הרומית, ומגדל השמירה נזכר לראשונה במסמך משנת 1253.[7] בשנת 1320 הוקמה חומה חיצונית גבוהה סביב המגדל והיא חוברה לחומה ההיקפית שחיברה את כל שלוש המצודות. המגדל המשיך והיה בשימוש עד סוף המאה ה-16. בדומה למצודת גואיטה, גם מבנה זה שונה פעמים מספר במהלך תולדותיו, וגם הוא שימר את אופיו המקורי, בין היתר הודות לעבודות שיפוץ מקיפות שנערכו בשנים 1924–1925 ועצרו את תהליך התדרדרותו מאז נפסק בו השימוש.
ב-15 במאי1956 נחנך המוזיאון לכלי-נשק עתיקים (Museo delle Armi Antiche) במצודה, ובו 700 מוצגים מהמאה ה-13 ועד ימינו, שנרכשו על ידי המדינה ממועד הקמתו של המוזיאון עד שנת 1972.[8]
מצודת מונטאלה
מצודת מונטאלה
מצודת מונטאלה (Montale), או "המגדל השלישי" (Terza Torre), מתאפיינת בצללית צרה בקצהו הדרומי של ההר. עד המאה ה-13 שכנו במקום ביצורים נפרדים, אשר חוברו לשתי המצודות האחרות בחומה היקפית בשנת 1320. המצודה כונתה במסמכים בשם "פלאטיום מונטאליס" (Palatium Montalis, מילולית "הארמון ההררי"), ותפקידה העיקרי היה להתריע על פעילות תוקפנית מצד אויביה של סן מרינו מצד דרום. כאשר איום זה נעלם בשנת 1479 איבדה המצודה את חשיבותה האסטרטגית ונינטשה. המצודה שופצה ב-1743, 1817 וב-1935, אך היא אינה פתוחה לקהל הרחב. במצודה תא כליאה בעומק של 8 מטרים הידוע בשם "פונדו דלה טורה" (fondo della torre - "תחתית המגדל") והוא נגיש רק מתקרתו.
