שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, נחלקת שכונה ד' לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).
עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, הייתה השכונה בשולי העיר.
עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים.
סוג הבניינים הנפוץ בשכונה הוא שיכוני ה"בלוק" - ביניינים שהוקמו בשכונות מצוקה רבות בישראל של שנות החמישים ושנות השישים ובהם ארבע קומות ושלוש עד שש כניסות לחדרי מדרגות. הדירות בשיכונים אלה הן בעיקר דירות של שני חדרים או שלושה. סוג שיכונים נפוץ אחר בשכונה הוא שיכון שטיח - מעין קוטג' טורי חד קומתי קטן, עם גינה קטנה מאוד, המוקפת חומה.
בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר צפונה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה מושכרים בדמי מפתח.
תושבי השכונה הקימו את עמותת תור המדבר שפועלת לפיתוח החברה ופעילותה התרחבה עם הזמן לכל הנגב.
ד' דרום
שכונה ד' דרום נהנית מסמיכות לאוניברסיטה ולבית החולים סורוקה. על דרך הכניסה אל באר שבע, מכיוון צפון, מצויות תחנות אוטובוס הקרובות לשני מוסדות אלו ומיקומן נותן מנוף כלכלי לשכונה.
בשכונה נמצאים מספר מתנ"סים, קופות חולים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מעונות סטודנטים ("מעונות ד'), שני מרכזי קניות ("אורן" ו"גילת") ומרכז ספורט. בשכונה (רחוב אברהם אבינו 33) מצוי גם אחד מסמליה של האדריכלות הישראלית של סוף שנות השישים "בית הפירמידה" (ראו סקירה אדריכלית מלווה בתמונות על בית הפירמידה[1].) שתוכנן על ידי האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן לאחר שזכו בתחרות לתכנון מבנה מגורים המתאים לאקלים המדברי. בניין מפורסם נוסף שמצוי בשכונה הוא מרכז הנגב, שתוכנן על ידי האדריכל רם כרמי.
במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, במערב השכונה, נמצאת מחצבה ישנה, ממנה כרה השלטון העות'מאני אבנים לבניית העיר העתיקה של באר שבע. במחצבה זו ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו בקניון באר שבע-עזה.
ד' מזרח / ו' הישנה
החלק המזרחי של השכונה שנבנה מספר שנים לאחר שאר השכונה, נבנה בצורה מתוכננת מבחינת בינוי וכבישי גישה. חלק מהבניינים בשכונה הם "בלוקים" (מבנים ארוכים, בני ארבע קומות, עם דירות קטנות וכמה כניסות לכמה חדרי מדרגות), חלק בניינים של ארבע קומות עם כניסה אחת וחלק הם שיכוני שטיח.
בתחילה נקרא אזור זה "שכונת כיסלב" אך התושבים שהורגלו בשמות השכונות על פי סדר האלפבית החלו לקרוא לאזור החדש "שכונה ו'", אף שמצד הממשל אזור זה נחשב לחלק מ-ד'. לאחר כמה שנים הוקמה ממערב לשכונה ד' שכונה נוספת שעל פי העירייה נקראת "שכונה ו'", אך התושבים שהורגלו בשכונה ו' אחרת החלו לקרוא לשכונה זו "ו' החדשה" ולד' מזרח "ו' הישנה".
חלק זה של השכונה תחום בין שדרות רגר, פסי הרכבת וקמפוס האוניברסיטה והוא מכיל יותר סטודנטים בשכירות ומקומות בילוי (בתי קפה, מסעדות, מזנונים) מאשר חלקיה האחרים של השכונה.
ד' צפון
החלק הצפוני של השכונה נבנה מאוחר יותר משאר השכונה. בין חלק זה של השכונה לד' דרום מפריד גן שני אליהו (המכונה לרוב "פארק ד'"), שהוא הפארק הגדול ביותר בתוך באר שבע. בקצה השכונה נמצא בית החולים הפסיכיאטרי של באר שבע, ולידו מרכז קליטה. סמוך לקצה השכונה (אבל כבר בשטחן של שכונה ו' ושכונת נווה מנחם) נמצאים קמפוס מכללת קיי, אולם הקונכייה ואצטדיון טרנר.