כאשר מברכים ברכה אחרונה יש חילוקי דינים בין המאכלים השונים על שיעור (כמות) המאכל הנאכל עליו ניתן לברך.

בדרך כלל שיעור המאכלים לברכה אחרונה הוא כזית.

נחלקו הפוסקים האם שיעור ברכה אחרונה לנוזלים הוא רביעית או כזית כמו במאכל מוצק.

אם המאכל היה משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל הברכה האחרונה עליהם היא ברכה מעין שלש. השיעור לברכה זו הוא אכילת כזית. ישנן דעות בראשונים כי אם אכלו פחות משיעור זה יש לברך ברכת בורא נפשות אך לא נפסק כן להלכה.

אם אכל חצי כזית ממאכל מסוים וחצי כזית ממאכל אחר, מצטרפים לחיוב ברכה. וכן אם שתה חצי רביעית ממשקה מסוים וחצי ממשקה אחר מצטרפים לברכה. מאכל אינו מצטרף למשקה לחייב ברכה.

אם אכל חצי כזית ממין שמברכים עליו בורא נפשות וחצי כזית אחר ממין שמברכים אחריו מעין שלש לדעת המגן אברהם וכן פסק במשנה ברורה יברך לאחריהם בורא נפשות.

אך אם שתה חצי רביעית ממין שברכתו בורא נפשות וחצי רביעית ממין שברכתו מעין שלש (יין) כתב המשנה ברורה בשער הציון שאין אפשרות שיצטרף. בטעם הדבר כתב שמכיוון שישנו ספק מהו שיעור ברכה אחרונה ביין ממילא איננו יכול להצטרף. בביאור דבריו אלו התקשו האחרונים. שהרי, אם שתה חצי רביעית יין וחצי רביעית שכר, לכאורה יוכל לברך בורא נפשות ללא כל פקפוק. כי אם השיעור הוא כזית, בחצי רביעית השכר כבר יש יותר מכזית ויכול לברך. ואף אם השיעור הוא רביעית, למה שלא יצטרף היין לשכר כמו שיצטרף התמר לבורא נפשות.

אם אכל פחות מן השיעור, אינו מברך (בשבעת המינים הוזכרו לעיל דעות שונות).

• אסופת מאמרים בנושא שיעור ברכה אחרונה, באתר ספריית אסיף