שלום פרץ (דיק) דורון, בן לאון דיקמן וסופי לבית רפפורט, נולד בשם פריץ דיקמן למשפחה ציונית, אשר החזיקה בבעלותה טחנת קמח. נולד בווינהאוסטריה, לשם היגרה המשפחה בזמן מלחמת העולם הראשונה. גדל בעיר סטניסלבוב שבאוסטרו-הונגריה (כיום שונה שמה לאיוונה פרנקובה והיא שייכת לאוקראינה). אחיו הבכור יעקב (קובה) דיקמן, נולד ב-1914.
שלום פ' דורון (שני מימין) לצד לוי אשכול, הוועידה הכלכלית העולמית הראשונה, אפריל 1968
בתום המלחמה חזר ללימודים ועבד כשומר לילה במלון וינה, ואז התקבל לעבוד בבנק פויכטוונגר בירושלים, שם קודם לתפקיד מנהל הסניף ונשאר בעבודתו זו בבנק עד שנת 1963. את השכלתו הכלכלית רכש באופן בלתי פורמלי ממנהלי הבנק, פרנץ וינקלר ויעקב לאו פויכשטוונגר, ומחותנו שמחה גליקסון שהיה ברוקר בבורסה בתל אביב.[2]
בשנת 1963 הצטרף לחברת הכשרת היישוב, ובשנת 1965 מונה למנכ"ל החברה. בשנים 1986–1988 שימש יו"ר הכשרת היישוב. בשנת 1968 מונה דורון על ידי ראש הממשלה לוי אשכול להיות מרכז ההכנות לוועידה הכלכלית הראשונה.[3]
דורון היה נשיא לשכת ההגנה של בני ברית, יזם ופעל להקמת המרכז העולמי של בני ברית בירושלים, היה יושב ראש המרכז העולמי במשך שנים רבות, עמד בראש הוועד המנהל של מוסד בני ברית לילדים בבית וגן בירושלים ויזם את הקמת בית הלל באוניברסיטה העברית בהר הצופים.[4]
דורון היה פעיל שנים רבות בהסברה ובפרשנות של הנעשה בשוק ההון בכלל ובבורסה, בין השאר לחברי ועדות הכספים והכלכלה של הכנסת.[5]
היה בעל פינה קבועה בתוכנית כלכלית ברדיו לסיכום השבוע בבורסה, חבר דירקטוריון של החברה הממשלתית למדליות, חבר בית הדין לענייני עבודה בירושלים, חבר בית דין לחוזים אחידים, חבר בית דין לחוק עובדי המדינה וקונסול כבוד של אסווטיני בישראל בשנים 1977–2009.
חיים אישיים
התחתן בשנת 1952 עם כרמלה גליקסון. התגוררו בירושלים והביאו לעולם שני בנים (1956, 1959).
