PROFILPELAJAR.COM

שלומית יניסקי-רביד
	שלומית יניסקי-רביד, 2017
לידה	11 בנובמבר 1963 (בת 61)
ענף מדעי	קניין רוחני ודיני עבודה
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	הקריה האקדמית אונו ; אוניברסיטת פורדהאם (אנ')
הערות	אתר רשמי בקריה האקדמית אונו

שלומית יניסקי-רביד (נולדה ב-11 בנובמבר 1963) היא פרופסור חבר למשפטים בקריה האקדמית אונו,^[1] חוקרת בתחום הקניין רוחני ודיני עבודה. המייסדת וראש מכון שלום למחקר משפטי השוואתי^[2] ומרכז אליהו למשפט וטכנולוגיה אונו. היא הייתה פרופסורית אורחת באוניברסיטת פורדהאם (אנ')^[3] ועמיתת מחקר באוניברסיטת ייל.^[4]

תחומי המחקר העיקריים שלה הם: משפט וטכנולוגיות מתקדמות, בינה מלאכותית ובלוקצ'יין, חופש מידע, קניין רוחני, דיני עבודה, זכויות אדם וחירויות יסוד ובעיקר הזכות לשוויון, הזכות לפרטיות, זכויות אזרחיות וכלכליות, אתיקה בניהול ודיני תחרות, הצדקות תאורטיות, והיבטים השוואתיים ובינלאומיים.

ביוגרפיה

שלומית יניסקי-רביד נולדה בחולון. אביה, אליהו יניסקי, ניצול השואה, שעלה לארץ באוניית אקסודוס, היה מנהל בחברת המים מקורות ואמה אסתר יניסקי, ילידת ישראל, (לבית שבח) הייתה פעילה חברתית שזכתה באות יקיר העיר חולון בשנת 2015 ומגן העיר חולון בשנת 1999.^[5] יניסקי-רביד הייתה בת אמצעית מתוך שלוש.^[6]

יניסקי-רביד שירתה כקצינת ח"ן, ת"ש וחינוך בפיקוד המרכז.

היא נשואה לרפאל רביד, ואם לשני בנים ובת. מתגוררת בסביון.

לימודים וקריירה אקדמית

שלומית יניסקי-רביד סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדעי החיים, שניהם בהצטיינות, באוניברסיטת בר-אילן ב-1987. לאחר מכן פנתה ללימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, והייתה מצטיינת דיקן בכל שנות לימודיה. סיימה את לימודי התואר ב-1992.^[7]

היא התמחתה במשרד עו"ד יגאל ארנון ובשנת 1994 קיבלה רישיון עריכת דין. עבדה, בין היתר, במחלקה המשפטית ביבמ ישראל. היא בעלת משרד ומייצגת בתיקים בתחומי התמחותה.^[8]^[9]

בשנת 1999 הצטרפה לסגל המרצים בבית הספר למשפטים של הקריה האקדמית אונו^[7] ומכהנת כיום (2020) בדרגת פרופסור חבר.

בשנים 2002–2008 למדה במסלול ישיר למצטיינים לדוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת המחקר שלה עסקה בנושא קניין רוחני של עובדים.^[10]

בשנת 2011 יצאה לפוסט דוקטורט, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל בארצות הברית, שם היא עמיתת מחקר ב-Information Society Project, ISP.^[4]

החל מ-2012 היא מכהנת כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פורדהאם (Fordham University), ניו יורק, ארצות הברית, שם היא מרצה בתחום אתגרי טכנולוגיה כדוגמת בינה מלאכותית ובלוקצ'יין.^[3]

בין השנים 2002 ל-2010, שימשה כמרצה מן החוץ בבית הספר למשפטים ובבית הספר למנהל עסקים תואר שני באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 2003 ל-2011, שימשה כמרצה מן החוץ בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן. בשנת 2010, שימשה גם כמרצה מן החוץ בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל. ומשנת 2020 במרכז הבינתחומי הרצליה.

יניסקי-רביד מכהנת גם כמרצה אורחת בתוכנית בינלאומית בסמינר למשפט השוואתי והיא חברת הנהלת הסמינר בבית הספר למשפטים, אוניברסיטת אורבינו (University of Urbino), איטליה^[11] ושימשה כחוקרת אורחת במרכז אוקספורד לדיני תחרות ומדיניות משפטית, באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה.

פעילויות מקצועיות ותפקידים אקדמיים

ב-2003 ייסדה יניסקי-רביד את המרכז לנשים בעבודה ועמדה בראשו עד 2010. בשיתוף שדולת הנשים בישראל בקריה האקדמית אונו, המרכז עסק בבעיית ההפליה נגד נשים במקומות העבודה, הטרדה מינית בעבודה, שכר שווה, ייצוג הולם לנשים, נשים בקבוצות מיעוט מודרות.

באותן שנים, ייסדה ועמדה בראש המרכז לזכויות בעבודה ולזכויות בקניין רוחני בעבודה וזכויות ממציאים. המרכז סיפק שירותים משפטיים פרו בונו לעובדים. בנוסף, המרכז העניק ייעוץ למגוון גופים ממשלתיים ולחברי הכנסת.

ייסדה ב-2006 ומאז עומדת בראש מכון שלום למחקר משפטי השוואתי, הקריה האקדמית אונו.^[2] המכון מוביל פעילויות אקדמיות בינלאומיות עם מוסדות בעולם. בין היתר, המכון מקדם מחקר השוואתי על ידי הנחיה ותמיכה בחוקרים במוסדות בעולם; מארגן ומעביר סמינרים אקדמיים בינלאומיים, מדי שנה בבית הספר למשפטים של ייל ו-NYU, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פורדהאם, בארגון העבודה הבינלאומי בז'נבה (ILO), בארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), במכון השווייצרי למשפט השוואתי בלוזן, שווייץ, באיטליה, ובאוניברסיטת אוקספורד; המכון ממרכז מארגן כנסים בינלאומיים המתמקדים בנושאים בינלאומיים והשוואתיים ועוד.

