יצירתה המפורסמת ביותר היא "Atraente" (בתרגום לאנגלית: Attractive, ובעברית: מושך) אשר התפרסמה בשנת 1881. "Atraente" שינתה את הנוף המוזיקלי של ברזיל בכך שהציגה סגנון מוזיקה המשלב אלמנטים מוזיקליים שונים כדוגמת וואלס, פולקה, רגטיים, ומקצבים אפרו- ברזילאים. סגנון זה בסופו של דבר נודע כשורו ("choro") .
קורות חיים
שיקיניה גונזגה נולדה בשנת 1847 בריו דה ז'ניירו בשם פרנסיסקה אדוויגס גונזגה ( Francisca Edwiges Neves Gonzaga). אמה של גונזגה, מריה רוזה דה לימה (Maria Rosa de Lima) הייתה בתו של עבד, בעוד שאביה, חוסה נבס גונזגה בזיליו (José Neves Gonzaga Basilieu) היה גבר לבן ממשפחת אצולה. הוריו של אביה לא אשרו את השידוך, כיוון שבמאה ה-19 נישאי תערובת בברזיל היו אסורים. אף על פי כך, הוריה של גונזגה היו נשואים, והיא זכתה להשכלה גבוהה כילדה. מגיל צעיר הוריה של גונזגה דאגו לה ללימודי נגינה בפסנתר, ובגיל 11, היא למדה מוזיקה אצל המנצח אליאס אלווארס לובו (Elias Álvares Lobo).
כאשר הגיעה לגיל 16, נישאה גונזגה לקצין ימי כחלק מנישאים מאורגנים שארגן לה אביה, שקיווה שחתנה החדש יכיר את גונזגה לחברה הגבוהה של ריו. הנישואים בין השניים לא נמשכו לאורך זמן, בן זוגה לא תמך בהתעסקות ובעניין הרב שמצאה גונזגה במוזיקה והתעקש שהיא תקדיש את עצמה או אליו או למוזיקה. גונזגה בחרה במוזיקה והתגרשה מבן זוגה, למרות העובדה שבברזיל הפטריארכלית של המאה ה-19, לא היה מקובל שנשים התגרשו מבעליהן. כתוצאה מכך לאחר הגירושין משפחתה של גונזגה התכחשה לה, והקהילה שלה נמנעה ממנה. גירושים אלו גם הובילו את גונזגה לתביעת גירושין שנמשכה שנים רבות, ובמהלכה הורשתה לקחת איתה רק את בנם הבכור של הזוג מתוך שלושתם ילדיהם המשותפים.
בברזיל של המאה ה-19 לא היה נפוץ ומוכר שאישה תתפרנס כמוזיקאית מקצועית, אך למרות זאת ולמרות הדעות הקדומות עליה, גונזגה הייתה נחושה בדעתה להמשיך את הקריירה שלה כמוזיקאית. בשנת 1881 פרסמה את היצירה "Atraente" אשר הלחינה, ואחרי הצלחתה החלה לעסוק גם בהוראה פרטית וכתיבת תווים לתיאטרון מוזיקלי.
פעילות פוליטית וחברתית
בשנת 1880 גונזגה החלה להיות פעילה בתנועה לביטול העבדות, היא מכרה את התווים שלה בשביל לגייס כספים, ואפילו שילמה על האמנציפציה של מוזיקאי משועבד, חוסה פלוטה (Jose Flauta)[1]. בשנת 1899 כתבה גונזגה את מצעד הקרנבל הראשון "O abre alas!" (כנפיים פתוחות, Open Wings), שהיה מחווה לחופש.
לאחר שהמוזיקה של גונזגה נהייתה מפורסמת ומוכרת לרבים, מוזיקאים אחרים החלו להשתמש במוזיקה שהלחינה וכתבה ללא רשותה. בשנת 1917, גונזגה עזרה לייסד את האגודה הברזילאית לזכויות האומנים (SBAT). אגודה זו נועדה להגנת יצירות אמנותיות וזכויות יוצרים בברזיל, מטרה שבה תמכה גונזגה לאחר שגילתה שהשתמשו בעבודותיה.
Francisca Edwiges Neves Gonzaga
גונזגה שברה את המחסומים החברתיים של זמנה כדי ליצור חיים בתנאים שלה. הקריירה המוזיקלית שלה סללה את הדרך להגדרת ההתקדמות המוזיקלית הברזילאית. חייה פתחו דלתות להעצמה נשית ולהתמקצעות של נשים במוזיקה.
מוזיקה
גונזגה החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 11 כאשר הלחינה את השיר הראשון שלה, מזמור חג במולד הנקרא "Canção dos Pastores" (שיר הרועה, shepherd's song)[2].
"Atraente", שיצא לאור ב-1881, היה ליצירתה המפורסמת ביותר, המלווה בצליל שכיום נקרא "שורו" (“choro”).
בשנת 1884, הלחינה את הוולס 'Walkyria' לאופרטה 'A corte na roca', שסימן את הופעתה הראשונה של גונזגה בתור כותבת מוזיקה לתיאטרון. שנה לאחר מכן, בשנת 1885, גונזגה הופיעה את הופעת הבכורה שלה בתור מנצחת, עם יצירתה “Palhares Ribeiro, A Corte na Roça”. למרות הפופולריות הרבה של המוזיקה שלה, גונזגה התמודדה עם התנגדות לכך שהייתה אישה בעסק הנשלט על ידי גברים. היא הרבתה להופיע עם קבוצה אשר הוביל חברה הטוב החלילן חואקים אנטוניו דה סילבה קאלאדו ג'וניור (Joaquim Antônio da Silva Callado Jr), ועם בנה ז'ואאו גואלברטו (João Gualberto) אשר ניגן על קלרינט.
בשנת 1933 בגיל 85 כתבה גונזגה את האופרטה האחרונה שלה אשר נקראה Maria, ובשנת 1935 נפטרה גונזגה בגיל 87. במהלך חייה הלחינה גונזגה 77 אופרטות ויותר מ-2,000 שירים[3].
עבודות מפורסמות
Canção dos pastores" – 1858"
Atraente" – 1877 "
Candomblé" – 1888"
Gaúcho" – 1895"
Ô abre alas" – 899"
Forrobodó de maçada" – 1912"
Lua branca" – 1912"
Pomadas e Farofas" – 1912"
Corta jaca" – 1914"
ראו גם
שורו, סגנון המוזיקה שהציגה גונזגה ביצירתה "Atraente".
.svg){kind=logo}
