שושלות הפילוסופים (ביוונית: Διαδοχὴ τῶν φιλοσόφων) היה שמם של מספר יצירות, שאבדו מהתקופה ההלניסטית. מטרתם הייתה לתאר את הפילוסופים של האסכולות השונות במונחים של שושלת או ירושה שהם היו חלק ממנה.

מהמאה ה-3 ועד המאה ה-1 לפנה"ס היו "שושלות" (Διαδοχαί) שנכתבו על ידי אנטיגונוס איש קריסטוס (אנ'), סוטיון (אנ'), הרקלידס למבוס (אנ') (קיצור של סוטיון), סוסיקראטס (אנ'), אלכסנדר פוליהיסטור, יאסון איש ניסה (אנ'), אנטיסתנס איש רודוס (אנ'), וניקיאס איש ניקאיה (אנ'). החיבור "חייהם ודעותיהם של פילוסופים מפורסמים" מאת דיוגנס לארטיוס (המאה ה-3 לספירה), שמהווה מקור עיקרי לידוע לנו על פילוסופים עתיקים רבים, נשען משמעותית על החיבורים הללו.^[1]

בנוסף לאלה, היו לא מעט היסטוריות של אסכולות פילוסופיות מסוימות. יצירות כאלה נוצרו על ידי פאיניאס איש ארסוס (אנ') (על הסוקרטיים), אידומנאוס איש לאמפסקוס (אנ') (על הסוקרטיים), ספאירוס (אנ') (על הפילוסופים הארטריים), וסטרטיקלס (אנ') (על סטואיקנים). בין הפפירוסים שנמצאו בווילת הפפירוסים (אנ') בהרקולנאום, ישנן יצירות המוקדשות לשושלות הסטואיקנים, האקדמיה האפלטונית, והאפיקוראיים. בתקופה מאוחרת יותר, פלוטרכוס יצר את החיבור "על הפילוסופים הראשונים ויורשיהם" ואת "על הקירנאים", וגלנוס כתב "על הפלג של אפלטון" ו"על הפלג ההדוניסטי" (אפיקוראיים). היו לעיתים ביוגרפיות של פילוסופים בודדים עם תיאור קצר של יורשיו. ביוגרפיות כאלו היו "חיי פיתגורס" מאת אריסטוקסנוס (אנ'), "חיי אריסטו" מאת אנדרוניקוס איש רודוס (אנ'), "חיי אריסטו" מאת תלמי, ו"חיי פיתגורס" מאת יאמבליכוס.