רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שיטפון בזק הוא שטף מים פתאומי המציף אזורים נמוכים כמו ערוצי נחל, אגני היקוות או אגמים יבשים. שיטפון בזק עלול להיגרם על ידי גשם כבד, סופה טרופית,[1] או על ידי המסה מהירה של קרחונים או או שלג. שיטפונות בזק עלולים להתרחש גם לאחר קריסת סכר, כפי שאירע בשיטפון ג'ונסטאון (אנ') בארצות הברית. בארצות הברית מהווים שיטפונות בזק אסון טבע משמעותי, הגורם בשנה ממוצעת ליותר הרוגים מאשר ברקים, סופות טורנדו או סופות הוריקן.
בישראל שוטפים שיטפונות בזק את אפיקי הנחלים בנגב ובמדבר יהודה מספר פעמים בשנה. לשיטפונות תפקיד חשוב בעיצוב הנוף המדברי, כשהצמחייה המדברית מפתחת התאמות שונות להתמודדות עימם, ומנגד זרם המים עוקר ממקומה ומונע התבססות של צמחיית גדות צפופה.
תופעת טבע זו מרהיבה ומושכת סקרנים, אך חוסר זהירות של מטיילים ושל עוברי דרך, בזמן שיטפון, עלול לסכן את חייהם.
היווצרות שיטפון
שיטפון בזק נגרם כאשר יורד גשם בכמות המספיקה להיספג ולהפוך את האדמת הלס החרסיתית הנפוצה במדבר לאטומה, כך שאינה מאפשרת עוד למי הגשם לחלחל[2]. היעדר הצמחייה במדבר מסייע לתהליך זה, מאחר שטיפות הגשם מכות בעוצמה חזקה בקרקע, ללא צמחייה משמעותית שתספוג חלק מאנרגיה זו. מי הגשם הממשיכים לרדת שאינם מחלחלים מתחילים לזרום על פני השטח. זרזיפי מים מתאחדים לזרמים קטנים, ובהמשך לזרמים גדולים יותר הזורמים בתוואי נחלי האכזב המדבריים. במקורו, סמוך לקו פרשת המים, נראה השיטפון כנחל שנוצר יש מאין, ובמורד יוצר השיטפון נחלים גדולים יותר ומפּלים. עוצמת השיטפון תלויה בכמות הגשמים, בהתפרסותם המרחבית ובגודל אגן הניקוז. ככל שיורדים יותר גשמים זורמים יותר מים, וככל שאגן הניקוז גדול יותר ופריסת הגשם מרחבית יותר, מצטרפות זרימות מאפיקים רבים יותר ולכן הזרימה חזקה יותר.
מודלים לחיזוי מזג אוויר מסוגלים להתריע על אפשרות שיטפונות באופן מרחבי בטווח זמן של מספר שעות עד מספר ימים, אך מיקומם ומועדם המדויק של השיטפונות קשה לחיזוי בשל מגבלות דיוק של חיזוי מזג אוויר. זיהוי מוקדם של שיטפון מתקרב קשה מאחר שהגשם יורד במקום רחוק, השיטפון נוצר בערוצי נחלים נסתרים ותוך זמן קצר מירידת הגשם, ואינו מלווה ברעש בעת התקרבותו. השיטפון העז הנע במהירות עלול להפתיע מטיילים בקטעים צרים של ערוצי נחל ולגרום לאסון קטלני.
ב-5 בנובמבר1996 נהרס הגשר מעל כביש 1 באיסלנד לחלוטין, כאשר כמות עצומה של מי קרחון – שהופשרו בעקבות התפרצות תת-קרחונית – סחפה אותו, יחד עם שני גשרים סמוכים נוספים. כתוצאה מכך נותק חלקה המזרחי של המדינה עד לתיקון הנזק.[3]
החל מ-23 בספטמבר 2024 עד ל-11 באוקטובר 2024 ועקב המסת שלג וקרח הנובעת משינויי אקלים, זרמו 3.4 קמ"ק של מים, מאגם קטאלינה (Catalina) שבמזרח גרינלנד אל פיורד הארוך בעולם קנגרטיטיווק (Kangertittivaq). לא נרשמה פגיעה ביישובים עקב דלילותם באזור[5].
השפעה על מטיילים
שיטפון בזק הוא חיזיון מרהיב, אך הוא עלול לסכן את חייהם של מטיילים לא זהירים. מטייל שיימצא בנתיב השיטפון עלול לגלות ששבילים מכוסים במים וירידות תלולות בסלע הפכו למפלים חלקלקים. בתוואי שטח מסוימים, כגון ואדיות צרים ומצוקים לא תמיד יוכל המטייל למצוא מקום מחוץ לנתיב הזרימה. הימצאות בנתיב הזרימה של שיטפון מסכנת את חייו של המטייל. מטיילים שיוצאים למדבר, צריכים להתעדכן לגבי הסיכוי לשיטפונות.
בישראל אירעו מספר אירועים רבי נפגעים שבהם נהרגו מספר מטיילים בשיטפונות. ב-1 באוקטובר 1975 נהרגו שישה מטיילים שנכנסו לנחל דרגה למרות אזהרות על אפשרות לשיטפון בנחל[6][7]. באסון נחל צפית, ב-26 באפריל 2018, נהרגו עשרה מטיילים שהוכנסו לנחל למרות אזהרות על אפשרות לשיטפון.[8]
השפעה על נוסעים בדרך
בשיטפונות גדולים, יש זרימה משמעותית בנחלים רחבים בעלי אגן ניקוז גדול, שחוצים כבישים. כלי רכב שממעיטים בהערכת עוצמת הזרם עלולים להתפתות לנסות לחצות את נתיב השיטפון, ולהיתקע או להיסחף.
במקרים רבים, נבנו גשרים מעל נתיבי שיטפון בנגב ובמדבר יהודה, אבל עדיין ישנו מספר לא מבוטל של כבישים שחוצים אפיקי שיטפון ללא גשר.
ישנו קושי כלכלי בהחלטה על השקעה בבניית גשרי ענק מעל ערוצי הנחלים המוּעדים לשיטפונות, בשל מקומיות אירועי השיטפון מצד אחד, לצד סדר הגודל העצום שלהם מצד שני. ההשקעה בבניית גשרים גדולה בעוד הנזק מחסימת הכבישים לזמנים קצרים קטן, ומתרחש ימים בודדים בשנה עד אחת לכמה שנים.
_-_Flooding_in_the_Negev_(1).jpg)