פעילות ציבורית (רשימה חלקית)

2005-2009 - יו"ר הוועדה לתיקוני חקיקה, בלשכת עו"ד
2004-2008 - חברת הנהלה באגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה
2010 - נציגה מישראל לוועדה בינלאומית לידע מסורתי, של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) למדינות מסוימות באירופה ואסיה
2010-2012 - יועצת לוועדה לזכויות נשים בכנסת ישראל ולסגנית השר לענייני נשים וסטודנטים
2011 - נציגת האקדמיה בוועדה ממשלתית למינוי הממונה על ההגבלים העסקיים
2011-2014 - נציגת האקדמיה לוועדה לאומית ממשלתית למסחר הוגן.
2011 ואילך - חברת הנהלה באגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
2015 ואילך - חברת הנהלה באגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.

פרסים והוקרה

פרס לעבודה מצטיינת, מפעל לזכרו של פרופ' גדי הראל, למאמר בנושא הדרת נשים מזכויות בקניין רוחני, השיח הפמיניסטי במקום העבודה, 2006
זכייה של המאמר "To Read or Not to Read: Privacy Within Social Networks, the Entitlement of Employees to a Virtual “Private Zone” and the Balloon Theory" על ידי Thomson Reuters (West), כטוב בתחומו לשנת 2015. המאמר פורסם שוב יחד עם שאר הזוכים בקובץ חדש.
זכייה בפרס בגין המאמר "Generating Rembrandt: Artificial Intelligence [AI], Accountability and Copyright - A New Model of AI Systems as Workers" (with Samuel Moorhead) על ידי Michigan State University Faculty Panel and Editors, שנבחר כמאמר בעל החזון בתחום הקניין הרוחני לשנת 2017 ובפרס כספי.

פרסומים נבחרים

ספרים

שלומית יניסקי-רביד, קניין רוחני בעבודה: תיאוריה, מעשה ומשפט משווה הוצאת נבו והקריה האקדמית אונו (2013)
עיונים במשפט, מגדר ופמיניזם, שלומית יניסקי-רביד, עורכת משותפת עם דפנה ברק-ארז, יפעת ביטון ודנה פוגץ' (2007, נבו)

מאמרים נבחרים

Generating Rembrandt: Artificial Intelligence, Copyright, and Accountability in the 3A Era — The Human-Like Authors Are Already Here — A New Model, Michigan State Law Review, Award Winning: The 2017 Visionary Article in Intellectual Property Law, April 24, 2017^[12]
With Xiaoqiong (Jackie) Liu, When Artificial Intelligence Systems Produce Inventions: An Alternative Model for Patent Law at the 3A Era, 39 CARDOZO L. REV. 2215 - 2262 (2018)
To Read or Not to Read: Privacy Within Social Networks, The Entitlement of Employees to a Virtual Private Zone and the Balloon Theory, 64 American University Law Rev. 53 - 107 (2014).
"3D Printing the Road Ahead: The Digitization of Products, When Public Safety Meets Intellectual Property Rights –A New Model (אורכב 30.07.2018 בארכיון Wayback Machine)" (with Kenneth S. Kwan), 38 The Cardozo Law Rev. (2017).
"Public Interest vs. Private Lives - Affording Public Figures Privacy, in The Digital Era: The Three Principles Filtering Model" (with Ben Zion Lahav), 19 University of Pennsylvania Journal of Constitutional Law (2017)..
When Blockchain Meets Fashion Design: Can Smart Contract Cure Intellectual Property Protection Deficiency? (Forthcoming, 2020)
Equality and Privacy by Design’: A New Model of Artificial Intelligence Data Transparency Certification as Safe Harbor (with Hallisey Sean) Fordham U.L.J., Special Edition on Artificial Intelligence and Big Data; Fordham Urban Law Journal, Vol. 46, No. 2, 2019.
"From the Myth of Babel to Google Translate: Confronting Malicious Use of Artificial Intelligence - Copyright and Algorithmic Biases in Online Translation Systems" (with Cynthia Martens) 43 Seattle Law Journal, 99-168 (2019)

"הדרת נשים בצומת המפגש בין פטנט כזכות קנין, מקום העבודה והשיח הפמיניסטי" בעיונים במשפט מגדר ופמיניזם, (דפנה ברק-ארז, שלומית יניסקי-רביד, יפעת ביטון ודנה פוגץ', עורכות, 2007, בהוצאת נבו – הקריה האקדמית אונו) 357-412
"היגור זאב עם כבש? יחסים פסיכולוגיים במקום העבודה" ספר אלישבע ברק-אוסוסקין (2012) 233-281
"מבט מחדש על אגד הזכויות המוסריות של עובדים" בספר קניין רוחני: עיונים בינתחומיים" (מרים מרקוביץ-ביטון וליאור זמר, עורכים, 2015) 463-505
"זכותם של עובדים לתמורה מיוחדת בגין המצאותיהם: מודל התמורה – מהאקדמיה לסקטור הפרטי" ספר סטיב אדלר (גיא דוידוב וגיא מונדלק, עורכים, 2016) 621-652
"חשיבה מחדש על יחסי עובד-מעסיק בקיבוץ המתחדש" 1 אוטוריטה (2016) 13-23 (עם מירב שמחיוף-משהיוף) - המאמר אוזכר באופן מעמיק בבג"ץ 2037/14 בן אהרון נ' ביה"ד הארצי ודגי תל יוסף, סעיפים כג ו כד (ניתן ביום 6 ביולי 2016)