שלווה הוא חטיף העשוי מחיטה תפוחה, שנמכר בישראל החל מסוף שנות ה-60.

חטיפי שלווה יוצרו בתנאים ביתיים או בסדנאות עוד לפני פתיחת המפעל הראשון. אחד המפעלים הראשונים שייצרו שלווה היה מפעל אשבול, שנוסד ב-1968 בחולון על ידי צבי מרדכי גולדרייך. המפעל הועתק לאחר כמה שנים לראש העין. השם שלווה הוא סימן מסחר של חברת אשבול.

שלווה עשויה מגרגירי חיטה, מזנים כגון "דורום" (המשמש גם לייצור פסטה) או "ענבר". הגרגירים מחוממים תחת לחץ ונתפחים עם שחרור הלחץ. לאחר ההתפחה הגרגירים עוברים ציפוי בסוכר. מיוצרות גם גרסה ללא סוכר וגם גרסה עם סוכר חום ודבש.

הברכה הראשונה היא בורא פרי האדמה.^[1] אך אם עברה בשול או אפילו שרייה במים עד שהפכה לדייסה, ברכתה מזונות.^[2]

לגבי ברכה אחרונה דעת הרמב"ם והרשב"א שמברכים בורא נפשות, כיוון שאין לאכילה כזו חשיבות אז אין מברכים עליה "מעין שלוש".^[3] התוספות^[4] הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש ולסיים ב"על האדמה", ולכן לפי דעתם יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השולחן ערוך פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.

• פופקורן קרמל

• שרית שמואלי, שלווה החטיף וההיסטוריה, טעמים
• אודותינו, אתר אשבול