בשנת 20[2] (או 27[3]) לערך, עזבה אמה את אביה ונישאה לאחיו למחצה (ממלתקי השומרונית), הורדוס אנטיפס, ששלט בטטרארכיה של הגליל.[4]יוסף בן מתתיהו מדגיש כי הייתה זו הפרה של "חוקי האבות", קביעה המתבססת על כך שאשה אינה יכולה לתת גט לבעלה ויכולה להתגרש ממנו רק בהסכמתו. מאחר שהרודיאס עזבה את הורדוס בעודו בחיים וללא הסכמתו, הרי שעל-פי המשפט היהודי חל איסור עריות על אנטיפס להינשא לאשת אחיו.[3]
גם בברית החדשה[5] יש התייחסות להפרת החוק שבנישואי הרודיאס ואנטיפס, שם מסופר כי יוחנן המטביל אמר לאנטיפס כי הרודיאס אינה מותרת לו לנישואין, ובעקבות מחאתו נכלא בבית הסוהר. בברית החדשה שלומית אינה נזכרת בשמה, אלא כ"בת הרודיאס" (אך לפי המסורת הקתולית מדובר בשלומית), שהפכה כלי בידי אמה, כדי לנקום ביוחנן על הוקעת נישואיה:
בשנת 30 לערך,[6][2] נישאה שלומית לפיליפוס, דודה למחצה (אחיהם למחצה של אביה הביולוגי ואביה החורג, מקלאופטרה הירושלמית), ששלט בטטרארכיה של ארץ טרכון (הבשן). לאחר מותו (בשנת 34[6]), ללא בנים, נישאה שלומית לאריסטובולוס מלך כלקיס, בן דודה (הבן של אחי אמה), וממנו נולדו לה שלושה בנים: הורדוס, אגריפס ואריסטובולוס.[7]
